מה יהיה תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה?

הממשלה מתכנסת הערב (ה') לדיון לילי, שיתכן שיימשך אל תוך הבוקר שלמחרת, וזאת כדי לדון בהצעת התקציב לשנת 2025, שהונחה אתמול על שלחנם של השרים.

על פי ההצעה, תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שבראשו עומדת השרה גילה גמליאל, הוא 390 מיליון שקל – תקציב זהה פחות או יותר לזה של שנת 2024. כלומר, נכון לכרגע התקציב לא קוצץ, אולם, משרד האוצר אמור להציג לשרים תוכנית קיצוצים רוחבית בכל המשרדים, שעדיין לא ידוע מה שיעורה. גם תקציב רשות החדשנות, לא ברור אם יגדל או יקטן, והוא ייקבע בישיבת הממשלה הלילה.

כמו כן, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, כלולים ברשימת המשרדים שהאוצר הגדיר כ"מיותרים", אולם ההערכה היא שהם לא ייסגרו, בין היתר מפני שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע כי הוא מתנגד לסגירת משרדים.

אולי מישהו בכנסת או בממשלה יתעשת ברגע האחרון ויפעל על מנת להקצות להיי-טק ולחדשנות את התקציבים הראויים? צילום: ShutterStock

השרה הביעה שאיפה לתקציבים של מיליארד שקלים

השרה גמליאל אמרה בכמה הזדמנויות בחודשים האחרונים,כי בכוונתה להיאבק על גידול משמעותי בתקציב המשרד, ומבחינתה קיצוץ, ובוודאי שסגירה, כלל אינם על הפרק. בראיון לאנשים ומחשבים, אמרה גמליאל כי היא תדרוש מהממשלה להגדיל משמעותית את תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ולהעמידו בתוך כמה שנים על מיליארד שקלים.

נכון לעכשיו, האוצר לא מציע להגדיל את תקציב המשרד, אולם בסביבתה של השרה אומרים כי היא מתכוונת להיאבק על כך, וגם בנפרד על הגדלה משמעותית של תקציב רשות החדשנות, שגם עבורו השרה אמרה שתדרוש תקציב של מיליארד שקל, בדומה לתקציב שהאוצר נתן להם בעקבות המלחמה, כדי לסייע לחברות צעירות שלא יכולות לגייס כספים.

"אני מודעת היטב לכך שאנחנו בזמן מלחמה, ויש לא מעט אתגרים, אבל אני פועלת על מנת לשכנע שדווקא עכשיו יש צורך מיידי להגדיל את ההשקעות בהיי-טק, כפי שהממשלה עשתה בתחילת המלחמה", אמרה השרה גמליאל והוסיפה: "אז, האוצר הזרים מיליארד שקלים, דרך רשות החדשנות, לסיוע לחברות סטארט-אפ שלא היה ביכולתן לגייס כספים, הוקמה קרן יוזמה ובוצעו עוד מהלכים נכונים. זה הצליח מעל ומעבר, וגם השנה חייבים לחזור על כך".

תקציב משרד הנגב והגליל לטובת ההיי-טק?

השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף. צילום: פרטי, מתוך ויקיפדיה

תקציב נוסף שיש לשים אליו בהקשר ההיי-טק הוא תקציב הנגב והגליל. על פי הצעת התקציב שמוגשת לממשלה, תקציב המשרד יהיה 182 מיליון שקל – גידול קל לעומת התקציב הנוכחי העומד על 149,996,000 שקלים.

באחרונה הועלה רעיון, שחלק מתקציב המשרד יופנה לסיוע לחממות שפועלות בנגב, אשר זקוקות לסיוע ממשלתי כדי להמשיך לפעול, וזאת כהשלמה לתקציב רשות החדשנות, שכאמור היקפו לא ידוע, אבל הנחת היסוד היא שידרשו תוספות בכל מקרה. 

השר הממונה על המשרד, יצחק וסרלאוף, מתייחס בחיוב לרעיון, וכעת צריך לראות איך מוציאים אותו לפועל.

סעיפים אחרים בהצעת התקציב, כפי שדווח באנשים ומחשבים, עוסקים בשדרוג מעמדו של מערך הדיגיטל הלאומי, והאצלת סמכויות רגולטוריות בכל מה שקשור ליישום חדשנות דיגיטלית במשרדי הממשלה, ובנוסף גם ברשויות המקומיות.

סעיף זה זכה לביקורת מצד השלטון המקומי, בטענה כי הפיכת הרשות לרגולטור לא מגובית בתקציבים, ולכן חלק גדול מהרשויות לא יוכלו לעמדו בדרישות החדשות.

כמו כן יש בהצעה, לראשונה, התייחסות לעלויות הגבוהות של המעבר לענן, בשני היבטים: היבט אחד – הקמת ועדת היגוי שתבחן תוספות תקציביות למשרדים שעוסקים כיום בהכנות להגירה לענן, לאור העובדה שמנמ"רים טוענים כי ההכנות לענן גוזלות משאבי כוח אדם ותקציבים, ויהיה קשה מאוד לעשות זאת במסגרת התקציבים הקיימים; היבט שני – נסיון לשלוט על העלויות הגבוהות מאוד של יישום בענן, מצד המשתמשים, שבאים לידי ביטוי בחיובים גדולים מאוד מצד ספקיות הענן.

סעיף נוסף בפרק זה מציע להקים רשת לקידום מדעי הנתונים (רקמ"ה), בתיאום עם החשב הכללי. מדובר ברשת מבוזרת של אגמי נתונים, שתאפשר הנגשת נתונים רבים ושיתופם בין משרדי ממשלה לחוקרים מתוך המגזר הציבורי, התעשייה והאקדמיה. כמו כן הוצע להטיל על הלמ"ס לפתח תשתיות מחשוב לשאילתות המבוססות על נתונים קיימים של הלשכה.

כאמור, הצעות האוצר, כמו בכל שנה, הן ראשוניות, ובענף ההיי-טק מקווים שהממשלה תבין את הצרכים האמיתיים של ההיי-טק, החדשנות והמו"פ בעקבות המלחמה, ותגדיל משמעותית את התקציבים בהתאם.