כדאי להשתמש ב-AI כדי להעצים עובדים ולא להחליף אותם

הגישה הרווחת היא שהבינה המלאכותית יכולה להחליף כוח אדם, ובכך לצמצם בעלויות ● דויד פרידמן מציע גישה אחרת

דויד פרידמן, מייסד משותף של יוניסון.

העלייה הדרמטית בשימוש בבינה מלאכותית במקומות עבודה רבים הפכה לאיום ממשי על שוק העבודה. כלים מבוססי AI מאפשרים לחברות לייעל תהליכים, לבצע אוטומציה של משימות שגרתיות ולהפחית את עלויות כוח האדם. אך, יחד עם היתרונות הכלכליים הללו, יש חשש גובר שהשימוש בבינה המלאכותית עלול להוביל לפיטורים רחבים, משום שחברות רואות בה כלי לצמצום משרות ולא הזדמנות להעצים את עובדיהן.

ההון האנושי כמרכיב מרכזי לאיכות עבודה טובה

בנקודה זו עולה השאלה: האם החיסכון הכלכלי במשרות מוביל בהכרח לשיפור הפרודוקטיביות, או שמא הנזק הנגרם משחיקת ההון האנושי גובר על היתרונות המיידיים?

עובדים, בייחוד בתחום הידע, אינם רק "יחידת תפוקה" – הם מביאים עמם מיומנויות יצירתיות, כישורים חברתיים ויכולות ניהוליות שלא ניתן להחליף על ידי מכונה. חברות שמסתמכות באופן מופרז על אוטומציה עלולות למצוא את עצמן עם עובדים שחוקים ואחוזי עזיבה גבוהים – מה שעלול להקטין את האטרקטיביות שלהן כמעסיק ולהוביל להפסדים לטווח הארוך.

מחקרים מהשנים האחרונות תומכים בטענה זו. הם גילו שחברות שמתמקדות בהשקעה בהון האנושי ובמתן כלים לפיתוח אישי מקצועי נוטות להיות רווחיות יותר בטווח הארוך, לעומת חברות שבהן אחוזי השחיקה גבוהים. בנוסף, שחיקת עובדים מובילה לא רק להקטנת המורל, אלא גם להפסדים ישירים, עקב הצורך בגיוס והכשרת עובדים חדשים.

מה אומרים המחקרים?

מחקר שערכה מק'ינזי אשתקד מצביע על הקשר החזק בין השקעה בהון אנושי להצלחה כלכלית ארוכת טווח בארגונים: חברות שממקדות את מאמציהן בפיתוח והעצמת עובדיהן מצליחות לשמור על יציבות גבוהה יותר מבחינת רווחיות, גם בתקופות של משברים כלכליים כמו מגפת הקורונה. לפי נתוני מק'ינזי, ארגונים שמשקיעים בהון האנושי ובתהליכי פיתוח עובדים (People + Performance Winners) הציגו שיעורי עזיבה נמוכים בכ-5% בהשוואה לארגונים שמדגישים רק פרודוקטיביות, בלי דגש דומה על פיתוח ההון האנושי. בנוסף, חברות אלה הציגו גידול בהכנסות של פי שניים בתקופות משבר, בהשוואה לחברות אחרות.

דו"ח של דלויט מאותה השנה מצביע על כך שחברות ששמות דגש על התאמת מבנה העבודה לצרכי העובדים ומעבר מדגש על תפקידים מסורתיים למודל מבוסס כישורים מצליחות למשוך ולשמר את העובדים המוכשרים ביותר. דו"ח זה מדגיש שרוב המנהלים מכירים בצורך בשינוי מבני בסביבת העבודה, אך רק מיעוט מהם מוכנים לבצע את השינויים הנדרשים.

הממצאים הללו מצביעים על כך שאוטומציה באמצעות בינה מלאכותית אינה מספיקה בפני עצמה לשיפור ביצועי הארגון. מנהיגים צריכים להשקיע בפיתוח כישורים רכים: יצירתיות, שיתוף פעולה, יכולות אבחון וקבלת החלטות, ועוד. גישה זו תבטיח שהבינה המלאכותית תשמש ככלי להעצמת כוח העבודה ולא כמכשיר להפחתת משרות, ובכך תסייע לארגון לשמור על גמישות, חדשנות ומעורבות עובדים גבוהה.

פרדוקס הפרודוקטיביות והצורך במנהיגות נבונה

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, התייחס לאתגר זה באחרונה, במסגרת מה שהוא מכנה "פרדוקס הפרודוקטיביות". נאדלה הציג נתונים מטרידים, שמצביעים על כך ש-85% מהמנהלים מאמינים שהעובדים שלהם מזניחים את עבודתם, בעוד 85% מהעובדים מרגישים שהם עובדים יתר על המידה ושחוקים. נתק זה משקף את המשבר המודרני בתרבות העבודה הנוכחית, שבה הדאטה וה-AI הופכות לכלי ניהול מרכזי.

עם זאת, נאדלה הזהיר מפני שימוש פזיז בנתונים ובבינה מלאכותית לצמצום כוח אדם מבלי להתחשב בצרכי ההון האנושי. לדבריו, יש להשתמש בנתונים כדי לגשר על הפערים בין עובדים למנהלים, ולא כדי להעמיס עוד עבודה על העובדים שנותרים לאחר הצמצומים. במקום זאת, הוא קורא למנהיגים לפתח כישורים רכים, כמו יכולת להביא בהירות לארגון, להציב מטרות מדויקות ולעקוב אחרי ביצועים בצורה שקופה ומדודה.

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט.

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. צילום: ריצ'ארד מורגנשטיין, מתוך ויקיפדיה

כישורים רכים – המפתח להצלחה ארגונית בעידן הבינה המלאכותית

ההמלצות של מנכ"ל מיקרוסופט מדגישות את הצורך בפיתוח כישורים רכים במנהיגות. כישורים כמו תקשורת יעילה, הקשבה לעובדים ומתן משוב חיוניים יותר מתמיד בעולם שבו הבינה המלאכותית עלולה לעמעם את הצורך בתקשורת אנושית. מנהיגים שלא יודעים רק כיצד להשתמש בבינה מלאכותית, אלא גם להעצים את עובדיהם בעידן זה, יוכלו להוביל את הארגון להצלחה ארוכת טווח.

אוטומציה באמצעות בינה מלאכותית אינה מספיקה בפני עצמה לשיפור ביצועי הארגון. מנהיגים צריכים להשקיע בפיתוח כישורים רכים. גישה זו תבטיח שהבינה המלאכותית תשמש ככלי להעצמת כוח העבודה ולא כמכשיר להפחתת משרות, ובכך תסייע לארגון לשמור על גמישות, חדשנות ומעורבות עובדים גבוהה

טענה נוספת של נאדלה היא שעל המנהיגים להיות אופטימיים וליצור אנרגיה חיובית בארגון, במיוחד בתקופות של שינוי ושחיקה. מנהיגות כזו, שמתמודדת עם אתגרים תוך יצירת סביבה תומכת ומכילה, תוכל להפוך את ה-AI לכלי להעצמת עובדים, במקום איום על עתידם המקצועי.

בעידן ה-AI לא צריך "למחוק" עובדים, אלא להיפך.

בעידן ה-AI לא צריך "למחוק" עובדים, אלא להיפך. צילום: ShutterStock

לסיכום – העצמת העובדים בעידן הדיגיטלי

הדיון על השימוש בבינה המלאכותית בעבודה צריך להתמקד לא רק בשיפור היעילות, אלא גם בהעצמת ההון האנושי. מנהיגים צריכים להסתמך על נתונים כדי להבין את צרכי העובדים, אך לא לתת לדאטה להשתלט על תהליך קבלת ההחלטות. במקום זאת, עליהם לפתח כישורים רכים, שיסייעו להם לגשר על הפערים, לנהל צוותים בצורה חכמה וליצור סביבה שבה הבינה המלאכותית תעבוד לצד העובדים ולטובת התרבות הארגונית – ולא במקומם.

לסיום, פנייה למנהלים שביניכם: זכרו שבבסיס כל טכנולוגיה מתקדמת עומדים אנשים. השקיעו בהון האנושי, והוא יוביל את הארגון להצלחה.

הכותב הינו יזם היי-טק ומייסד משותף של יוניסון, שמתמחה בפיתוח מערכי אקדמיה פנים ארגונית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים