כך שע"מ עוזרת ללקוחות ברשות המיסים להשתמש בדאטה לקבלת החלטות

שע"מ היא זרוע המחשוב של רשות המיסים. בכך, יש לה תפקיד חשוב מאוד בתהליך גביית המיסים מכולנו, ולא אגזים אם אומר שהיא בהחלט משחקת תפקיד בכלכלה הישראלית – שכן בלי מחשוב קשה מאוד לגבות מיסים ומה לעשות, בלי המיסים שאנחנו משלמים המדינה תתקשה מאוד, ואולי אף לא תוכל, להתקיים.

היחידה מונה מעל 600 עובדים, שמשרתים מעל 6,000 משתמשים ברשות המיסים. באגף הדאטה מועסקים כ-40 עובדים, שמפתחים עבור הרשות פרויקטים רוחביים, עם שימוש נרחב בכלי AI ו-BI, ובפלטפורמת הדאטה שלה. הם עובדים בסביבה סגורה ובימים אלה מכניסים כלים חדשים, שלפי אדם משעול, מנהל אגף יישומי דאטה באגף הדאטה של שע"מ, "ייקחו את הפלטפורמה קדימה".

במידה רבה, שע"מ, ולמעשה רשות המיסים, מתבססת על הפתרון של קליק. משעול ציין במסלול מיוחד שערכה החברה בכנס AI Gov 2024 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בלאגו בראשון לציון, כי היא משתמשת בו כבר 15 שנים. הפתרון משרת 1,200 משתמשים פעילים ברשות, ושע"מ כבר פיתחה על בסיסו 50 אפליקציות, מהן כאלה שיש בהן מאות מיליוני ועד למיליארדי רשומות.

אחת מהאפליקציות הללו מאפשרת לאנשי רשות המיסים לבחון תיקים של נישומים, ובכלל של אזרחים. "באמצעותה", אמר משעול, "הנהלת רשות המיסים יכולה לבחור את התיקים שפוטנציאל גביית המס בהם הוא הטוב ביותר". הוא ציין כי "האפליקציה כוללת נתונים שמצטברים משע"מ / רשות המיסים ומבחוץ. היא מביאה את כולם למקום אחד. כך, באמצעות השימוש במודלים של קליק, מיליארדי שקלים לא אובדים. אפשר לומר שהשימוש בה חוסך מיליארדי שקלים לקופת המדינה".

עוד שימוש שאנשי רשות המיסים עושים באמצעות אפליקציה שפותחה על גבי המערכת של קליק הוא ניתוח ביקורות של בתי עסק. "הרשות מבקשת מבית העסק את כל הנתונים שנרשמים במערכות שלהם וכל המסמכים שהופקו – נתונים רבים מאוד. עד היום הצטברו במערכת 15 טרה-בייט של מידע, עם כ-30 מיליארד רשומות", אמר משעול. הוא ציין כי "ניתן להעלות במערכת רק את נתוני הביקורות. המשתמשים חשופים לכל הביקורות והם יכולים לבחור אילו מהן הם רוצים לנתח. הם מקבלים את הביקורות המבוקשות מהר ובמודל נפרד, זמין וקל לעבודה".

משעול מנה כמה אתגרי מחשוב ששע"מ מתמודדת איתם בימים אלה: "גידול במספר המפתחים; היותנו תשתית המחשוב של רשות המיסים – איך אנחנו מאפשרים את השימוש הנרחב; והמעבר לענן. בהקשר זה אומר שמודלי הליבה יישארו בשע"מ, אבל יש הרבה מידע, כולל כזה שאנחנו רוצים להנגיש לאזרחים, ואותו אנחנו רוצים להוציא החוצה".

עמית ארוסי, מנהל פעילות דאטה ו-BI בנתיבי ישראל. צילום: ניב קנטור

סיפור לקוח אחר שסופר בכנס הוא זה של נתיבי ישראל, שהיא למעשה חברת הדרכים הלאומית. עמית ארוסי, מנהל פעילות דאטה ו-BI בנתיבי ישראל, אמר כי "החברה אחראית על מרבית הכבישים הבין עירוניים בארץ, למעט כביש 6 והכבישים של נתיבי איילון. כמו כן, באחרונה היא קיבלה מהמדינה אחריות על מסילות רכבת, שבילי אופניים והקמת שדה תעופה חדש".

הוא תיאר כיצד המחשוב, בהתבסס על הפתרון של קליק, משמש לניהול צרכי התחזוקה השוטפת של הכבישים – רמזורים, שלטים, מעקות וכמעט כל דבר שאנחנו רואים בדרך. זה נעשה על בסיס מפה שמציעה המערכת. "ה-BI קיים בנתיבי ישראל מ-2010", ציין ארוסי. "יש כ-900 משתמשים במערכות המחשוב שלנו – עובדי חברה וספקים חיצוניים. פיתחנו כ-150 מודלים וכ-100 דו"חות אוטומטיים על גבי קליק. יש לנו שישה אנשי צוות שאחראים על המערכת".

"במרוצת הזמן", אמר, "הבנו שאנחנו צריכים כלי משלים ליצירת חוויה יותר ידידותית למשתמש. פורטל ה-BI נבנה על תשתית של אנגולר. חילקנו לעולמות תוכן, ובכל אחד מהם נמצאת רשימת המודלים והעולמות שיש למשתמש הרשאה לחזות בהם".

ארוסי נתן דוגמאות לשני מודלים שפותחו באמצעות המערכת של קליק ושהמפה מהווה חלק משמעותית בהם: האחד הוא מודל סיורי ניידות. "הלקוח המרכזי של המודל הזה הוא חטיבת האחזקה בחברה", אמר. "הוא משרת כ-30 ניידות משני סוגים: האחד מסייר בכבישים ומטפל במפגעים והסוג השני הוא ניידות שמסייעות לנהגים שזקוקים לסיוע, למשל כאלה שיש להם תקלה ברכב או נגמר להם הדלק. הסיוע ניתן בחינם".

הוא ציין ש-"לכל ניידת יש רכיב של איתוראן ויש מסלול שהיא צריכה לכסות כמה שיותר ממנו לאורך המשמרת. המערכת מושכת נתונים מהאיתוראן ומהמסלול, ומציגה את הכול על גבי מודל אחד עם מפה. זה מאפשר ניתוח של הנתונים בצורה גיאוגרפית ולראות היכן הניידת נמצאת ביחס למסלול שהיא צריכה לעבור במשמרת".

"כל ניידת מקבלת מאתנו בכל פרק זמן SMS שמציין בכמה מקטעים נשאר לה לסייר, עם לינקים לניווט אליהם. זאת, מתוך מטרה להיות בכל מקום ולתת שירות כמה שיותר טוב למשתמשי הדרך", אמר.

"הדוגמה השנייה היא מודל מוצא-יעד, שמשמש את אגף האסטרטגיה בנתיבי ישראל לתכנון שבילי אופניים בערים. המודל מחלק את הארץ ל-1,200 אזורי תנועה, ובכל אחד מהם ניתן לראות כמה נהגים נסעו בפרק זמן מסוים והאם, על פי הנתונים, יש הצדקה לשביל אופניים באותו האזור", סיים ארוסי.