"מסע ה-AI – בסוף זה אנשים ושינוי ה-DNA והחשיבה"

"קודם כל אנחנו לומדים מאנשים. אני יודע שבינה מלאכותית זה מסע, וזה מסע שלא התחיל היום אלא כבר מתגלגל לפחות כמה שנים. גם אנחנו נמצאים במסע הזה, וכמו רבים אחרים למדנו שזה לא רק טכנולוגיה. בסוף זה אנשים, זה שינוי ה-DNA והחשיבה, וזה גם התמודדות עם פחד. אנחנו התחלנו את המסע בדברים קטנים במערכות הליבה. אני חושב שהשלב בו האדם מתייתר עדיין רחוק מאוד, אבל אני מאמין גדול בצעדים קטנים כדי להשיג ניצחונות גדולים, אז עדיין יש אדם שנותן בסופו של דבר את האישור. האם יגיע מצב בו הבינה המלאכותית גם תהיה זו שמכריעה? עוד הרבה מאוד זמן ייקח, כאמור, עד שנגיע למצב כזה", כך אמר דן בן סימון, סמנכ"ל ברשות האכיפה והגבייה, בתשובה לשאלה כיצד הרשות נערכת לשילוב בינה מלאכותית במערכות שלה. 

שאלה זו הופנתה אליו בידי עופרה פרנקל, מנמ"רית ראשית בממשלה, במסגרת הפאנל 'מידע, דאטה וענן בתוכנית העבודה 2025' שנערך בכנס AI eGOV 2024 של אנשים ומחשבים, שמשך אליו מקצוענים מכל התחומים – ממשרדי הממשלה ועד ספקי הפתרונות השונים בתחום הבינה המלאכותית פורצת הדרך.

ליונל עמר, מנמ"ר המכס, רשות המסים. צילום: ניב קנטור

ליונל עמר, מנמ"ר המכס, רשות המסים, התייחס לנושא ואמר כי, "אני אימצתי את הסיסמה AI First. אנחנו מאמינים מאוד בבינה מלאכותית והתחלנו כמה פרויקטים בתחומים שונים כדי לחוש ממש בפועל את ההצלחה כמו גם את האתגרים שיש בתחום. אחד מהפרויקטים הוא סיווג, וזה אחד הדברים העיקריים שעושים במכס לצורך קביעת המס. מכיוון שיש 6,000 קודים, מדובר באתגר גדול מאוד, ואנחנו רוצים במהירות לדעת מה הקוד, וזה יכול להוביל מפכה גם מצד הלקוחות – כמו לספק מידע מראש מה תהיה העלות. אנחנו מקדמים בתחום השירות בוט קולי וצ'טבוט. עם זאת, צריך להיזהר עם הפתרונות. יש פה אתגר. לא הכל עובד, לא הכל באמת בינה מלאכותית, ויש קצת קונפליקטים כמו אי-הכרה של שפת המכס".

ששון סופרי, מנהל אגף בכיר, טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים. צילום: ניב קנטור

"GenAI מאפשרת לקצר מאוד מענה לבקשות ניהול תקין של עמותה"

מששון סופרי, מנהל אגף בכיר, טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים, ביקשה פרנקל ללמוד על הדגשים בקידום הדיגיטל בשנה הקרובה. "אנחנו בשנה הקרובה מתמקדים בעיקר במעבר לענן באופן משמעותי. עשינו תוכנית עבודה ל-2025, שכוללת העלאה של כמה מערכות שלמעשה פותחו במהלך השנים האחרונות והן כבר מוכנות לענן. הולכים להרחיב מאוד את הנושא של הבינה המלאכותית, ועשינו לא מעט פרויקטים בתחום. אחד מהם, המבוסס על בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), מאפשר לקצר מאוד את המענה לבקשות ניהול תקין של עמותה. במקום יותר מחודש – זה עכשיו לוקח בערך שעה, וזה מדהים. זה פרויקט שמראה מה אפשר להביא עם הכלים הללו לממשלה ולעבודה מול הציבור, ואנחנו מתכוננים להרחיב את זה לכיוון של ניתוח תיקי חקירה, כולל חומרי אודיו וגם וידיאו לצד הטקסט, כדי להיות מוכנים יותר לדיונים בבית משפט וזה פרויקט בקנה מידה מטורף", הוא ענה.

גילה כרמל, מנמ"רית משרד החינוך. צילום: ניב קנטור

גילה כרמל, מנמ"רית משרד החינוך, ציינה כי "המשרד הגדיר תוכנית עבודה אסטרטגית לקידום הלמידה, ההוראה והחוסן החברתי בעיקר במלחמה – שלא לדבר על הקורונה. זה מה שהילדים שלנו חווים כיום, ולנו בעולם הטכנולוגי יש אחריות רבה לדייק את קבלת ההחלטות והיכן להשתמש במשאבים של המשרד. אחת הדוגמאות היא יעילות ואפקטיביות בשימוש במערכת הגפן כשמשקיעים כספים רבים עבור תוכניות חינוכיות בבתי ספר מספקים שונים, כשאנחנו רוצים לבחון באמצעות דאטה האם התוכנית אפקטיבית או לא, כדי לדעת אם שמים את המשאבים במקום הנכון".

רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל. צילום: ניב קנטור

רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, דיבר על החשיבות של שילוב הבינה המלאכותית בפעילות העסקית. "מבחינת הכנה התשתית הנדרשת הטכנולוגיה זה דבר חשוב וקריטי, אבל קריטי יותר לראות איך זה משתלב בפעילות העסקית ואיך מקבלים ערך מזה. בהיבט של הבינה המלאכותית היוצרת יש את האתגר של דיוק ואתגר ההזיות. זה לא רק טעויות, זה יכול להוביל גם לתביעות. אבל ככלים מכיני פעילות ותומכי החלטה, כאשר יש צורך במקורות מידע שונים מבחוץ ומבפנים ובפורמטים שונים, הבינה המלאכותית מאפשרת ליצור סוג של חוות דעת ראשונית במהירות רבה, אבל עדיין יש גורם אנושי שבודק שיש היגיון", הוא סיפר.

שמיר סגל, מנהל לקוחות מגזר ציבור בקונפלואנט. צילום: ניב קנטור

"הבנו שאנחנו יושבים על שיבר של דאטה"

שמיר סגל, מנהל לקוחות מגזר ציבור בקונפלואנט, נשאל כיצד המגזר העסקי רואה את השילוב של הבינה המלאכותית בממשלה מבחוץ, ואיך הופכים לשותפים ומסייעים בתהליך. "כשאני נפגש עם משרדים ואנו מסתכלים על האתגרים שמאפיינים את המסע לענן, אנחנו רואים הרבה דברים משותפים, והראשון הוא איך הוא לחלץ נתונים מהרבה מאוד מקורות ופורמטים ואיך מגישים אותם לענן, ואיך מוודאים שזה מגיע בלי זליגה ובלי חזרה על חומרים. צריך להבין גם איך ההעברה מתוקננת ומאובטחת. אנחנו מסמנים ב-V את כל הדברים הללו עם כמות גדולה מאחד של מחברים בין מערכות שונות ולצורך המרה לצרכים שונים ממערכת כזו לאחרת, והמבחן הגדול הוא הגמישות לבצע את החיבורים הללו", הוא ענה.

ניצן גוטמן, הבעלים והמנכ"ל של וויסנטר. צילום: ניב קנטור

ניצן גוטמן, הבעלים והמנכ"ל של וויסנטר, אמר כי, "אחת ממילות הבאזז היא שדאטה הוא הזהב החדש. כיום זה נאסף בדרך כלל באמצעות מודל שפה, שזה מדבר על טקסט. אבל הבנו שאנחנו יושבים על שיבר של דאטה שברוב הארגונים הפרטיים המידע שעובר בין הארגון ללקוחות באמצעות טקסט זה רק 20%. מרבית התוכן הוא תקשורת ורבאלית. הקול האנושי לעולם לא ייעלם. אנחנו לוקחים את ערוצי השמע, כולל שיחות עם התממה של כל אזרח, למשל לקבוע תור לטיפת חלב לילד או פנייה למכס, וכל אחד מהאירועים הדומים בכל משרדי הממשלה. שיתוף הידע הזה באמצעות טכנולוגיה של תמלול שיחות יכפיל וישלש את הכוח של המידע במשרדים – כי זה יוכל להוות מידע משלים וטריגר לתהליכים אחרים, וגם לתת שירות יותר טוב".