יותר שירותי ממשלה מונגשים אונליין בערבית – אבל זה עדיין לא מספיק

בתקופה האחרונה חל גידול ניכר במספר דפי האינטרנט באתר הממשלתי gov.il שמוצגים גם בערבית, אולם עדיין, אחוז ניכר משירותי הממשלה שמונגשים אונליין בעברית – לא מונגשים בערבית. נתונים אלה עולים מדיון המשך שוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה היום (ב') בנושא.

על פי נתונים שהציגה בדיון דימא אסא ניקולה, מנהלת תחום צמצום פערים באיגוד האינטרנט הישראלי, רק 39% מהשירותים שמשרדי הממשלה נותנים אונליין תורגמו לשפה הערבית, ובין אלה שלא תורגמו יש גם לא מעט שירותים חיוניים בשעת חירום. כמו כן, השירותים היו מונגשים רק בחמישה מתוך 15 הגופים שנבדקו, ובמערך הסייבר הלאומי אין כלל מוקדן דובר ערבית. נתונים אלה עלו מהמדד השנתי האחרון שהאיגוד פרסם בנושא בחודש ינואר. גם מבקר המדינה התריע על המצב בינואר השנה, ודרש לתקנו.

נציגי מערך הדיגיטל הלאומי שהשתתפו בדיון הציגו תמונה שונה. לדבריהם, 73% מדפי האינטרנט בפורטל הממשלה gov.il כבר תורגמו לערבית.

האוריינות הדיגיטלית בחברה הערבית

בדיון עלה כי אחת הסיבות להעדר ההנגשה היא העדר מודעות מצד האזרחים הערבים לשירותים הממשלתיים, וצוין כי יש דחיפות להשקיע בקמפיינים בשפה זו, ובהירתמות של ראשי הציבור הערבי בישראל לנושא.

סילי בייסון, מנהלת אגף הכללה דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי, הציגה נתונים על מימוש סעיף 8 בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2021, שעסקה בהנגשת שירותי הממשלה בדיגיטל לכלל האוכלוסייה, ובכלל זה לציבור הערבי. היא אמרה כי "יישום ההחלטה נעשה באמצעות מיזם 100 באוריינות דיגיטלית, שמטרתו היא הקניית מיומנויות וכישורים דיגיטליים כאמצעי לשיפור היכולת לקבל שירותים בעולם הדיגיטלי, ועידוד השתלבות של אוכלוסיות מוחלשות בשימוש בפלטפורמות המקוונות".

בייסון דיברה על הקול הקורא לקיום הכשרות בנושא אוריינות דיגיטלית שהמערך פרסם לרשויות המקומיות, וציינה כי 59 רשויות מהחברה הערבית נענו לו. מדובר בכמעט מחצית מ-115 הרשויות המקומיות שנענו לקול הקורא. היעד המקורי היה להגיע ל-40 אלף אזרחים מהחברה הערבית שישתתפו בהכשרות, אולם הנתון בפועל יותר מכפול ועומד על 85 אלף. "באופן כללי, שיעורי השיפור באוריינות הדיגיטלית בחברה הערבית גדולים ממאשר בחברה היהודית", אמרה בייסון.

גרשון גורודיסקי, מנהל תחום פלטפורמות מידע במערך הדיגיטל הלאומי, אמר כי המערך שם לעצמו כיעד לשנה הבאה לעודד את הממשלה להנגיש את השירותים הדיגיטליים שלה בערבית באופן מובנה. "לצורך כך, פרסמנו מכרז לעריכת שירותי תוכן בשפה הערבית, ואנחנו בוחנים בימים אלה את ההצעות, על מנת להציע את השירותים למשרדים השונים", אמר.

יעקב גנאיים, יועץ מומחה להכללה במערך הדיגיטל, טען כי "הנגשת השירותים והמידע בשפה הערבית היא לא רק לטובת האזרח הבודד, אלא גם חלק מהמאבק באלימות. מי שלומד כישורים של אוריינות דיגיטלית מעסיק את עצמו בבית ולא נגרר לפשיעה ברחוב".

"אנחנו רחוקים מיעד הנגשת השירותים הממשלתיים אונליין בערבית"

דובר נוסף בישיבה היה יונתן פז, ראש אגף בכיר לחברה וחינוך במשרד לשוויון חברתי. הוא אמר כי "למרות הנתונים היפים שהוצגו כאן, צריך להשקיע מאמץ בהגברת האינטגרציה עם החברה הערבית בכל השירותים. היעד המקורי הוא ש-50% מהשירותים הממשלתיים אונליין יהיו נגישים בשפה הערבית, ואנחנו עדיין רחוקים מזה".

בדיון עלתה גם איכות התרגום מעברית לערבית, והצורך בשיפורה, בין היתר בשימוש בניואנסים ומושגים שברורים בעברית, אבל לא עוברים טוב בתרגום – מה שגורם לאזרחים ערבים רבים להימנע מלהשתמש בשירותים הממשלתיים אונליין.

ח"כ איימן עודה, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, אמר כי "טוב שיש שיפור בנתונים, אבל עדיין קיימים פערים מבניים בתפיסת העולם לגבי שילוב השפה הערבית בכל השירותים של הממשלה. לא צריך רק לתרגם דפים מעברית לערבית, הגם שזה חשוב , אלא צריכה להיות מדיניות מתכללת כללית, של כלל משרדי הממשלה, שבה כל הנחיה וכל טקסט שנכתבים בעברית מופיעים אוטומטית גם בערבית. לצערנו, שמענו שזה עוד לא המצב. הוועדה תתכנס בעוד כחודשיים לישיבת מעקב שלישית בנושא".