"התחזקות השקל והירידה בשער הדולר מדאיגות את תעשיית ההיי-טק"

"התחזקות השקל היא אולי בשורה טובה למדינת ישראל, כי היא נובעת מסיבות טובות, שקשורות בחזרה לשגרה, אבל היא גורמת לירידה בשער הדולר – ואלה חדשות לא טובות לתעשיית ההיי-טק. זאת, מאחר שהיא מבוססת על הכנסות מייצוא, שמקורן בדולרים או ביורו. אין ספק שאנחנו מודאגים", כך אמר לאנשים ומחשבים מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.

דבריו של כהן באים על רקע מגמה שמסתמנת בשבועות האחרונים של התחזקות השקל על חשבון הדולר והיורו. נכון לשעת פרסום הכתבה היום (ג'), שער הדולר הוא 3.59 שקלים. מדובר אמנם בעלייה קלה לעומת שערו אתמול בבוקר – 3.56 שקלים, אך הוא נמוך בהרבה משער השיא השנה, 3.83 שקלים, שנרשם בסוף חודש אפריל.

"אנחנו תמיד אומרים שצריך להסתכל על התמונה המלאה", אמר כהן ומנה את הפרמטרים המדאיגים ברמת המקרו: עלייה באינפלציה, שינוי בשער הריבית, שמשפיע באופן ישיר על שער הדולר, ובנוסף – גל התייקרויות מחירי החשמל ועליית המע"מ, שמשפיעים על כלל התעשיות במשק. "ברור לחלוטין שהיחלשות הדולר לא מיטיבה עם ענף ההיי-טק. ההכנסות מייצוא בדולרים יקטנו מול התחזקות השקל, וברור שזה משפיע על היקף הייצוא ועל האפשרות לעבוד ולייצר. האם זה טוב ליכולת התפקוד של הענף? ודאי שלא", ציין כהן.

מגמה שמדאיגה חלק ניכר מההיי-טק. צילום: ShutterStock

הוא הזכיר שלפני ארבע שנים היה מצב דומה של שפל בשער הדולר. לדבריו, "נעשו מאז כמה צעדים, אבל אנחנו עדיין לא שם, מה גם שהתחזיות לא מספיק אופטימיות". הוא הזכיר בהקשר זה את התחזית של גולדמן זקס, שמדברת על המשך ירידה בשער הדולר. "זה מחייב אותנו לחשוב, לבדוק ולהיות מאוד זהירים, כי ההתייקרויות יביאו, בסופו של דבר, לדרישות לעליות שכר, וההיי-טק הוא תעשיה שמושתתת על עובדים", אמר.

מי ידאג לחברות הצעירות?

כהן ציין שבשנים האחרונות חלה ירידה במספר הסטארט-אפים הישראליים שנפתחים, ובשנתיים האחרונות יש ירידה בהיקף ההשקעות בהיי-טק הישראלי. "מרבית הכסף מושקע בחברות גדולות. גם להן יש צרכים, אבל מי ידאג לחברות הצעירות? בלעדיהן אין עתיד לענף", הוסיף.

מוקדם יותר החודש השיק איגוד ההיי-טק פורום סטארט-אפים, כדי לסייע לחברות הצעירות ליצור קשרים עם משקיעים, בהינתן שעדיין לא רואים באופק גידול משמעותי בהיקף ההשקעות לרמה שדומה לזו שהייתה ערב המהפכה המשפטית והמלחמה. "מסתמן שיפור מסוים, אבל זה לא מספיק", ציין כהן.

האם במציאות של היום יש בכלל מקום לפנות לממשלה כדי שתתערב?
כהן: "ברור שיש למצב הכללי השפעה. אבל כמו בפעמים קודמות, אנחנו לא מבקשים כסף. אנחנו מבקשים שיאפשרו לנו לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב – וזה לעבוד. כדי לעבוד צריך עובדים וכדי שיהיו עובדים צריך להכשיר אותם, ואם לא יכשירו אותם היום, הם לא יהיו בעוד כמה שנים. לא צריך ללכת רחוק מדי – ראינו בימים האחרונים את התוצאות שפורסמו של מבחני המתמטיקה של התלמידים הישראליים. אין פה מעשי קסם. מהממשלה אני מצפה שהיא תאפשר לקיים את האקו-סיסטם, תשקיע בחינוך, בתשתיות לאומיות ובתקשורת, ובעיקר תדאג לסביבה יציבה, כדי שאותם משקיעים שיש להם כסף ורוצים לבוא לפה יהיו משוכנעים שזו השקעה בטוחה".

לסיום הוא ציין שמן הראוי שתתחיל להיות הכרה ברמה הלאומית בגידול המשמעותי במספר הטאלנטים שעוזבים את המדינה. "כולם יודעים שזה קיים, כל אחד מאיתנו מכיר או שמע על מישהו שעזב או עומד לעזוב. קודם כל צריך להכיר שיש כאן בעיה ומיד בהמשך להתחיל לטפל. אחרת מצבנו לא יהיה טוב יותר", אמר כהן.