פודקאסט: המנכ"ל הוותיק שמקדיש את חייו לתרומה לחברה
ראיון עם עמנואל (מנו) כהן, כיום נשיא ארגון בני ברית, שלפני 20 שנה בשיא קריירה של ניהול בכיר בקבוצת פורמולה, אחרי שירות משמעותי בצה"ל, החליט לפרוש ולא מסיבות גיל, ולעשות למען אחרים
עמנואל (מנו) כהן מוכר כאחד מבכירי ענף ה-IT, שהיה שותף להקמת פורמולה שירותי תוכנה, שאחר כך נקראה פורסופט ולימים קיבלה את השם מטריקס.
לפני 20 שנה, החליט כהן ביום בהיר אחד לפרוש, ולא מסיבות גיל, אלא "כדי להקדיש זמן לתרבות הפנאי ולתרומה לקהילה", כפי שהוא סיפר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים.
כהן מכהן כיום כנשיא ארגון בני ברית וסיפר בשיחתנו על פעולות ההתנדבות שהוא מוביל ועל ההתנדבות הכללית מאז פרוץ המלחמה.
נתחיל קצת בהיסטוריה, איך התגלגלת לענף המחשבים?
"את הידע שלי במחשבים רכשתי בצה"ל, מתקופת שירותי בממר"ם, שם עברתי קורס תכנות. את כל המסלול המקצועי שלי עברתי כמנתח מערכות, עליתי בסולם התפקידים, סיימתי את השירות הצבאי בדרגת סגן אלוף, כסגן מפקד מענ"א".
מה היה אחרי השחרור מצה"ל?
"אחרי השחרור ב-1979, ניהלתי את יחידת המחשב של מקורות, ובשנת 1987 הצטרפתי כשותף לחברת פורמולה, שהוקמה בזמנו על ידי דני גולדשטיין ז"ל, אותו הכרתי עוד מתקופת עבודתי בחברת מקורות. לאחר שהצטרפתי לפורמולה, ניהלתי את בית התוכנה העיקרי של החברה, שנקרא פורמולה שירותי תוכנה, ובהמשך הדרך קראנו לו פורסופט ולימים קיבל את השם מטריקס. לימים, כשפורמולה פוצלה, עברתי לנהל את פורמולה ויז'ן, שהייתה חברת אחזקה של מספר חברות תוכנה, והייתי יו"ר של כמה מהן".
ואז בשיא הקריירה החלטת לפרוש. מדוע?
"הגעתי למסקנה שעבדתי מספיק וצריך להספיק לעשות דברים אחרים בחיים, לביתי, בתחום תרבות הפנאי, ולהתנדבות למען הקהילה".
סיפרת בתחילת הראיון שפרשת כדי לעשות דברים שאתה אוהב, ובין היתר שאתה מתנדב שנים רבות בבני ברית. הרחב על כך.
"אכן כשפרשתי, כמובן, שאפתי לפעול גם בהתנדבות, ובתרומה לקהילה. באחד ממסעותי בעולם עם רעייתי פגשנו זוג מטיילים שהתברר שהם חברים בארגון בני ברית, שלא הכרתי קודם. הם הציעו לנו להצטרף. בהתחלה קצת הססנו, כי כבר היו מחוברים לקבוצות ממר"ם והצבא, אבל הם התעקשו ושכנעו אותנו.
וכך מזה 12 שנה אני מתנדב באופן קבוע, בשורה של פעילויות שעשיתי עם השנים, וביוני 2023 נבחרתי לתפקיד נשיא הארגון".
ספר בקצרה על ארגון בני ברית, לטובת אלו שלא מכירים, מלבד השם.
"הארגון הוא ארגון יהודי, בינלאומי, שהוקם בשנת 1843 כארגון א-פוליטי הפועל בכשישים מדינות בעולם. בישראל הוא הוקם בשנת 1888, הרבה לפני קום המדינה. הארגון בישראל היום מונה יותר מ-3,000 חברים וחברות, שפועלים במסגרת של כ-110 קבוצות חברתיות, אשר נקראות 'לשכות'. בשנים האחרונות אנחנו נמצאים בתנופת צמיחה, ומשנת 2017 ועד היום הארגון צמח בעשרות אחוזים".
תן דוגמאות לסוגי ההתנדבות שלכם.
"אתן שתי דוגמאות – אחת מהן זה בבית ספר תיכון בתל אביב, שבו יש פרויקט הזדמנות שנייה, במטרה לסייע לתלמידים שנשרו ממסגרות אחרות לעבור את מבחני הבגרות. בעזרת 16 מתנדבים, אנחנו נותנים להם שיעורי עזר במגוון מקצועות. יש לנו סיפוק רב מהתוצאות – מההצלחות שלהם. בנוסף, פעם בשנה מעניקים מלגות לחמישה תלמידים מצטיינים, שאחר כך גם מתגייסים לצה"ל.
פרויקט שני, בתחום אחר, הוא המוזיאון לזכר הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה, שהוקם בלטרון ממש באחרונה".
תסביר, מה מטרת המוזיאון?
"במלחמת העולם השנייה השתתפו יותר ממיליון וחצי לוחמים יהודים, שחלק לא מבוטל מהם גם נהרג או נפצע במלחמה. הרצון היה לתת להם את הכבוד ולהנציח את זכרם, תוך הצגת סיפורי הגבורה של יהודים, שאינם קשורים לסיפורי שואה.
המוזיאון נפתח בעזרתה של משפחת הרצוג והוא נקרא על שם הנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, יצחק (בוז'י) הרצוג. הפעילות שלנו באה לידי ביטוי בהקמת מסד נתונים של כל הלוחמים, עבודה די מורכבת, שכוללת מחקר וכן איסוף מידע ברשתות. עוד לא סיימנו את עבודת האיסוף, והיא נמשכת גם כעת".
איזה פעילות יש לכם מאז המלחמה?
"עם פרוץ המלחמה, ההתנדבות היתה בסיוע למפונים מהדרום והצפון ותמיכה בחיילים. הקמנו קבינט מלחמה, ששותפו בו כל האזורים שלנו בארץ, ומשם ניהלו את כל פעילויות ההתנדבות. הקמנו קרן לאיסוף תרומות מכל ארגוני בני ברית בעולם, והייתה היענות מדהימה, וכמובן אנשים שלנו השתלבו בחמ"לים השונים. אספנו תרומות כדי לקנות ציוד לחיילים וגם למפונים. התרומות הגיעו גם מלשכות בני ברית בחו"ל, ההענות היתה מדהימה".
עכשיו אתה הנשיא, לאן אתה לוקח את הארגון?
"מיד עם כניסתי לתפקיד הקמתי צוות לתכנון אסטרטגי לחמש השנים הבאות. הגדרנו לעצמנו חמישה יעדים עיקריים: ביסוס והרחבת הבסיס הפיננסי, הגדלת מספר החברים מ-שלושת אלפים כיום לחמשת אלפים, ובעיקר – להביא צעירים. כמובן שעם פרוץ המלחמה תשומת הלב הופנתה לשם, אבל כבר היום פועלות קבוצות של צעירים.
אני קורא מפה לחברי בענף ההיי-טק, איתם אני שומר על קשר, להצטרף לארגון ולהתנדב. קודם כל הם ייהנו מפעילות חברתית ענפה ומהזדמנות להכיר אנשים חדשים, וזה דבר שעובד שנים רבות. וכמובן, כל אחד מאנשי הענף יוכל לתת ביטוי לכישוריו האישיים ולתרום לקהילה לפי יכולתו".
תגובות
(0)