איך עושים חדשנות?

"אנחנו משלבים הרבה בינה מלאכותית בפיתוח. אנחנו ארגון מאוד טכנולוגי. יש לכך ערך רב בכל אחד מהאלגוריתמים שלנו, אבל זה חייב להיות באופן מאוזן בתחום שלנו – הרי בסופו של דבר בינה מלאכותית בהרבה מאוד מקרים זו מעין קופסה שחורה שלא תמיד אנחנו יכולים לומר למה היא החליטה מה שהיא החליטה, גם אם עושים זאת בצורה חוזרת", כך אמרה מלי מרטון, מהנדסת וראש אגף החדשנות באלתא, החברה הבת של התעשייה האווירית, ומהתעשיות הביטחוניות המובילות בישראל, בכנס DevCon של לינקס מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה.

מרטון הייתה אחת המשתתפות בפאנל שנושאו היה "מעבר לבאז: חדשנות בעולם האמיתי", שהנחתה הילה בקשי, מייסדת "המיט-אפיסטיות" – מקהילות הנשים הגדולות בהיי-טק הישראלי, שרשומות אליו יותר מ-23 אלף חברות. הפאנל היה אחד מכמה מוקדים במסלול "ענן, אבטחה ובינה מלאכותית" בכנס, ומרטון סיפקה תשובה נרחבת לשאלה "איך משלבים בינה מלאכותית בכיפת הברזל הבאה?"

"אנחנו עושים הכל בענן הפרטי במתחם שלנו, בודקים את כל הזוויות, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים להביא את זה לפריסה בשטח וזה בדיוק המקום החשוב – בין משהו שעובד בצורה מושלמת במעבדה ובין הפעילות הראשונה בעבודה. יש שרשרת ערך גדולה שצריך לעבור, וכמנהלת חדשנות, אחד הכלים הכי מרכזיים שלי הוא עבודה מול סטארט-אפים. הסיבה לכך פשוטה: אנחנו צריכים להבין אילו קוביות בשרשרת הערך אנחנו ממלאים לבד ואילו קוביות אנחנו צריכים למלא באמצעות סטטרט-אפים מבחוץ – וחיסכון בזמן הוא הגורם העיקרי לכך. המתח הזה של מנהלת החדשנות, לבחור על מה לעבוד, הוא אחד האתגרים. אם רוצים משהו עכשיו הולכים לסטארט-אפ, אם יש זמן – הולכים לפיתוח", היא אמרה.

בינה מלאכותית בבנק ממוסד

מורן לוי מבנק לאומי דיברה על הדרך שבה משלבים בינה מלאכותית בפעילות של בנק ממוסד. "בינה מלאכותית זה חתיכת עניין, בעיקר כשהיא פוגשת בנק. חייבים לומר שיש צורך באיזון מאוד עדין. בסופו של דבר, כבנק, ואני מדברת כמובילת החדשנות, התפקיד שלנו הוא קודם כל לשמור על הכסף של הלקוחות גם אם זה בא על חשבון החדשנות, וזה האתגר המאוד ספציפי בעת המפגש עם בינה מלאכותית בארגון מאוד מסורתי כמו שלנו", ציינה לוי.

אז איך סטרטאפים משתלבים?
"יש אמרה שאומרת ,שמאוד קשה להיכנס לבנקים אבל יותר קשה לצאת, אז כן אולי זה קצת קשה, אבל מגיעים, כי בסופו של דבר יש בכל הבנקים מחלקות חדשנות. אצלנו בלאומי יש צוות שמומחה בכל מה שקשור לליווי סטארטאפים, בתוך הבנק, וקודם כל זה לדעת לפנות לגורם הנכון, לגורם שבאמת יכול לבדוק אתכם. בסופו של דבר, הבנק לא יכול לעבוד עם כל סטארט-אפ, יש רף שנדרש, אבל גם יש מי שיכוון אצלנו".

נסטיה אוצ'קובסקי, מנהלת פרויקטי תוכנה ב-TGS ואחת היזמיות שעומדות מאחורי אליסקוד – תוכנית המכשירה לתחום התוכנה ילדות צעירות החל מכיתה ד', וכיום שותפה בהקמה של פרנדלי, התייחסה לכך, שכמעט בכל רגע נתון לאחרונה מוצג כלי בינה מלאכותית חדש.

"אנחנו יוצרים מודלים אגנוסטיים כדי שהמנגנון שלנו ימשיך לעבוד נכון ואדע מה קורה בפנים ולא משנה מה הכלי. מבחינתי, חשוב שזה לא יהיה כלי אחד שיושב היכנשהו, אלא להשתמש במיני סוכנים קטנים, שעוזרים מול כל משתמשת, שגם נותנים את ההתאמה המדויקת לצרכים. אנחנו נותנים כלים למנהלות קהילה, ואני יכולה לתת כלים ל-100 קהילות עם 10 נשים בפנים – וזו הדרך שלי, לתת דגש לכל תחום מסוים", היא אמרה.

יש מגמות גלובליות בעולם הקהילות שהיית שמחה לאמץ כאן בישראל?
"אני מכירה את המגמות ויודעת שהעולם הולך לכיוון של מיקרו קהילות. חשוב לדעת להיות שייכת למשהו גדול, אבל גם להיות מחוברת בקטן לאנשים שאני מכירה, ויש לי במדויק מה לשתף איתם. אחד האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם, ואנחנו בונות אותו לתוך פרנדלי, הוא מודל שמוטה לכיוון הנשי, כי בסופו של דבר זה יפתח לנו יותר הזדמנויות, זו הדרך שלנו להשפיע על העתיד".