תקציב משרד המדע יעלה, תקציב רשות החדשנות יקטן

תקציב המדינה לשנת 2025, שאושר שלשום (ב') בקריאה ראשונה בכנסת, כולל תוספת של 123 מיליון שקלים למשרד העיקרי שעוסק בהיי-טק – משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אם לא יהיו שינויים עד למעבר התקציב בקריאות השנייה והשלישית, התקציב של משרד זה צפוי לעמוד בשנה הבאה על 645 מיליון שקלים. זוהי הפעם הראשונה בשנים האחרונות שבה תקציב משרד המדע גדל ולא מקוצץ, בדומה למשרדים אחרים. לעומת זאת, תקציב רשות החדשנות – שאמנם שייכת למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אבל מתוקצבת בנפרד – ירד בשנה הבאה. עם זאת, הירידה היא בגלל מענקים חד פעמיים שניתנו בשנה האחרונה לחברות סטארט-אפ, עקב המלחמה.

בחודשים האחרונים ניהלה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, משא ומתן עם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ואנשי משרדו, והעלתה את הנושא בישיבות הממשלה. היא הדגישה את החשיבות של גידול בתקציב משרדה כחלק מההיערכות להתאוששות הכלכלה אחרי המלחמה, שלהיי-טק יש משקל משמעותי בה.

גמליאל אמרה אחרי ההצבעה בכנסת כי "התוספת התקציבית תאפשר לנו להבטיח מענה מהיר ומשמעותי, תוך שמירה על חוסנה של תעשיית ההיי-טק הישראלית בתקופת אי ודאות, להאיץ הטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה, ולפתח את מערך מרכזי הפיזיקה האזוריים שלנו, שמחוללים מהפכה חינוכית בפריפריה החברתית והגיאוגרפית".

כמו כן, נמסר ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כי תוספת התקציב תופנה גם להקמת מרכזים חדשים שיספקו תשתית מדעית ומעבדות מתקדמות, ציוד חדשני ותוכניות לימוד איכותיות לתלמידי התיכון – מה שעל פי הערכות המשרד יתרום להגדלת מספר בוגרי ובוגרות לימודי ההיי-טק מ-9% כיום ל-15% עד 2027, בהתאם להחלטת ממשלה שהתקבלה ב-2022.

תקציב רשות החדשנות

לעומת העלייה בתקציב משרד המדע, תקציב רשות החדשנות יהיה קטן יותר בפועל, והוא יעמוד על 1.776 מיליארד שקלים, לעומת 2.189 מיליארד בשנה שעברה. אולם, בהודעת האוצר מסבירים שהתקציב של השנה שעברה גדל במהלך השנה והוא כלל תוספת חד פעמית לקרן יוזמה. התוספת הזו כבר ממומשת ולא נכללת במסגרת תקציב 2025. ללא המענקים, מדובר בתוספת של כרבע מיליארד שקלים לעומת התקציב הממוצע בשנים הקודמות, שעמד על קצת יותר מ-1.5 מיליארד שקלים.

במקביל, מציינים בהודעת האוצר את רפורמת המיסוי, שמטרתה להקנות ודאות בכל הנוגע למסים, ולשפר את הסביבה העסקית לחברות ומשקיעי היי-טק. זאת, על ידי הקלת ביצוע שינויי מבנה והרחבת שינויי המבנה הזכאים לדחיית מס; מתן ודאות לגבי פטור ממס רווח הון למשקיעים זרים וישראלים; ופרסום מסלול ירוק לטובת הגדלת הוודאות במיסוי מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות. הצעה זו נתקלת בביקורת ציבורית והיא טרם יצאה לפועל.

סמוטריץ' אמר כי "ההשקעה בהיי-טק היא השקעה בעתיד של כולנו, והיא משקפת את המחויבות שלנו להבטיח את המשך צמיחת הכלכלה הישראלית".

בכירים בענף ההיי-טק ציינו בהקשר זה כי לצד האופטימיות לגבי קצב התאוששות הענף, עדיין יש אתגרים שמימושם תלוי בהשקעות ממשלתיות, כגון הכשרת כוח אדם, תשתיות מחשוב למחקר ופיתוח, ובעיקר הבטחה ליצירת סביבה עסקית יציבה – מה שמשפיע בעיקר על חברות צעירות, שתלויות בכספי משקיעים, בעיקר זרים, ושמתקשות לגייס כספים בחו"ל.