OpenAI הודיעה: זקוקה לעוד הון כדי להפוך לחברה למטרות רווח

OpenAI פרסמה ביום ו' האחרון פוסט בבלוג ובו הודיעה על השינוי המבני הבא שלה, בדרך להגשמת מטרתה להפוך מעמותה – כפי שהוגדרה עם היווסדה ב-2015 – לחברה למטרות רווח.

מפתחת ה-GenAI המאוד מדוברת פועלת כיום למעשה במבנה המורכב מעמותה ומחברה למטרות רווח. החברה למטרות רווח נשלטת על ידי העמותה, כאשר מטרת הרווח היא להחזיר את ההשקעות ולממן את פעילות העמותה. אלא שבסוף ספטמבר באחרון החברה בישרה על שינוי מהותי בתוכניות שלה – הפיכה לחברה למטרות רווח.

OpenAI's Board of Directors is evaluating our corporate structure with the goal of making a stronger non-profit supported by the for-profit’s success.

Our plan would create one of the best-resourced non-profits in history. https://t.co/6GvnMyCQmR

— OpenAI (@OpenAI) December 27, 2024

המטרה המוצהרת: בינה מלאכותית כללית שתועיל לכלל האנושות

על פי הודעת OpenAI מיום ו', כעת החלק שלה שהוא חברה למטרות רווח, יהפוך לתאגיד לתועלת הציבור (PBC). מבנה זה יאפשר לה לאזן בין האינטרסים של בעלי המניות, בעלי העניין והציבור. נזכיר כי לפחות ברמת ההכרזה – במקרה של OpenAI, האינטרס הציבורי הוא מטרתה: הבטחת בינה מלאכותית כללית (AGI) שתועיל לכלל האנושות.

AGI הוא הכינוי המתייחס לסוג של בינה מלאכותית שמטרתה להיות תואמת או עולה על היכולות הקוגניטיביות של בני אדם במגוון רחב של משימות. בניגוד לבינה מלאכותית המוכרת לנו, המתמקדת במשימות ספציפיות, AGI שואפת לפתור בעיות ולחשוב בצורה יצירתית כמו בני האנוש. ל-AGI יש פוטנציאל להשפיע על תחומים רבים בחיינו, כמו למשל לשפר את הפרודוקטיביות, להאיץ מחקר רפואי, לשדרג את החינוך והלימודים, ואפילו לטפל בבעיות כמו רעב ועוני. עם זאת, ישנם חששות לגבי סיכונים קיומיים, כולל אפשרות לחיזוק ערכים חברתיים מזיקים (למשל הטייה), מעקב המוני ואיבוד שליטה על הטכנולוגיה. כמו כן, ל-AI כבר ישנה השפעה על שוק העבודה, וה-AGI יכולה לשבש אותו באופן משמעותית ביותר, עקב אוטומציה אפשרית. לפיכך, מפתחי ה-AGI נדרשים להיות מי שפועלים לטובת הציבור ולא אך ורק לתועלתם העסקית/רווחיהם.

יצוין כי OpenAI הוקמה במקור לפני כעשור כמעבדת מחקר ללא מטרות רווח, בין היתר על ידי מי שהוא היום מנכ"לה, סם אלטמן, יחד עם אילון מאסק ומייסדים אחרים. ב-2019 החליטה החברה להתפתח מעבר להיותה מעבדת מחקר בלבד, ולהתחיל לפעול כסטארט-אפ, ולשם כך יצרה מבנה "רווח מוגבל", כאשר העמותה עדיין שולטת בכלל הישות. אחרי שהשיקה את ChatGPT שלה בהצלחה עצומה ב-2022, החברה ראתה התלהבות עצומה ממנה ומתוצריה ומשקיעים רבים שמעוניינים ביוקרתה. כך למשל, מיקרוסופט השקיעה בה הון עצום והפכה לשותפתה. בשנה החולפת OpenAI הגיעה לשווי של 157 מיליארד דולר, לאחר שגייסה 6.6 מיליארד דולר.

תועיל לציבור או תפגע באנושות? בינה מלאכותית כללית (AGI). צילום: Shutterstock

מה תשנה OpenAI בהגדרתה כעת?

אם לחזור לתוכניותיה הנוכחיות של OpenAI – מטרות השינוי שהחברה שוקדת עליו היא ליצור מבנה ארוך טווח המבטיח את הצלחת המשימה של שמירת האינטרס הציבורי בצד השגת רווחיות ושגשוג עסקי. החברה פירטה בבלוג כי לשם כך, וכדי להבטיח קיימות, היא תנפיק מניות במודל PBC, בשווי הוגן, תוך כוונה שהמהלך יגדיל את המשאבים שלה, יבטיח את קיומה, וכן יספק אפשרות לכל זרוע שלה להמשיך ולמלא את תפקידה נאמנה. ה-PBC תנהל את הפעילות העסקית של OpenAI, בעוד שהעמותה תתמקד ביוזמות פילנתרופיות בתחומים כמו בריאות, חינוך ומדע.

הרקע לשינוי, כך פורט בפוסט, הוא הצורך בהון משמעותי כדי לפתח AGI. לדברי OpenAI, משקיעים מעוניינים לתמוך בה אך דורשים תנאי השקעה קונבנציונליים, והמבנה החדש של PBC נועד לענות על צורך זה.

"המטרה שלנו היא להבטיח שבינה מלאכותית כללית תועיל לכל האנושות", הצהירה החברה בפוסט שלה, בתוך כוונה להדגיש כי מטרה המרכזית שלה, שמהווה את הבסיס לכל פעולותיה, היא האינטרס הציבורי ושזו גם הסיבה המרכזית לשינוי המבני שהיא מבצעת.

"המבנה הנוכחי אינו מאפשר למועצת המנהלים להתחשב ישירות באינטרסים של אלה שמממנים את המשימה", הוספה והבהירה מעבדת ה-GenAI.

OpenAI המשיכה והרחיבה שהיא רואה במשימה שלה כמטרה מתמשכת, ולא רק בניית מערכת יחידה, ושבחברה שואפים להשפיע על בניית התשתית של הכלכלה של המאה ה-21, ולוודא שכלכלת ה-AGI תועיל לאנושות.

במילים אחרות, OpenAI עוברת שינוי מבני כדי להתאים את עצמה לעידן חדש שבו יש צורך ביותר משאבים כדי לפתח את הטכנולוגיה. המבנה החדש נועד להבטיח שהחברה תוכל לגייס את ההון הדרוש ולהמשיך במשימתה להבטיח ש-AGI תועיל לאנושות.

יחסיהם טעונים במיוחד וכוללים גם תביעה נגד שינוי המודל העסקי. אילון מאסק וסם אלטמן, מייסדי OpenAI. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: garystockbridge617 ו-ויקיפדיה

לא כולם מתלהבים מהתוכניות של OpenAI

עם זאת, ועל אף הניסיונות של החברה לצבוע את השינוי המתוכנן בגוונים אופטימיים, תוכניותיה בכל זאת מעוררות התנגדויות.

כפי שדיווחנו, מאסק, איל הטכנולוגיה שהיה ממייסדי OpenAI, הגיש תביעה נגד החברה בטענה שהיא מפרה הסכמים קודמים בכך שהיא מעדיפה רווח על פני תועלת ציבורית. מאסק טען ש-OpenAI בגדה במשימתה המקורית כעמותה ללא מטרות רווח.

גם מטא פנתה לתובע הכללי של קליפורניה בבקשה לחסום את המעבר למודל עסקי למטרות רווח, בטענה כי מדובר בתקדים מסוכן, שעלול לאפשר לחברות סטארט-אפ לנצל את היתרונות של הקמה כעמותה עד שיגיעו לרווחיות ואז – לשנות מודל בהתאם. מטא טוענת שאם השינוי ייחשב לחוקי, משקיעים בעמותות ייהנו מהטבות מס ויקבלו את אותן תשואות כמו משקיעים בחברות למטרות רווח.

פרשנים בתחום המשפט, כמו אן ליפטון, פרופסור למשפט תאגידי בבית הספר למשפטים של טוליין, טוענים כי עצם ההפיכה ל-PBC אינה מבטיחה שהחברה תעדיף את המשימה שלה על פני הרווח. ליפטון הסבירה כי למבנה זה אין כוח אכיפה אמיתי והוא דורש רק מהדירקטוריון "לאזן" בין המשימה לרווח. לטענתה, בפועל, בעלי המניות הם אלה שיקבעו כמה החברה תדבק במשימתה המוצהרת.