בכיר בממשלה: "לא תמיד דרושה רגולציה להטמעת AI"

"אנחנו רואים בעולם עיסוק אינטנסיבי ודרמטי בתחומי הבינה המלאכותית והבינה המלאכותית היוצרת. בישראל, חשוב לוודא שנשמר מרחב פעולה לקידום התחום, כדי שנוכל להטמיע יותר בינה מלאכותית ויותר חדשנות. ברמה הממשלתית, בחרנו בגישה שבה דוגלות ארצות הברית ובריטניה – גישה שונה מזו של מהאיחוד האירופי. המוטו שלאורו אנחנו פועלים הוא שיש להטמיע AI, ובמקביל לדאוג שההטמעה תיעשה בצורה אחראית, ולא תמיד באמצעות רגולציה", כך אמר יוסף גדליהו, מנהל תחום מדיניות בינה מלאכותית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

גדליהו היה דובר המפתח בכנס GenAI של אנשים ומחשבים, שנערך היום (א') באולם איסט בתל אביב. את הכנס הנחו אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי לדאטה, ניתוח ו-AI, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

"על אף שישראל מדורגת בעשירייה הראשונה בקרב מדינות העולם שמובילות את תחום ה-AI, הרי שהמדינה נמצאת במגמה מטרידה – של ירידה בדירוגים", אמר גדליהו. "לפני שנתיים, ישראל דורגה חמישית בתחום, לאחר מכן היא ירדה למקום השביעי והשנה מדורגת תשיעית". הוא הוסיף כי "אנחנו פחות טובים בעולמות ה-AI, כפי שהם באים לידי ביטוי בסביבה התפעולית ובאסטרטגיה הממשלתית, ויותר טובים בטאלנטים, במו"פ, ובמסחור ידע אקדמי וביכולת לתרגם אותו למוצרים. לכן, עלינו לקדם את האסטרטגיה הלאומית לתחום ולקדם בנייה של תשתיות תומכות AI".

הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית ל-AI

גדליהו ציין כי "לצד החולשות, מנהלת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שמיישמת את החלטות פורום תל"מ (שכולל את רשות החדשנות, הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, מפא"ת במשרד הביטחון, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר – י"ה), בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, יצאו בספטמבר האחרון לפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. זו תימשך עד 2027 ויוקצו לה כחצי מיליארד שקלים, במטרה להשקיע בתשתיות מו"פ ל-AI".

לדבריו, "בין היעדים המוגדרים בתוכנית לפיתוח והקמה, שחלקם כבר מבוצעים: מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך, בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית, וכן מהתעשייה; פיתוח הון אנושי באקדמיה ובצה"ל; הובלה לפריצות דרך משמעותיות בתעשיית ההיי-טק; והטמעת AI בשירות הציבורי. נמשיך להשקיע בקידום מחקר ופיתוח, תעשיית ההיי-טק וההון האנושי, תוך הטמעת הבינה המלאכותית בשירות הציבורי – במטרה לצמצם פערים ולהנגיש את התחום לכלל אזרחי ישראל, ולעודד מיזמים חדשניים".

"התוכנית הלאומית ל-AI מקדמת גם הקמת תשתית מחשוב לישראל, לטובת אימון מודלים של בינה מלאכותית", הוסיף.

החששות והאתגרים

לדברי גדליהו, "החששות והאתגרים בתחום לא מעטים. מדובר בסדרת אתגרים שחוזרת על עצמה: הטיות שונות, אפליות מובנות, קושי בהסברתיות של המערכות כי הן מורכבות וחכמות, ריבוי הזיות ופייק, וחוסר יכולת להבחין בין מה אמיתי ומה לא. עוד על הפרק עומדות סוגיות אבטחה ובטיחות, לצד חשש לאי תפקוד המערכות וחשש מפני מתקפות סייבר. אתגרים נוספים כרוכים באחריות המשפטית, ובסוגיות של הגנת הפרטיות וקניין רוחני".

"במקרה של הטמעת AI במגזר הממשלתי, האתגר מועצם: חברה פרטית בדרך כלל לא נדרשת להסביר את שיקוליה ופעילותה, ואילו הממשלה חייבת לספק נימוקים מדוע פקיד הרווחה, למשל, הורה על הוצאת ילד מביתו", ציין.

"בהחלטת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, חתמנו על האמנה הבינלאומית הראשונה לתחום, ואנחנו פועלים על מנת לאשרר אותה", אמר גדליהו. "זהו עוד פקטור משנה משחק ברמה הלאומית. גם האו"ם וגם גופי תקינה בינלאומיים עוסקים רבות בנושא".

לסיכום ציין גדליהו כי "המרכז שבראשו אני עומד עובד עם כל משרדי הממשלה, על מנת לחשוב ביחד ולפעול במשותף כדי לקדם GenAI ברמה הלאומית. יחד נבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בבינה מלאכותית, ונזריק חדשנות לכלל גופי הממשלה. נעשה זאת תוך ניהול סיכונים מושכל, כי הטכנולוגיה מתפתחת, ואין לדעת למה לצפות ומה תהיינה ההשלכות העתידיות. הקמנו מנגנון תיאום בהובלת המרכז, כדי לתמוך בכלל גופי הממשלה. הקמנו פורום מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה, והצטרפנו לכמה יוזמות בינלאומיות מובילות. כמו כן, הקמנו מרכז ידע אקדמי באוניברסיטת תל אביב, ואנחנו מתכננים להקים מכון לתחום בטיחות הבינה המלאכותית".