"העולם במירוץ חימוש AI וישראל לא במשחק – אפילו לא במגרש"

"העולם נמצא במירוץ חימוש של AI, וישראל לא רק שאינה במשחק – היא אפילו לא במגרש. על הממשלה להגדיר את נושא הבינה המלאכותית כיעד לאומי, כדי שישראל תיחשב לבת ברית של ארצות הברית, ברמה הגבוהה ביותר", כך אמרה היום (ד') חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, יו"ר ועדת המשנה לבינה מלאכותית. הוועדה התכנסה בעקבות הצעה דחופה לסדר היום של חברת הכנסת פרקש, סגנית יו"ר הכנסת (חוסן לישראל), וחברי הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) וולדימיר בליאק (יש עתיד). 

הח"כים העלו את ההצעה במליאת הכנסת והיא הועברה לדיון בוועדה. בהצעה לסדר ציינו השלושה את דו"ח מבקר המדינה שציין שבין השנים 2019-2024 ירד מקומה של ישראל בדירוג הבינלאומי, בכל מה שקשור להשקעות בתשתיות בינה מלאכותית.

בדיון השתתפו נציגי הממשלה, רשות החדשנות, צה"ל ונציגים מהתעשייה.

ערכו דיון חירום בנושא הידרדרות ישראל בתחום הבינה המלאכותית. ועדת המשנה ל-AI של הכנסת. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דאגה רבה לנוכח הגבלות יצוא השבבים מארה"ב לישראל

הדיון התקיים בעיתוי מקרי, יום אחרי ההכרזה הדרמתית של ממשל ביידן על הגבלות ייצוא שבבים לישראל, עובדה שעלולה להיות לה השפעה קריטית על התעשייה בארץ. ח"כ פרקש התייחסה לנושא בפתיחת דבריה: "פרסום כללי הבינה המלאכותית החדשים בארה"ב מאותתים לישראל כי היא לא שותפה לחזון; על ישראל מוטלות כאן מגבלות בעלות השפעה קריטית על עליונותה הביטחונית ומעמדה הטכנולוגי של ישראל מול אויביה, דווקא בימים אלו הידועים באתגריהם הגדולים מאי פעם".

פרקש ציינה כי יש פערים בין נתונים שמפרסמים גורמים רשמיים שונים על מצבה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, לבין המציאות האמיתית. "דו"ח רשות החדשנות מיוני 2024 מצביע על כך שישראל מדורגת במקום השלישי בעולם בחברות שמובילות את תחום הבינה המלאכותית היוצרת, אך במקביל ישראל מדורגת במקום 32 בלבד באסטרטגיה ממשלתית בתחום", אמרה ח"כ פרקש.

בדיון ציינו הדוברים כי הפערים נובעים משיטת בדיקה המבוססת על נתונים שלא משקפים את כלל הפרמטרים שעל פיהם ישראל מדורגת בעולם, אשר אינם קשורים רק לכסף, ולכן חלק מהדירוגים הבינלאומיים משקפים תמונה קצת שונה, שהיא הנכונה, מאחר שהדירוגים הבינלאומיים אינם בשליטתנו.

ד"ר אריאל סובלמן ממכון INSS אמר בדיון: "אני שומע תקוות מאנשי המקצוע שהממשל הבא יתקן את ההגבלות. אני לא יודע מאיפה זה נובע, ואני לא חושב ככה. גם אם תבוטל, אסור לעבור על כך לסדר היום ולהאמין שהכל בסדר".

דניאל שרייבר, מנכ"ל למונייד, השתתף אף הוא בישיבה ואמר: "הטכנולוגיה בשנים האחרונות החליפה פרדיגמה – בישראל עדיין לא יהיו משמעויות ארוכות טווח לשנים שאיבדנו. בשנים הקרובות יהיו כמה חברות שיהיו שוות טריליונים בתחומי השבבים, חברות ישראליות כנראה לא יהיו חלק מהן, כי נקודת המוצא שלנו לא טובה. זו תהיה בכייה לדורות".

אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית ומייסד חברת MDLI, ציין כי שילוב ישראל ברשימת המדינות שאינן בעלות ברית של ארה"ב בתחום ה-AI נובע מכך שהם מזהים שאנחנו לא שחקנים בולטים בהשקעות בתחום, ולכן הם פחות סומכים עלינו והכניסו אותנו בין אותן 150 מדינות שארה"ב רוצה לפקח על ייצוא השבבים אליהן.

החלטות הוועדה

בתום הדיון קראה הוועדה לממשלה לתכנן מדיניות טכנולוגית לאומית בנושא הבינה המלאכותית ולהציב אותה כיעד לאומי, כדי למנוע המשך ההשלכות השליליות שכבר קיימות. כמו כן, הוועדה קראה לממשלה להגדיר כיעד לאומי אסטרטגי להיות בת-ברית מובילה בציר האמריקני בתחום הבינה המלאכותית עד סוף 2026. הוועדה ציינה כי יש לרתום את ידידי ישראל בעולם הטכנולוגיה כדי שיסייעו להתמודד עם ההחלטות של ביידן.

בנושא אחר קראה הוועדה לממשלה להציב יעד של עוצמת מחשוב שתאפשר לאמן מודל-חזית בשלושה חודשים. לשם כך על מדינת ישראל לספק 1,289 פטה-פלופ (מדד לביצועים חישוביים של מחשבי-על – י"ק), שהם מעט פחות מחצי ממגבלת היצוא האמריקנית.
המלצות נוספות כללו גיבוש חוק טכנולוגיה לאומי והקמת גוף אחד שירכז את כל הנושא.

הוועדה חזרה על המלצתה מפעמים קודמות להכין תוכנית לאומית לעצמאות טכנולוגית של ישראל, במיוחד על רקע ההגבלות החדשות של ממשל ארה"ב.