רנית זקצר, מטריקס: "שימוש בקוד פתוח בבניית הענן יקל את תנאי הדרך לפלטפורמה"
"ארגונים בארץ מצויים כיום רק בתחילת דרכם אל מיחשוב הענן. הם בפתחו של מסע ארוך ומורכב", אמרה זקצר, CTO מטריקס, ב-RED HAT SYMPOSIUM, כנס שערכו הסניף הישראלי של רד-האט ומטריקס ● לדבריה, "ההתבססות על הקוד הפתוח בבניית פלטפורמת הענן מכל סוג שהוא היא בבחינת בולם זעזועים עם גמישות גבוהה ויכולת להתאים טוב יותר לתנאי הדרך כשנכנסים ליישום מיחשוב ענן"
"ארגונים בארץ מצויים כיום רק בתחילת דרכם אל מיחשוב הענן. הם בפתחו של מסע ארוך ומורכב. ההתבססות על הקוד הפתוח בבניית פלטפורמת הענן מכל סוג שהוא היא בבחינת בולם זעזועים בעל גמישות גבוהה להקלה על תנאי הדרך", כך אמרה רנית זקצר, CTO מטריקס, שהייתה מהדוברות במליאה המרכזית ב-RED HAT SYMPOSIUM, כנס שערכו הסניף הישראלי של רד-האט (RedHat) ומטריקס. לכנס, שנערך במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל אביב בהפקת אנשים ומחשבים, הגיעו יותר מ-700 לקוחות החברה, וכן מומחי קוד פתוח. את הכנס הנחה צמד השדרים טל ברמן ואביעד קיסוס.
לדברי זקצר, יתרונה של רד-האט הוא ביכולת לספק פתרונות מאובטחים לבניית מערכי מיחשוב ענן. "אמנם עננים זה באאז גדול, אולם הוא לא בא בקופסה", אמרה, "המדובר במסע ארוך ויש להיערך אליו, על מנת לבצע אותו באופן ידידותי לארגוני ה-IT".
למרות ההקבלה הנפוצה בין מיחשוב ענן ובין מודל צריכת החשמל, אמרה זקצר, הרי שאין דמיון מלא בין שני התהליכים, "כיוון שה-IT יותר מורכב. הדמיון הוא ברוח השינוי, במקום גנרטור, יש לך שקע. זה מייצג את שיתוף הפעולה, הפתיחות, התקנים".
ההליכה לעבר מיחשוב ענן, אמרה זקצר, מעלה שאלות רבות: האם הארגון רוצה להיות צרכן ענן או ספק ענן? האם להטמיע ענן פרטי, או ללכת לענן ציבורי או ליצור ענן בן-כלאיים? למי זה טוב? בשליטת מי הענן יוקם ועל ידי מי? מהו המענה להיבטי אבטחת המידע? איפה הכסף, משמע, כיצד הטמעת הענן תסייע לארגון?
היא ציטטה מחקר של מק'נזי, שבחן את עלות יחידת מיחשוב, והעלה כי ככל שהארגון גדל, כך עלות יחידת מיחשוב קטנה. אלא ששימוש בענן ציבורי מביא לכך שהתשלום עליו הוא זהה, ללא קשר לגודל הארגון, מה שמביא למסקנה כי ענן מתאים רק עבור ארגונים קטנים. "מיחשוב ענן מתאים לכל סוגי הגדלים של ארגונים", אמרה זקצר, "אלא שנדרש לעשות זאת בחלקים ובהתאמה פרטנית, ובדרכים שונות".
היא ציינה כי למיחשוב ענן יש הגיונות כלכליים שונים, בהיבטי העלויות והתפעול, ןלצידם, היתרון של היכולת לבצע שינוי דרמטי במערך המיחשוב, בהתראה קצרה ביותר. זאת לצד שקט נפשי.
זקצר ציינה כי למרות התועלות, הרי שככלל, מיחשוב הענן הוא ברובו דיבורים בשלב זה, עם מעט מעשים. "אמדוקס חלוצה בשימוש במיחשוב ענן ציבורי, וכעת היא פועלת להקמת ענן מיחשוב פרטי, מבוסס רד-האט", אמרה זקצר, "אלא שרוב הארגונים מצויים בשלב הפחד מהנושא".
היא סיימה בציינה כי "בנינו עבור לקוחותינו סדנאות ותהליכי ייעוץ בשם Cloud Readiness ,הממפים את מוכנות הלקוחות ומוכנות הכלים והפתרונות העונים לצרכיהם בענן. המטרה היא לנהל מיחשוב ענן ביעילות ולהראות תוצאות מדידות בארגון. יש לזהות תרחישים עסקיים רלוונטיים לענן בארגון, לזהות ניצחונות מהירים, ולבחון את המוכנות של התשתית והשירותים שיתקבלו. בין כל שלבי המסע, השימוש בפלטפורמת קוד פתוח מהווה בולם זעזועים לפרויקט הענן".
פול קורמייר, נשיא רד-האט למוצרים, אמר כי "עידן מיחשוב הענן בא לנו בזמן טוב, כיוון שיש לנו רכיבים רבים ממנו עבור ארגונים: מערכת הפעלה, פלטפורמה לווירטואליזציה, תווכה, וכל מה שנדרש להצליח במימוש שכזה".
הוא הזהיר את הלקוחות כי "שימוש בפלטפורמת הענן של מיקרוסופט יביא אתכם לעידן 'נעילה 2.0.'. הרצון הוא להזיז יישומים ארגוניים מפלטפורמה אחת לשניה, מהענן הציבורי לפרטי ובחזרה. עם ענן 'אזור' – הדבר לא יצלח. זו הסיבה ש-90% מהעננים הציבוריים בעולם רצים על גבי פלטפורמות שלנו".
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, בירך את משתתפי הכנס ואמר כי פעילות הלינוקס בחברה גדלה בקצב שנתי של 50%. הוא השווה בין מטריקס ורד-האט וקבע כי לשתיים יש אותו חזון, המכונה 5F: ראשי תיבות של מהירות, מיקוד, גמישות, ידידותיות והנאה.
יניב לייבוביץ', מנהל אזורי ומנהל פעילות רד-האט ישראל, אמר כי לחברה יש בארץ 550 לקוחות. "שימוש ברד-האט מאפשר יציבות מיחשובית, שקט נפשי והגנה משפטית", אמר, "יש פה חברה שמספקת אב ואם למערכת ההפעלה, עם תמיכה ותחזוקה".
מריה אזואה, סגנית נשיא למיחשוב ענן, יבמ (IBM) העולמית, תיארה את שיתוף הפעולה הקיים בין שתי החברות, לאספקת פתרונות ענן מבוסס קוד פתוח. לאחר מכן התפצל הכנס למסלולים מקצועיים: תשתיות, תווכה, ענן ו-וירטואליזציה.
תגובות
(0)