פרופסור עדי שמיר: "הממשלות הן הבעיה הגדולה ביותר של אזרחים בכל הנוגע להגנה על פרטיותם"

"המאבק נגד מאגר המידע הביומטרי מובל על ידי קומץ קיצוני רעשן, והממשלה משנה את דעתה בנושא בכל כמה דקות. אם לא תיווצר פשרה בנושא, סופנו שנגיע למצב של חוסר פרטיות כולל של אזרחי ישראל", כך אמר פרופסור עדי שמיר.

פרופסור שמיר, חבר מכון וייצמן, הוא מדען מחשב, מומחה לתורת ההצפנה וסיבוכיות חישובית. הוא חתן פרס טיורינג ופרס ישראל. שמיר הוא שהמציא ב-1977, ביחד עם שני חבריו, את אלגוריתם ההצפנה RSA, המהווה בסיס למרבית תוכנות ההצפנה הנהוגות כיום. שמיר דיבר בפאנל במליאה המרכזית ביומו השני של הכנס הבינלאומי לפרטיות של ארגון ה-OECD והכינוס הבינלאומי ה-32 של רשויות פרטיות והגנת מידע, שנערכים בבנייני האומה בירושלים.

לדברי שמיר, "המידע הוא נוזלי וחמקמק, ולכן – נדרש להגן עליו בכל מקום. אין ערך לשמירה על מאגר מידע אחד באופן מאובטח ויעיל אם המאגר השני פרוץ".

"הסכנה הנובעת לפרטיות האזרחים בישראל ובעולם איננה בשל פעילותם של האחים הקטנים, כגון פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google), אלא בגלל הממשלות", אמר שמיר. "אלה, בכל העולם ובישראל, אינן עושות די כדי להגן על הפרטיות של האזרחים. כך, לדוגמה, עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה, אינו עוצר את חברי הממשלה על שהפרו את פרטיות האזרחים".

הוא הוסיף, כי "הבעיה של הממשלות היא שיש הרבה מאוד גופים בתוך המדינה שלא אוהבים את ההגנה על הפרטיות – גורמי ביון, ביטחון ומשטרות. כך נוצר מצב של יחס מוזר מצידן של ממשלות לפרטיות. הן אומרות שהן פועלות להגנת הפרטיות, אולם לא עושות זאת בפועל". לדברי שמיר, יש שתי סיבות מדוע ממשלות בעולם אינן ששות לפעול להבטחת הפרטיות של האזרחים: האחת היא הלחץ המופעל מצד גורמי האכיפה והמשטרה, שטוענים שההגנה על הפרטיות תפגע ביכולות החקירה שלהם, ובעקיפין – בביטחון האזרחים: "אם אתה חשוד – הם רוצים לשים את ידם על כמה שיותר מידע אודותיך". השנייה, לדבריו, היא, "כי הן לא צריכות להפר חוקים. הן משנות אותם, כמו בארצות הברית של אחרי פיגועי הטרור של 2001".

"הפתרון: שהקשר בין מאגר המידע והאזרח לא יהיה חד-חד ערכי"

פרופ' שמיר אמר, כי "הייתי ואני עדיין עד להתנהלות המוזרה של הממשלה בישראל, במהלך פעילותי לקידום תעודות הזהות החכמות. הוחלט על הקמת מאגר מידע ביומטרי, ומיד קפצו רבים מאחורי הקלעים והחלו לזעוק, ובצדק, בשל החשש שייעשה במאגרים שימוש מעבר למטרה לשמן הן הוקמו – מניעת זיוף תעודות זהות ושכפולן".

אלא, הוסיף שמיר, "את דעת הקהל בדיונים בנושא הובילה חבורה מועטה של פעילים קיצוניים וצעקנים, שהודיעו, כי יכרתו את אצבעותיהם ולא ימסרו למדינה טביעות אצבע. 99% מהציבור לא השתתף בדיון בנושא החשוב הזה. הממשלה נבהלה והחלה לשנות את עמדה בנושא ב-180 מעלות מדי כמה דקות".

"אני הצעתי רעיון שלפיו הקשר בין מאגר המידע מחד והאזרח מאידך לא יהיה חד-חד ערכי", הוסיף. "בצורה כזו, ניתן יהיה להגן על הפרטיות של האזרחים ולמנוע מצד גורמי ביטחון שונים לעשות שימוש יתר במידע האגור במאגר, מעבר למטרה שלשמה הוא נועד".

"הסברתי לאנשים שונים בממשלה", סיכם פרופ' שמיר, "שהפשרה שאני מציע היא פשרה טובה. הליכה לכיוון כל אחת מהקיצוניות האחרת תוביל למצב חמור של חוסר פרטיות כולל – מצב שיפגע בכולם".