גורם בממשלה: "רווחיות ספקי ה-IT בהשמת כוח אדם במגזר הציבורי – שערורייתית ובלתי סבירה"

הידיעה הבלעדית שפורסמה כאן שלשום (ג') וציטטה את זעמם של הספקים על תנאיו של מכרז המיחשוב הממשלתי עוררה הדים רבים במסדרונות האוצר ובקרב גורמים בכירים בממשלה. "חששן של ספקיות ה-IT הגדולות מובן, ואין פלא שהם רצו לכלי התקשורת כדי לבכות. רמת הרווחיות שלהן בהשמת כוח אדם בממשלה היא שערורייתית ובלתי סבירה לחלוטין. הגיע הזמן לשים לזה קץ", אמר לאנשים ומחשבים גורם בכיר בממשלה, הבקי בפרטי המכרז.

בעקבות הידיעה, אשר הופצה בדואר הממשלתי הפנימי לכל בכירי האוצר ובמשרדי ממשלה שונים, נערכו אתמול (ד') והיום דיונים כיצד להיערך לקראת טענות הספקים, ולבחון עד כמה הטענות שלהם מוצדקות. משרד האוצר דבק בעמדתו שלא להגיב פומבית על הטענות של ספקיות ה-IT. הוא מפנה אותן להעיר הערות ושאלות במכרז עצמו. למרות זאת, הסכים גורם בכיר בממשלה, שמכיר את פרטי המכרז, להגיב על חלק מטענות הספקים. לדברי הבכיר, "חלק מהטענות של הספקים נובע מכך שהם לא קראו את כל המכרז על פרטיו ולא הבינו אותו".

הבכיר הוסיף, כי "הם יודעים היטב שלפני שהמכרז נסגר, גורמים באוצר סרקו 300 חברות בשוק, כולל החברות שלהם, ואספו נתונים על שכר שמשולם לעובדים. הם הישוו נתונים אלו מול העלויות שהממשלה משלמת כיום. הפער בין מה שהם משלמים לעובדים, לבין הסכומים שאנו מעבירים להם מדי חודש – הוא פשוט שערורייתי". לדבריו, "רמת הסיכון של החברות הללו היא אפסית: מדובר בהשמת אנשים לכמה שנים במשרדי ממשלה, זה לא פרויקט שיש סיכון מסוים שהוא ייתקע. לכן, יש בהחלט סיבה טובה לצפות מהחברות הללו שהן יקטינו את רמת הרווחיות שלהן ולא יפגעו בעובדים. החלטנו להפסיק החגיגה הזו. אם הספקים לא הבינו את זה עד כה – אז הגיעה העת, כדאי מאוד שהם יפנימו את המסר שבמכרז החדש".

בתשובה לשאלה, האם אין בתנאי המכרז החדשים אין משום התערבות של הממשלה בכיסיהם ובמאזניהם של אותן חברות, שחלקן ציבוריות, השיב הבכיר: "אנחנו לא מתערבים בחשבונות של אף אחד, אבל מאחר ואנחנו ממשלה ולא גוף פרטי, והכספים שאנו משלמים הם כספי ציבור שהולכים לכיסים פרטיים בין היתר -זכותנו לשים סוף לחגיגה. לכל אחד יש זכות שלא להתמודד במכרז".

כמו בכירים באגף החשב הכללי במשרד האוצר, גם אותו גורם אינו חושש מהעובדה, כי החברות הגדולות לא תשתתפנה במכרז. "מהחשב הכללי דיווחו לי, כי עשרות בתי תוכנה וחברות רבות כבר רכשו את טפסי המכרז. אני לא רואה מצב שבו ספקיות ה-IT הגדולות תרשנה לעצמן שלא להתמודד במכרז. נכון, הוא מורכב, הוא חדש, הוא קשה מאוד – אבל בסופו של דבר, המטרה היא לעבוד עם האנשים הטובים ביותר".

אין אפליה
טענה אחרת אודות המכרז, לפיו תנאי הסף שלו מונעים מספקיות IT קטנות ובינוניות להתמודד בו – מוכחשת אף היא על ידי הבכיר הממשלתי. "זו טענה שאינה נכונה בעליל", הוא אומר, "מדובר במכרז שאמור לשרת 78 משרדים. כל אחת מהן צריכה להיות מסוגלת לספק, במקביל, את כל סוגי השירותים לממשלה, עבור כל ששת האשכולות. מה שהנחה את כותבי המכרז בעת הצבת תנאי הסף, היה הרצון להימנע ממצבים בהם חברות קטנות תידרשנה לספק שירות ועבודה למשרד כלשהו – ולא תוכלנה לעשות זאת. כממשלה, נהיה חשופים לתביעות ולביקורות פנימיות, מדוע בחרנו בחברה זו ולא בחברה אחרת, שכן יכולה לעמוד בתנאים אלו".

על טענת ספקיות ה-IT הקטנות והבינוניות, לפיה תנאי סף במכרז למחזור שנתי של 25 מיליון שקלים הוא דרישה מופרכת, הגיב הבכיר בחיוך. "זה לא מוגזם כלל", הוא אומר, "ראינו את רמת הרווחיות של החברות האלו על כל גולגולת. זה כלל לא נדיר למצוא חברות בעלות מחזורים שנתיים כאלו".

לגבי הסעיף במכרז הדן בתעריפים של עובדים בסביבת סאפ, אותו גורם סבור, כי "כנראה חלק מאלו שדיברו עם אנשים ומחשבים, פשוט לא ירדו לעומקם של דברים. התעריפים הללו, כמו יתר התעריפים, משקפים את התעריפים הממוצעים ששולמו לאנשי סאפ ברמות שונות, במחירי ספטמבר 2008".

לדבריו, "באופן מכוון נטרלנו את המיתון, שהביא לירידה ריאלית של תעריפים. לגבי הקבוצה של אנשי סאפ שמשתכרת כ-400 שקלים לשעה, הוא מציין, כי "גם עליהם חלק מהחברות בענף 'גוזרות קופון' בהיקף של עשרות אחוזים, דבר שהוא בלתי ייאמן בתקופה כזו".

הוא הוסיף, כי "מעבר לכך, במכרז יש מנגנון מיוחד לקבוצות עובדים אלו, ויש ועדות חריגים שמטפלות בכל שאלה ושאלה. אין שום כוונה לפגוע בשכרם. לעומת זאת, יש עובדים רבים בסאפ שמשתכרים שכר נמוך מאוד, כמה עשרות שקלים לשעה. עובדה זו לא באה לידי ביטוי בהיקף התשלומים שאנו משלמים לחברות האלו וברמת הרווחיות הנקייה שלהם".