IT גיאוגרפי

אם השם "המרכז למיפוי ישראל" לא גורם לכם לחשוב מיד על חדשנות טכנולוגית ומערכות מיחשוב מתקדמות - כדאי מאוד שתתעדכנו ● עם השקעה כלכלית מכובדת ועבודה צמודה עם IFN מקבוצת יעל, אנשי מפ"י מתגאים - ובצדק - בהישגים מרחיקי לכת

בכנס World e-Gov Forum 2010 הציג המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) בביתן מיוחד את החידושים האחרונים בתחום המיפוי והמידע הגיאוגרפי – כחלק מסל שירותים חדש שהממשלה עומדת להשיק במסגרת ממשל זמין.

בהגדרה, מפ"י אחראי לתשתית הגיאודטית הרשמית של מדינת ישראל, שהיא הבסיס למדידות קרקעיות שמתוכן נגזרים היבטי הקרקע, השטח וכמובן הנדל"ן – לרבות גבולות השיפוט וגבולות המדינה. המיפוי נעשה גם בעזרת רשת של תחנות אקטיביות של מדידה מלוויינים, הפועלות 24 שעות ביממה ומתבססות על מערכות GPS אמריקניות, כמו גם על לווייני Glonass רוסיים, הסובבים את כדור הארץ בגובה של יותר מ-20 אלף ק"מ, ברמת דיוק שנבדקת ומושווית כל העת על בסיס תחנות הקבע מלוויינים.

אחד האתגרים שעומדים כיום בפני מפ"י, הוא שימור ארכיון המפות והמסמכים הקשורים לשטחי מדינת ישראל מאז ימי המנדט הבריטי. זהו תהליך מתמשך של סריקה, אחזור והעלאת כל המידע החשוב הזה למדיה דיגיטלית. במידה מסוימת זהו מרוץ נגד הזמן – לא רק לצורך התיעוד, אלא בדרך ליישום חזון ממשל זמין שאחד מעוגניו הוא הנגשת מידע רב ככל האפשר לציבור. "במסגרת מדיניות ממשל זמין של הממשלה, מבצע מפ"י פרויקט שיעמיד לרשות הציבור הרחב באמצעות האינטרנט את מסמכי ארכיון המפות שלנו", מסבירה כרמלה שנצר, מנהלת אגף שירותי מידע וארכיון במפ"י, שאחראית על הפרויקט.

הפרויקט הזה מבוסס כולו על מערכות מידע, בשילוב עם תפיסות חדשניות של ניהול מסמכים, אחזורם והיכולת לאפשר הצגתם בממשקים שונים בצורה יעילה ומהירה. התוצרים בחלקם כבר משרתים את קהל היעד העיקרי של מפ"י, שהוא 845 המודדים המקצועיים שפועלים בישראל ברישוי.

משה (צ'יקו) יבניאל, משנה למנכ"ל IFN מקבוצת יעל. צילום: רלי לבהפרויקט החל לפני שלוש שנים והוא מתבצע, כאמור, באופן שוטף. פרויקט התיעוד מבוצע על ידי IFN מקבוצת יעל תוכנה, שפיתחה במיוחד עבור הפרויקט את מערכת "תצפית". המדובר בפרויקט שהיקפו הכספי נאמד בכשלושה מיליון שקלים, והוא מוטמע על ידי צוות של IFN שעובד במפ"י במודל מיקור-חוץ כבר כמה שנים, בראשותו של פיני כהן. כבר היום משרתת המערכת כ-120 עובדים, המשתמשים בה לצורך אחזור מידע ארכיוני,בנוסף לכ-20 מודדים. על פי התחזיות, תהיה "תצפית" זמינה עד סוף השנה לכל אזרחי המדינה.

לדברי משה (צ'יקו) יבניאל, משנה למנכ"ל IFN מקבוצת יעל, "המערכת ש-IFN פיתחה שדרגה את מערכת תוכנת הארכיון הממוחשב שכבר פעלה במפ"י שנים רבות, המבוססת על התשתית הקיימת של פלטפורמת יבמ-פיילנט, עם ממשק עסקי מתקדם – דרייב-יו, גם הוא פרי פיתוחה של IFN. המערכת לניהול ארכיון ממוחשב מרחיבה את המאגרים הקיימים כמותית ואיכותית".

יבניאל גאה מאוד בפרויקט הזה של IFN במפ"י. לדבריו, "עמדנו פה באתגר טכנולוגי מורכב, בהסבת מערכת מבצעית, הכוללת כמות גדולה של מסמכים. זוהי מערכת ייחודית, המשרתת מאות משתמשים, וזאת בזכות התצורה של פיילנט", מסביר יבניאל. למתבונן מהצד, קשה שלא להתרשם שמדובר פה באחד מפרויקטי מערכות המידע והאחזור המורכבים והגדולים ביותר, שמשמעותו לטווח ארוך לכל אזרחי המדינה בלתי ניתנת לכימות.

כרמלה שנצר מוסיפה: "עברנו למערכת מודרנית, שעובדת בסביבה ווב-ית ומאפשרת עבודה יעילה יותר לעובדי מפ"י, לציבור המודדים והמוסמכים, וכן לאזרחים הרוצים לרכוש מפות מארכיון המפות שלנו".

מטה מפ"י כולל את המנכ"ל, ד"ר חיים סרברו, שנכנס לתפקידו ב-2003 – זמן קצר לאחר שפשט את מדיו. בתפקידו האחרון היה מפקד יחידת המיפוי הצבאית והשתחרר בדרגת אלוף-משנה. מתחתיו מכהנים, בין היתר, הסמנכ"ל למידע ומיפוי – יוחנן גביש, יוסי רז – המשמש כראש אגף תכנון, ד"ר ירון פלוס – מנהל אגף טכנולוגיות, אלכס קורן – המנמ"ר, ויוסי שרמן – הממונה על הביטחון.

ד"ר סרברו נותן משקל רב ביותר לנושא המיחשוב ומערכות המידע במפ"י. לדבריו, כ-95% משטח המדינה עברו תהליך של הסדר מקרקעין. "שטח זה מאורגן בכ-15 אלף גושים וכ-800 אלף חלקות. מדי שנה מטפל המרכז הן בהמשך המדידות להסדר השטחים שטרם הוסדרו והן במדידות לחלוקה מחדש (רה-פרצלציה) של אזורים מוסדרים, שעוברים תהליך של תכנון מחדש, בדרך כלל לצורך בנייה".

מפ"י מפתח בשנים האחרונות כמה פרויקטי מיחשוב גדולים, המעמידים את השירותים המקוונים של הממשלה בתחום המידע הגיאומרחבי בשורה אחת עם המדינות המתקדמות ביותר. כדוגמה, מציג ד"ר סרברו את הפורטל הלאומי הגיאוגרפי, שהוקם בשיתוף פעולה עם הוועדה הבין-משרדית לממ"ג שבראשה הוא עומד. פורטל זה הפך לשער המפות של ממשל זמין ויהווה בשיתוף עם אנשי ממשל זמין תשתית גיאוגרפית לפרויקטים של משרדי ממשלה רבים. בהתבססות על שירותי רשת ממנו, תחסוך הממשלה השקעות רבות על פרויקטים מקבילים ותשפר את השפה המשותפת בין משרדי הממשלה בהתייחס לשירותים מבוססי מקום.

השורה התחתונה: אם חשבתם שאתם יודעים הכל על מפות, מיפוי ומידע גיאוגרפי – תחשבו שוב. אם אתם עדיין שבויים בתודעה המיושנת לפיה לקבל מידע על קרקע מסוימת – אם זה לצורכי נדל"ן ואם זה לצרכים אחרים – זה "סיפור", כדאי שתקפצו לביקור במטה המרכז למיפוי ישראל, במרכז תל אביב. המבנה ההיסטורי הזה, שהוכרז על ידי עיריית תל אביב כבניין לשימור, מארכב עבורנו ועבור הדורות הבאים את המפות והנתונים שיוכיחו לכל מי שישאל, שהיינו פה עוד הרבה לפני קום המדינה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים