מנכ"ל משרד התקשורת: "אי מעבר לפס רחב בהקדם ימנע מאיתנו להתחרות במדינות אחרות"

"לחברת החשמל יש אפשרות מעשית להתחיל בפרויקט שאפתני, בעתיד הנראה לעין וביכולת שלה לעשות זאת", כך אמר עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת, בהתייחסו לכניסת החברה כספק תשתיות אינטרנט מהיר. לדבריו, "מחירו של הפיגור בהנחת הפס הרחב ידוע לכולם – הוא ישאיר אותנו עם המדינות המתפתחות וירחיק אותנו מהשתלבות אמיתית עם המדינות המפותחות. אי מעבר לאספקת שירותי הפס הרחב בהקדם ימנע מאיתנו להתחרות במשק של מדינות אחרות בעולם".

בר טל אמר את הדברים ביום עיון שקיים אתמול (ב') איגוד האינטרנט הישראלי בשיתוף בית הספר לתקשורת של המכללה האקדמית נתניה, תחת הכותרת "מחפשים את מנהל האינטרנט". לדבריו, "היתרונות של חברת החשמל טמונים ביכולת הפריסה המהירה, בידע ובכוח האדם המקצועי שלה. החסרונות טמונים בשימת רוב הפרויקט בידיים פרטיות – התחלנו תהליכי הפרטה מהסוף להתחלה". הוא ציין, כי "חברת החשמל תפעל כספק של חברות תקשורת ולא כקמעונאית. גם התחרות תיהנה מכך. התוצאה תהיה מהפכה, שתוביל למדינה מתקדמת, מצליחה ושוויונית יותר".

דבריו של מנכ"ל משרד התקשורת עולים בקנה אחד עם נייר העמדה שהפיץ אתמול איגוד האינטרנט הישראלי, הקורא לחברת החשמל לפרוס את תשתיות האינטרנט המהיר על פני הארץ כולה, ולא רק באזורים המשתלמים כלכלית עבורה.

עוד הוסיף בר טל, כי "פריסת תשתית ה-FTTH שמוביל שר התקשורת, משה כחלון, היא צעד מהפכני, והצורך בו קריטי וחיוני. חשוב למדינות המתפתחות לטפל בנושא ומהר. בין הסיבות לכך ניתן למצוא את הסיבה הכלכלית: ככל שהפס רחב יותר – יש תרומה לצמיחה של אותו המשק. סיבה נוספת היא כלכלית-חברתית: הכלי היעיל לקידום החברה והכלכלה גם בפריפריה וגם בשכבות המבוססות הוא הפס האולטרה רחב. יש יתרון מובהק לאוטוסטראדת המידע על פני אוטוסטראדה של כבישים. ילד ייפגש עם המידע 20 שנים לפני שהוא פוגש את הכביש, וזהו ניבוי להצלחתו בעתיד".

הוא הוסיף, כי, "ללא FTTH במערכת החינוך, אנחנו יכולים לחכות לרפורמה במערכת, אך לאורך כמה עשורים – היא לא משתנה. אם אנחנו לא רוצים לחכות, FTTH תיתן תשובה ואתגר למערכת". לדברי בר טל, "מערכת החינוך צריכה מורים מצוינים, וה-FTTH יסייע בכמות המורים ובהפצה לכל ילד באופן ישיר".

רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, הציג במסגרת יום העיון מספר תסריטים אפשריים להתפתחות האינטרנט בעשור הקרוב, שמבוססים על תסריטים שגובשו על ידי ISOC העולמית ומתארים מגמות שונות. ניתן להעריך בעזרתם את העתיד בתחום, ואף לאפשר לכל ארגון להיערך לשיתוף פעולה עם גורמים רלוונטיים לכיוון הרצוי לו.

אחד התסריטים הללו מכונה על ידי לוי "ההשגחה העליונה", והוא חוזה, כי השימוש באינטרנט יהיה מלווה בפיקוח. ההכרעות ברשת יתקבלו באמצעות רגולציה, ללא תחרות חופשית. תסריט אחר מכונה בפיו "קומודטיזציה של האינטרנט". לפי תסריט זה, תהפוך הרשת לממוקדת צרכנות, כאשר השליטה בתוכן, תמחור ורישוי יהיו מרוכזים במסגרתה בידי תאגידים מעטים וגדולים, הפועלים לפיתוח יישומים הקושרים לקוחות. תסריט נוסף נקרא ה-"פלצל", והוא עוסק בגיבוש האינטרנט בערכים של קוד פתוח ככלכלת שיתוף.