רונן זרצקי, ישראכרט: "על חברות התוכנה לקדם מאמציהן בהעברת עולמות הפיתוח של הארגונים לענן"
"חברות התוכנה לא צריכות לקדם מאמצים בעולם הייצור, שבו קיים בקרב המנמרי"ם חשש גדול יותר מדליפת מידע", אמר זרצקי, סמנכ"ל מערכות המידע והתפעול של ישראכרט ● לדבריו, "בראשונה בחיי אני רואה כיצד עולמות המיינפריים והעולם הפתוח עומדים סוף סוף, אחרי שנים, להיפגש – בענן"
"חברות התוכנה שרוצות לקדם את מיחשוב הענן צריכות לקדם את המאמצים שלהן בהעברת עולמות הפיתוח של הארגונים לענן, ולא בעולם הייצור, שבו קיים בקרב המנמרי"ם חשש גדול יותר מדליפת מידע", כך אמר רונן זרצקי, סמנכ"ל מערכות המידע והתפעול של ישראכרט.
זרצקי דיבר בפאנל "מיחשוב ענן במגזר הפיננסי", שהתקיים במסגרת כנס 2011 KickOff להשקת שנת הפעילות העסקית בענף ה-ICT הישראלי. במסגרת הכנס חולקו אותות הצטיינות בקטגוריה האישית למנמ"רים, מנהלי הטכנולוגיות ומנהלי אבטחת המידע במשק הישראלי. לאירוע, שהופק על ידי אנשים ומחשבים ונערך ביום ה' האחרון במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, הגיעו בכירי הענף, מנכ"לי ארגונים וספקיות ה-IT, והנחה אותו פלי הנמר, נשיא הקבוצה. מנחה הפאנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.
לדברי זרצקי, "עולם ה-IT, הספקיות והמנמ"רים – כולם דנים בעתיד המיחשוב. בראשונה בחיי אני רואה כיצד עולמות המיינפריים והעולם הפתוח עומדים סוף סוף, אחרי שנים, להיפגש – בענן". "כולם משכנעים אותנו שאין צורך יותר במיחשוב מקומי, אין צורך בשרתים רבים, אפשר לשבת על הענן בלי לדאוג כל הזמן למשאבים, לשרתים, לדיסקים ולניהול", הוסיף. "או אז, מיד עולה בי האסוציאציה שבמסגרתה אני נזכר בערגה בימי העבר, לפני שלושה עשורים, כשהכול היה פשוט יותר, כי אז כבר היינו בענן. כתבנו קוד, לא דאגנו כל היום לשרתים, לדיסקים ולמשאבי המיחשוב, כי היה לנו מיינפריים אחד גדול, שהיה באחריות מישהו חיצוני, שמדי פעם דאג להגדילו – וזהו. ההיסטוריה ממש חוזרת על עצמה".
לשאלה כיצד ישכנעו ספקיות ה-IT בסביבה הפתוחה את המנמ"רים השמרנים להיכנס לענן ולהתגבר על החששות מפני העדר שליטה וניהול ענה זרצקי, כי זה ייעשה "בהדרגה. אי אפשר למכור מיחשוב ענן בסיסמאות יפות, ברעש גדול ובהבטחות שבענן כל צרותינו יפתרו. יש לנטרל את הפחד של המנמ"רים מהיבטי אבטחת המידע ולמקד את מאמצי השכנוע לעבור לענן במקומות שפחות מפחידים את המנמ"ר, משמע – בסביבת הפיתוח. זה המקום שבו המנמ"ר צריך לתת משאבים מהר לפרויקט, גם אם הוא לא תוכנן מראש, לנייד משאבים בין פרויקטים ולאפשר עבודה פחות בטוחה, כביכול, כי זו לא סביבת יצור עם נתוני אמת, אלא סביבת פיתוח". זרצקי סיכם באמרו, כי "רק מסביבת הפיתוח יוכל הענן לצמוח ולהיבנות".
"ארגוני אנטרפרייז יעברו לענן"
איתן צווייג, סמנכ"ל השירותים המקצועיים של מיה מחשבים, נציגת סאס (SAS) בישראל, אמר שהחברה מציעה מגוון פתרונות BI. "יש לסאס נתח שוק במגזר הפיננסי, ובנוסף – פתרונות החברה מוצעים גם בתצורת מיחשוב ענן. אלה מאפשרים לבנות מיחשוב ענן פנימי". הוא ציין, כי להערכתו, שני ארגוני אנטרפרייז בארץ, אחד מהם ארגון פיננסי, יסבו במהלך השנה את תשתיות ה-BI שלהם, מבוססות סאס, לתשתיות מיחשוב ענן פנימי. "כך", אמר צווייג, "נמצב את סאס כסביבה של בינה עסקית אפקטיבית ועם מהירות יישומים וביצועים רבה יותר".
בהתייחסו לקשיים שמציב הרגולטור ליישום ענן אמר צווייג, כי "לנו לא תהיה בעיה עם הרגולטור, כי מדובר על מיחשוב ענן פנימי". לדבריו, "אנחנו רואים מעבר גדול לרכישתם של כלי פיתוח במודל זה, עם ידע עסקי ועם ניסיון שנרכש מפרויקטים דומים".
צווייג סיכם בציינו, כי "כל תחום הבינה העסקית, ובתוכו ה-BI האנליטי צפוי להיות תחום מרכזי השנה במרכזי המיחשוב. החדירה ההולכת וגוברת של העולם הנייד ל-IT, לצד התרחבות השימוש בטלפונים החכמים והצורך של ארגונים בהתמודדות עם הגידול העצום בנפחי המידע יביא לצורך הולך וגובר לפיתוח יישומים שיניעו לפעילות בתחום".
"הענן – מרכז מיחשוב יותר גדול"
אייל ארבל, מנכל מכירות סאן (Sun) באורקל (Oracle) ישראל, אמר, כי "היחס שלנו למיחשוב הענן הוא כאל היחס למרכז המיחשוב. הענן הוא מרכז מיחשוב יותר גדול. הפתרונות שלנו, ובראשם מכונת בסיסי הנתונים אקסהדטה (Exadata), משלבים את כל המערכות כקופסה אינטגרטיבית אחת, של ערימות חומרה ותוכנה יחדיו, תוך התייחסות לשיפור היבטי הביצועים". הוא ציין, כי "מיחשוב הענן הפרטי מתחיל להיכנס אל המגזר הפיננסי".
כמו כן, אמר ארבל, "השנה נראה בתוך מערכי ה-IT הארגוניים את המשך התהליך של צמצום מערכות, כינוסן ואיחודן. נראה יותר הטמעה של מוצרי מדף וטכנולוגיות שהם בבחינת תקן, לצד זניחת עולם המיינפריים ומעבר לעבר העולם הפתוח".
רוביק קלוט, מנכ"ל חטיבת בנקאות ופיננסים במלם-תים, אמר, כי "אנחנו מציעים סל פתרונות של כל הספקים, בין השאר של תוכנה כשירות ופלטפורמה כשירות. אנחנו מייצגים מוצר שבמסגרתו נספק שירותי מיחשוב ענן. יש לנו מודול של סאנגארד, המוצע לטיפול מרוכז ממקום אחד בהלימה לרגולציות. הוא נועד עבור בתי השקעות ומסופק כשירות".
קלוט ציין, כי "סיימנו פרויקט באחד הבנקים הגדולים בארץ בתחום מיחשוב הענן. הבנק בנה אתר לוועד העובדים בתצורת ענן, שלא מאוחסן באתר הבנק ולא עבר אישור של הדרישות הרגולטוריות, כי הוועד צריך שירותים נגישים". הוא סיכם באמרו, כי "אין ספק שנראה את מיחשוב הענן במגזר הפיננסי. חברות יחפשו פתרונות עם החזרי השקעה מהירים, ארגונים קטנים יתעניינו בפתרונות סביב מיחשוב ענן – ולשם נכוון את עצמנו".
גיא לבנברג, CTO גלאסהאוס (Glasshouse) ישראל, אמר, כי "אנחנו מספקים פתרונות אסטרטגיים גם בענן. אנחנו באים ללקוח ומראים לו איך להתייעל ולשרת את צרכי הארגון. הרעיון הוא להביט על הביזנס, לעתים קורה שמתבלבלים ושוכחים מה מטרות הארגון".
לדבריו, "אנחנו באים עם הניסיון הגלובלי שלנו, עם פרויקטים שכבר מומשו, דוגמת וירטואליזציה של תחנות עבודה בעולם הפיננסי. המגזר הפיננסי מוביל בעולם בתחום, על אף היותו שמרני. אחת הסיבות לכך היא הראייה לטווח הארוך של העולם הפיננסי, שלא תמיד מצפה להחזר השקעה מיידי כבדרך כלל. יש לו אחריות על נכסי הציבור, ולכן – הוא פועל באופן סולידי להורדת סיכונים, אך עם יצירת ערך עסקי".
הוא הוסיף, כי "אנחנו רואים מימוש ענן פרטי, בשל הצורך לטפל באופן פנימי במידע". לבנברג סיכם בציינו, כי "ב-2009 ראינו הקפאה בפעילות בעולם מרכזי המיחשוב, ב-2010 הייתה התעוררות והשנה נראה בו הרבה השקעות, במיוחד במגזר הפיננסי".
"בענן – ישראל מאחורי העולם"
אריה רימיני, מנכ"ל טלדור, אמר, כי "בכל הקשור למיחשוב ענן – אנחנו, בארץ, מצויים מאחור. בארצות הברית, למשל, יש הרבה יותר שירותים ויישומים המסופקים בענן בתחום הפיננסי. הסיבה לכך היא שלא הצלחנו לקבל את האישורים שביקשנו מהרגולטור. אני מקווה שבעתיד תהיה פתיחות גדולה יותר לנושא". לדבריו, "מערכות המיחשוב של הבנקים ושל חברות ביטוח נמצאות באינטרנט. אין סיבה שתחת אבטחת מידע ראויה, היישומים לא ישרתו במיחשוב ענן".
"אנחנו מיישמים סיבל און דימנד של אורקל כבר שלוש שנים בקרב גופים רגישים ומריצים עליהן בקרות ואבטחה בצורה נרחבת. המערכת בנויה לא פחות טוב ממערכות שאינן בענן", הוסיף רימיני. הוא העריך ש-"בשנתיים הקרובות יהיה שינוי מהותי בתחום, כי השוק ילחץ לקדם אותו בשל העלויות ויכולות הניהול הקלות יותר". רימיני סיים בציינו, כי "הניהול של מרכזי המיחשוב הוא אתגר מטורף, שאסור שתהיינה בו תקלות דוגמת אלה שהיו בסלקום ובבזק. יש פה מאבק יומיומי. תשתיות הענן הן מקפצה להפחתת כמות התקריות בעולם התשתיות".
יהודה גרוסמן, משנה למנכ"ל מנורה-מבטחים, אמר ש-"לפני כשנה, הרגולטור אמר לי באופן אישי ש-'יצמחו לי שערות על היד אם אאשר לך מיחשוב ענן'. הבנתי את המסר, אבל זה לא אומר שבמקומות אחרים בעולם המיחשוב, שאינם עיסוקי הליבה של החברה, אי אפשר להטמיע פתרונות מיחשוב ענן". כך, למשל, אמר גרוסמן שניתן להטמיע פתרונות בתצורה זו בעבודה מול סוכני הביטוח. "לסוכנים הקטנים קשה לשרוד בסביבה העסקית. מיחשוב ענן הוא פתרון יעיל בעבודה שלהם מולנו ואנחנו עושים בכך שימוש. הם מקבלים מאתנו שירותי איחסון ותוכנה בתצורת ענן, והם משלמים לפי מידת הצריכה שלהם את השירותים הללו".
גרוסמן סיים בציינו, כי "מרכז המיחשוב שלנו יידרש לטיפול בהתפוצצות כמויות המידע. ניאלץ לעשות זאת בצורה שונה, על מנת לייעל את העבודה בו, לרבות היבט הטיפול בנתונים ובניהולם, תוך שיפור הביצועים".
אבל איך מכירים אותו? אין גברים כאלה
"נראה יותר הטמעה של מוצרי מדף וטכנולוגיות שהם בבחינת תקן, לצד זניחת עולם המיינפריים ומעבר לעבר העולם הפתוח....". אני מאוד לא מסכים עם האמירה הזאת. הרבה מאוד אנשים טוענים שה- MF הינו מיושן וצריך לרדת ממנו אך ההיפך הוא הנכון. חשוב לדייק. נכון שיש מערכות MF ישנות שצריך לרדת מהם או לשדרג אותם אבל זה לא אומר בהכרח לעזוב את הפלטרפורמה. ה- MF כיום הינו פלטפורמת הוירטואליזיה הכי חזקה בשוק. השוק העולמי מאמץ אותו ובונה עליו את עתיד ה- IT שלו. יש המון פרויקטים של הגירה לMF (שרתי Z כפי שהם נקראים היום). לא מעט (ואולי אפילו רוב) ההגירה הינה עבור כינוס ומעבר למערכות לינקוס. ניתן וצריך לעבור לעולם הוירטואלי ולענן אבל לפני שהולכים ואומרים ביי ביי ל MF רצוי לבדוק האם לא כדי לממש את הענן עליו (בין אם אתה הולך לממש ענן פרטי או ציבורי). עוד נקודה קטנה לאחר לא מעט מחקר בתחום - תופתעו לגלות למי יש TOC ו- ROI טובים יותר עבור פרויקטים של הגירה של מערכות שיכולות לעבוד על לינוקס - VMWARE או שרתי Z. וזה ממש לא תמיד ה- VMWARE.
מי זה אייל מאורקל? הוא פנוי? מישהו יודע איך להגיע אליו?