לא אלמנטרי: ווטסון ניצח את מתחריו האנושיים בשעשועון ג'פרדי

בסיכום חלקה האחרון של התחרות, שנמשכה לאורך שלושה ערבים, ניצח מחשב-העל את מתחריו בפער ניכר ● ביבמ מסבירים שההישג מניח תשתית לצורה חדשה של תקשורת בין האדם למחשב ● על פי הענק הכחול, מדובר בעידן חדש בתחום ה-IT, שבו מכונות מסוגלות ללמוד, להבין, לנתח ולהגיב לכמויות גדולות של נתונים בזמן אמת

מחשב-העל ווטסון (Watson) של יבמ (IBM) ניצח בשעשועון ג'פרדי (Jeopardy), שכונה בישראל "מלך הטריוויה", את מתחריו האנושיים. ווטסון ניצח את שני אלופי-האלופים במשחק הטלוויזיה האמריקני. ביבמ מסבירים, כי ההישג הזה מניח תשתית לצורה חדשה של תקשורת בין האדם למחשב.

בסיכום חלקו האחרון של התחרות, שנמשכה לאורך שלושה ערבים, צבר ווטסון 77,147 דולרים עבור תשובות נכונות, לעומת 21,600 דולרים של בראד רוטר ו-24,000 של קן ג'נינגס. האחרון, זכה ב-74 תוכניות רצופות של השעשועון וגרף 2.5 מיליון דולרים. רוטר לעומתו, זכה בשיא הפרסים בתוכנית – 3.25 מיליון דולרים – ועשה זאת החל מרצף המשחקים הראשון שלו ועד לשלושה טורנירים של "אלוף האלופים" של ג'פרדי.

הערב הראשון של ההקלטה, ביום ב' השבוע, התאפיין במאבק שקול. ווטסון ורוטר סיימו את הערב עם 5,000 דולרים כל אחד, וג'נינגס עם 2,000 דולרים. ביום ג' החל המחשב ליצור פער לעומת מתחריו האנושיים: הוא סיים את הערב עם 35,734 דולרים, לעומת 10,400 דולרים לרוטר ו-4,800 דולרים לג'נינגס.

באותו ערב ווטסון השיב נכונה ל-24 שאלות מתוך ה-30 שנשאל, אולם טעה טעות מביכה כשבמענה לשאלה שעסקה בערים בארצות הברית השיב "טורונטו" – עיר שנמצאת, כמובן, בקנדה. בבלוג של יבמ הוסבר, כי הטעות נבעה מכך שהמחשב "תוכנת לפעול כאילו הקטגוריות רומזות באופן קלוש בלבד על התשובה הנכונה, ולפיכך ייחס לקטגוריה חשיבות מועטה בבחירת התשובה".

בשלב האחרון, אמש (ד'), המשיך ווטסון להרחיב את הפער, בין השאר בעזרת אלגוריתמים ייעודיים ששולבו בו, המאפשרים לבצע את ההימור הטוב ביותר על תשובות נכונות. כך, למשל, בשאלה הכפולה היומית – שאלה מיוחדת שלפני הצגתה רשאי המתחרה לקבוע בעצמו כל סכום הימור – החליט המחשב להמר על 2,127 דולרים, תוך שהוא מעורר גלי צחוק של הקהל באולפן, הרגיל לצפות במתחרים הנוקבים במספרים עגולים יותר.

ראש מיזם הפיתוח של ווטסון, ד"ר דיוויד פרוצ'י, הסביר לאחר המשחק, כי גם אם מספרים יצירי מחשב כאלה עשויים להיראות לבני אדם כעניין אקראי לחלוטין, הם מהווים תוצאה של שקלול מורכב של מידת הביטחון של המחשב בקטגוריית השאלות המסוימת בה הוא מתמודד. במקביל, מעריך המחשב את מצבו במסגרת המשחק, עד כמה הוא מפגר אחר מתחרים אחרים או מקדים אותם, וכמה כסף ניתן עדיין להרוויח או להפסיד. "היכולות פורצות הדרך שמציג ווטסון עשויות לסייע לנו לבנות עולם חכם יותר ולסייע לאנשים במשימות עסקיות ובחיי היום יום", אמר פרוצ'י.

במהלך שלושת הערבים, ווטסון גם טעה לעיתים בשגיאות שעוררו צחוק בקהל. כך, כאמור, במקרה שהשיב "טורונטו", או כשנשאל לגבי שמו של נמל תעופה בניו-יורק הקרוי על שם גיבור של מלחמת העולם השניה. במקרה אחר, התעקש המחשב להציע תשובה שגויה גם כאשר מתחרה אחר כבר הציע אותה, ולאחר שתשובתו לא התקבלה.

תהליך הפיתוח של ווטסון נמשך ארבע שנים, והתבצע כפרויקט משותף של שורת מעבדות מחקר של יבמ ברחבי העולם, ובכלל זה, מעבדת המחקר של יבמ בחיפה. החוקרים בחיפה התמקדו בהיבטים שונים של יכולות חיפוש מתקדמות, הרחבת מסגרת של שאילתות ממוחשבות והגדרת הקשרים אסוציאטיביים המשרתים את יכולתו של ווטסון לדלג בין תכנים ומונחים שונים, כדי להבין את ההקשר בו הם מוצגים.

דוד כרמל ודפנה שינוולד, חוקרים במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, ואלה שהובילו את הפרויקט בארץ, ציינו, כי "ג'פרדי מהווה אתגר גדול. התחרות מציגה צורך בידע בהיקף נרחב, כאשר כל אחד מהרמזים עשוי לכלול ידע רלוונטי או בלתי רלוונטי למושא החיפוש הסופי. בני אדם מסוגלים להבחין כהרף עין בין מה שרלוונטי לעניינם ובין מה שאינו רלוונטי – אולם מחשבים אינם יכולים לדעת זאת. הם חייבים לשקול את כל הנתונים באופן מקבילי, כדי להגיע להבנה".

לדברי יבמ, ווטסון ממשיך את השושלת של "כחול עמוק" (IBM Deep Blue) – המחשב שניצח את גארי קספרוב, אלוף העולם בשחמט, ב-1997. על פי הענק הכחול, מדובר בהרבה יותר מהפגנת שרירים טכנולוגית במשחק טלוויזיה, שכן ניתן לרתום את עוצמת המיחשוב של ווטסון למחקר רפואי, לחיזוי אקלים ומזג אוויר וליישומים נוספים. עוד נמסר מהחברה, כי תכנון המחשב ומבנהו הייחודי מבשרים עידן חדש בתחום ה-IT, שבו מכונות מסוגלות ללמוד, להבין, לנתח ולהגיב לכמויות גדולות של נתונים בזמן אמת.

ההשתתפות במשחק היא חלק מתהליך פיתוח יכולות חדשות של מחשבים שידעו לתקשר ישירות בשפה טבעית, כלומר מדוברת. בסופו של דבר, חוזים ביבמ, כי ניתן יהיה להפעיל יישומים ממוחשבים שמתקשרים עם הסביבה בשפה טבעית ולא בשורות קוד או בשדות מוגדרים, ולנתח באמצעותם כמויות גדולות של מידע בלתי-מובנה. יצוין, כי ווטסון לא מקבל החלטות ולא מחליף בני אדם. הוא מסייע להם ופועל על פי הנחיותיהם. המחשב מעבד כמויות גדולות של נתונים ומציג את המידע הנדרש לקבלת החלטות, כמו גם המלצות לגבי ההחלטות האלה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים