ציון עובר מהפרופסור

פרופסור אבי רובין, מומחה לאבטחת מידע מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבארצות הברית שהה בישראל במשך שנה כאורח של אוניברסיטת תל אביב והתמקד במהלך שהותו באבטחת מידע עבור המיחשוב הרפואי ● בתום שנה של עבודה ניתן לומר שרובין לא התאכזב: "ישראל מתקדמת בהרבה בתחום המיחשוב של התיעוד הרפואי לעומת המצב בארצות הברית"

אחת הדרכים להידוק קשריה וחיזוק מעמדה של ישראל בעולם היא באמצעות הסכמים וקשרים מדעיים עם מדינות שונות בעולם. הגלובליות והרצון לעודד ידע ומחקר בכל מקום בעולם יצרו מכנה משותף למדינות רבות, ובתפיסה הפוליטית-מדינית מקובל לחשוב שקשרי מדע ומחקר וחילופי חוקרים וסטודנטים, הם אחד הגשרים לשלום ואחווה בין מדינות.

ישראל אמנם עדיין לא זכתה להגיע לשיתוף פעולה שכזה עם שכנותיה הקרובות אבל היא מקיימת מזה שנים, כמעט מאז שנוסדה, קשרי מדע פוריים עם הידידה הגדולה שלה, ארצות הברית.

ב-1956 חתמו ממשלות ישראל וארצות הברית על אמנה להקמתה של קרן חינוך ארה"ב-ישראל: תכנית פולברייט (Fulbright). מאז הקמתה, העניקה קרן פולברייט כ-1,500 מלגות לישראלים היוצאים ללימודים ולהשתלמות בארה"ב, ועוד כ-1,150 מלגות למרצים ולסטודנטים אמריקאים אשר הגיעו לישראל. היקף המענקים החדשים שחולקו בשנת 2011 עומד על 1.35 מיליון דולרים.

אין ספק שתוכנית פולברייט הטביעה את חותמה על המחקר האקדמי בארץ ועל תחומים מרכזיים נוספים. בין בוגרי התוכנית נמנים אנשים כמו פרופסור אהרון ברק, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, פרופסור אהרון צ'חנובר מהטכניון, חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור אהרון בן זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה, חבר הכנסת עוזי לנדאו, פרופסור יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר ועוד.

בימים אלו מסיים את שהותו בישראל בוגר נוסף של התוכנית: פרופסור אבי רובין, מומחה לאבטחת מידע מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבארה"ב. רובין, יהודי דובר עברית, שהה פה במשך שנה במסגרת התוכנית כאורח של אוניברסיטת תל אביב. בין היתר, מכהן רובין כיו"ר הארגון הבינלאומי IEEE לאבטחה ושמירה על פרטיות ונחשב לאחד מבכירי המומחים העולמיים בנושא אבטחת מידע. בנוסף, הוא נשיא ושותף מייסד של חברת ייעוץ אמריקנית בנושא. במסגרת שנת שהותו בישראל עסק בפיתוח אמצעי אבטחת מידע חדשים עבור מאגרי מידע רפואיים אלקטרונים. "זה תחום שתמיד עניין אותי וחשבתי שישראל צריכה להיות בחזית הטכנולוגית של אבטחת מידע ברפואה", אומר רובין.

הטכנולוגיה שפותחה במסגרת מחקרו של רובין בארץ, מבוססת על קוד הצפנה ייחודי המאפשר, לדברי רובין, לתת לכל נותן שירות רפואי שעובד עם מידע רגיש, לקבל מפתח מיוחד עבורו, ובכך מאפשר לו לאחסן מאגרי מידע בטכנולוגיית ענן ללא חשש מפגיעה בפרטיות. המחקר לא הסתיים, והמשכו תלוי גם בגורמים אחרים כמו הרגולטורים בתחום הבריאות בישראל שדנים בנושא זה כבר שנים רבות וטרם הגיעו להכרעות. אבל אם לשפוט לפי גיליון הציונים שמעניק לנו הפרופסור, מצבנו בתחום לא רע בכלל ואין לנו לאן לרוץ.

בתום שנה של עבודה, שכללה גם מחקר וגם הוראה רובין לא התאכזב. מדינת ישראל מקבלת מהפרופסור ציון עובר ואפילו יותר מזה בכל הקשור להשקעות בטכנולוגיה בתחום הרפואה בישראל. "ישראל מתקדמת בהרבה בתחום המיחשוב של התיעוד הרפואי לעומת המצב בארצות הברית, שם מרבית התיעוד הוא בניירות ורק עכשיו מתחילים לדבר על השקעות במיחשוב רפואי", אומר פרופסור רובין.

רובין נפגש גם אנשי קופות החולים מכבי וכללית, התרשם מאוד מהפעילות שהם עושים ואף חלק עימם מניסיונו הרב. "הבעיה בארצות הברית היא חוסר האחידות, הן בתיעוד והן בטיפול הרפואי. שירותי הרפואה הציבוריים לא מתקדמים כמו פה ומי שזקוק לרופא פרטי צריך הרבה מאוד כסף", הוא אומר. במהלך שהותו הספיק רובין להרצות בפני פורומים שונים, פגש לא מעט חברות סטארט-אפ והתרשם מאוד מהרמה הגבוהה.

רובין שהגיע לארץ עם אשתו ושלושת ילדיו (שתי בנות תאומות ובן) אומר, כי כאשר החליטו לבוא לישראל למשך שנה היו להם לא מעט חששות. קבלת הפנים לה זכו חיממה את הלב: "הייתה לנו שנה מהממת, למדנו המון, יצרנו קשר עם חברים, הילדים חיזקו את ידיעת העברית שלהם וגם מצאו פה חברים", ציין רובין.

השאלה הנפוצה ביותר שרבים שאלו אותו ואת רעייתו: מדוע הם לא מאריכים את שהותם והאם הם מתכוונים לעלות לישראל? לכך עונה רובין, כי "הייתה לנו שנה נפלאה, הן מבחינת הישגים ברמה המקצועית שלי והן ברמה המשפחתית. אין ספק שנבוא לבקר לעיתים קרובות יותר אבל ארה"ב היא ביתנו ואני חייב לחזור הביתה להמשך העבודה והחיים".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. לא סומך על אף אחד

    כנראה שהוא דיבר עם המנהלים ולא עם המישמיים

אירועים קרובים