כאב הראש החדש של המנמ"ר

משתתפי מפגש פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 שנערך היום (ב') במלון לאונרדו שרתון סיטי טאואר ברמת גן, דנו בסוגיה כיצד על המנמ"ר להתנהל אל מול אתגרי המובייל. בסופו של הדיון הם יצאו עם כמה תובנות מרכזיות: האחת – המובייל בעולם הארגוני הוא כאב ראש אחד גדול למנמ"רים ולמנהלי אבטחת המידע. השנייה – המובייל הוא עובדה קיימת ואל להם למנמ"רים לנסות ולהתעלם ממנו.

התובנה השלישית – כדאי מאוד שמנמ"רים שארגוניהם מפעילים יישומים על מערכות דור שלישי, מחשבי כף יד ומכשירי טאבלט, יתעניינו יותר בזכויות יוצרים ובהגנה על פטנטים. עורך הדין אביב אילון, שהיה אחרון הדוברים במפגש, דיבר על ההיבטים המשפטיים של הסוגיה ולא חסך מהמנמ"רים דוגמאות לתביעות שהוגשו באחרונה ברחבי העולם נגד מנמ"רים וארגוניהם.

אבל כאב הראש המרכזי הוא בתחום של אבטחת מידע – ברמה הבסיסית ביותר. היטיב לצייר את התמונה הלא מעודדת גדי גילאון, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של פרטנר, והיום יו"ר ושותף בקבוצת אימפרסיס. גילאון, בניגוד לדוברים שלפניו – שעסקו בעניינים טכנולוגיים – דיבר בגובה העיניים. הפתרון, אומר גילאון, הוא לא רק ברמה הטכנולוגית, אלא ברמת הראייה הכלל ארגונית. המנמ"ר, לדבריו, צריך להתייחס לעולם המובייל קודם כל בראייה של מנהל שרואה את כל התמונה ולא להסתפק במתן פתרונות נקודתיים לבעיות כואבות ומציקות.

המובייל על גווניו השונים הפך להיות הכלי המרכזי של העובדים והמנהלים בארגונים. נמצאים בו כל פריטי המידע הקריטיים ביותר, כי המנהל רוצה להיות זמין והטכנולוגיה מאפשרת לו זאת. אבל מה קורה אם הנייד הולך לאיבוד או מתקלקל? לא קרה לכם פעם? גילאון ציטט סקר עדכני, לפיו 55% ממשתמשי הטלפונים החכמים הודו שהוא נפל להם לתוך אסלת השירותים. חומר למחשבה. גילאון עשה עם חברי הפורום סיעור מוחות קצר לגבי דרכי ההתמודדות עם התופעה המביכה, אך אנושית הזו. כמה ימי עבודה תצטרכו להשקיע כדי להחזיר את אותו עובד, שבמקרה הוא גם איש מכירות, לעבודה מלאה? ומי אמר שהכל מגובה? על פי חברות המחקר, מרבית המידע בטלפונים לא מגובה ולא ניתן לשחזור מיידי. למה? כי איש לא נתן את דעתו כל כך על הנושא.

ומה קורה אם מישהו מצליח לגנוב את המכשיר של אחד המנהלים או שהוא שכח אותו באיזה בית קפה? דברים כאלו קורים בכל מקום ובכל יום בתדירות הולכת וגדלה. לא מדברים עליהם מסיבות ברורות, אבל מצד שני מנמ"רים רבים לא ממש ערים לעניין.

הכל בסופו של דבר נופל למגרשו של המנמ"ר והמציאות המרה היא, שהוא לא ממש יודע איך להתמודד עם זה. קשה לו עם זה, משום שעד לפני כמה שנים תחום הטלפוניה בכלל לא היה בטיפולו. הוא קיבל את הטלפון הסלולרי כמוצר קיים וכעובדה מוגמרת.

כיום, מעבר לדאגה לאבטחת המידע הרגיש שמאוחסן בטלפונים, למנמ"ר יש גם דאגות אחרות, כמו למשל אילו יישומים להכניס לסמארטפון? באילו פתרונות כדאי להשקיע ובאילו פתרונות לא? לשיטתו של גילאון, אסור להסתכל על מה שיש היום, כי יתכן ומה שנראה היום פחות סקסי, יהיה המילה האחרונה מחר, ואם הארגון לא יהיה שם – מחיר הכניסה לאותה טכנולוגיה עלול להיות יקר.

במילים אחרות, אמר גילאון לחבריו המנמ"רים, כי עליהם לצאת מהקיבעון המחשבתי ולשכוח מתהליכי מיחשוב ארגוניים מורכבים, ארוכי טווח ומסובכים. עליהם לפתוח את הראש הכואב, להביט ימינה ושמאלה וללכת עם הזרם. בעוד כמה שנים, אומר גילאון, תדעו אם טעיתם או לא…