ג'ים ווייטהרסט, רד-האט: "הכוח של לינוקס הוא לא בטכנולוגיה, אלא במודל העסקי שהיא מספקת"

"יש ללינוקס (Linux) יתרונות טכנולוגיים ברורים, ועדיין – זה לא המניע לכוח הרב שלה. כוחה של לינוקס נובע מהשינוי במודל העסקי שהיה קיים עד שהיא נכנסה לשוק, ביכולת להתחיל בקטן ולצמוח במהירות, לצד היכולת לשתף בפיתוח ולהתקדם תוך כדי תנועה"; כך אמר ג'ים ווייטהרסט, נשיא ומנכ"ל רד-האט (Rad-Hat).

ווייטהרסט היה דובר המפתח במליאה המרכזית ביומו הראשון של LinuxCon, כנס הלינוקס הגדול בעולם, שנפתח אתמול (ד') בוונקובר שבקנדה. בכנס משתתפים אלפי מומחים מקהילת הקוד הפתוח, מפתחים, מנהלים, משתמשי קצה, מומחים טכנולוגיים וספקים, והוא עומד בסימן חגיגות 20 שנים להולדת מערכת ההפעלה מבוססת הקוד הפתוח.

נושא הרצאתו של ווייטהרסט היה "עתיד הלינוקס בעוד 20 שנים". "אין לי שמץ של מושג מה יהיה אז", אמר. "יותר קל לדבר על מה שהיה ולנתח אותו".

הוא ציטט נתונים של חברות המחקר שלפיהם מערכות לינוקס מהוות כשליש ממערכות ההפעלה הקיימות בארגונים בעולם, ו-"המגמה הזו הולכת וגדלה". ווייטהרסט ציין, כי "כשמדובר בחברות צעירות או בחברות קטנות, נטולות משאבים כספיים – הנתונים גבוהים בהרבה". נתון נוסף, לדבריו, מצביע על כך שמערכות רד-האט מצויות בקרב 80% מ-1,000 הארגונים הגדולים בעולם ברשימה של פורצ'ן (Fortune). הוא הוסיף, כי בקרב מחשבי העל, המצב טוב בהרבה. כך, לדבריו, מערכות מבוססות לינוקס מצויות ב-92% ממחשבי-העל בעולם, בעוד שאלה של יבמ (IBM) מצויות רק ב-3% מהם והמערכות של מיקרוסופט (Microsoft) – רק ב-1% ממחשבי העל.

"הלינוקס חודר למערכי הליבה"

"הנתון החשוב", אמר ווייטהרסט, "הוא שיותר ויותר ממשלות מאמצות את לינוקס". הוא הוסיף, כי "לינוקס היא מערכת הפעלה חיונית, שחיה ובועטת באלה המסורתיות, הקנייניות. המגמה הזו נמשכת כבר שנים, כאשר לינוקס מאומצת באופן יציב על ידי יותר ויותר ארגונים. אנחנו כבר לא מדברים רק על יישומים בודדים, בשולי ה-IT הארגוני, אלא על חדירה הולכת ומעמיקה למערכי הליבה, ליישומי הליבה הארגוניים. הדבר קורה בכל המגזרים של התעשייה, ולשמחתי, כעת – גם במגזר הציבורי".

"לינוקס היא טכנולוגיה נפלאה, שמאפשרת חדשנות בלי כל קשר לטכנולוגיה המפותחת לכשעצמה", המשיך. "היא מאפשרת צורות חדשות של חדשנות ומספקת פלטפורמה למודלים עסקיים חדשים, שלא ניתן היה להגיע אליהם בלעדיה. המודל של 'אתחיל בקטן, אעשה זאת בצורה חופשית, אשתף ואשנה' הוא מודל שיכול להצליח אך ורק על גבי לינוקס, כי הוא זול. פייסבוק (Facebook) לא הייתה יכולה להתפתח במהירות המסחררת שהיא התפתחה אם היא הייתה רוכשת בסיסי נתונים, שרתים ומערכות הפעלה קנייניים. הדבר היה מביא אותם לפשיטת רגל בטרם הצלחה. כך גם עם רוב עסקי ה-ווב 2.0. בלי לינוקס, הם לא היו נולדים, ולחילופין – היו כושלים לפני שהיו מצליחים".

ווייטהרסט תיאר פרויקט שהחברה ערכה במערך המיחשוב של חברת התעופה דלתא (Delta), בעלות של מיליארד דולרים. לדבריו, "הפרויקט לא יכול היה להיעשות על בסיס מערכות הפעלה קנייניות, כי רק העלות של ההיתכנות שלו וביצוע הפיילוט היו יקרים יתר על המידה".

פרויקט נוסף שהוא תיאר בוצע בחיל הים האמריקני, שנדרש למערכת הגנה מפני טילים. לדבריו, רק לינוקס יכולה הייתה לספק את הביצועים ומהירויות החישוב הנדרשות לצרכי המערכת. הוא הוסיף, מפתחי רד-האט עבדו במשותף לפיתוח גרעין-קוד בזמן אמת, שיענה לדרישות החישוב המבצעיות של חיל הים.

עוד ציין ווייטהרסט את מה שהוא כינה "האירוניה של ההיסטוריה", כאשר שני לקוחות נוספים וחשובים של החברה הם סוכנות הביטחון הלאומי בארצות הברית, ה-NSA (המבצעת האזנות, המקבילה הישראלית ליחידה 8200 – י.ה.) וצבא רוסיה. "כל אחד מהם בחר בלינוקס ממניעי אבטחת המידע שלו", אמר. "הנה כי כן, יש שיתוף בלתי אפשרי בין אויבים, בשכבות IT בלתי צפויות".

"לינוקס – הבסיס לביג דטה ולמיחשוב ענן"

לדברי מנכ"ל רד-האט, "לינוקס היא הבסיס לשתי מגמות על בעולם ה-IT כיום – הטיפול בביג דטה (נתונים בהיקפי ענק – י.ה.) ומיחשוב ענן. הסיבה לכך היא ששתי המגמות הללו דורשות מידה רבה של חדשנות, ורק מערכות מבוססות קוד פתוח מסוגלות לספק זאת". הוא ציין, כי "אנחנו רואים כיום שלינוקס היא הבחירה הראשונה, ורק לאחריה בוחרים ארגונים במערכות הפעלה קנייניות".

וייטהרסט סיכם באמרו, כי "לינוקס חשובה מבחינה טכנולוגית, אבל חשובה בהרבה העובדה שהיא מאפשרת לעשות את העולם למקום טוב יותר, באמצעות הנפקת מוצרים מהר וטוב יותר, תוך דגש על שיתוף מידע ויצירת שיתופי פעולה. היא מהווה את הבסיס לתחילת שיתוף הפעולה ההמוני בעולם פיתוח ה-IT. אף על פי שאין לי מושג מה יהיה עימה בעוד שני עשורים, אני שמח שאני שותף למסע המרתק הזה".

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לקנדה