מדד הריכוזיות
יונתן קורפל על הסיכויים והסיכונים הגלומים ברכישה המפתיעה של מוטורולה מוביליטי בידי גוגל
המחאה הציבורית המתקיימת בעת האחרונה ברחבי הארץ יצרה הסכמה כללית בדבר הצורך להילחם ולהדביר את תופעת הריכוזיות במשק. הן הממשלה והן תנועת המחאה, שיוצאת נגד סדרי העדיפויות שלה, שותפות להבנה ששליטה של מעטים ביותר מידי תחומים התלויים זה בזה היא פתח לצרות צרורות, והנפגע הראשי מכך הוא תמיד הצרכן. זווית הראייה האקטואלית הזאת משמשת כרקע הולם לניתוח האירוע המרכזי של השבוע בענף ה-IT: הרכישה של גוגל (Google) את מוטורולה מוביליטי (Motorola Mobility) – זרוע הסלולר של מוטורולה (Motorola).
העסקה נובעת מתזוזת מרכז הכובד בתחום טכנולוגיית המידע אל העולם הנייד. ביממה הראשונה שלאחר פרסום ההודעה על הרכישה ניתן היה למצוא בגוגל כ-100 מיליון דפים שעוסקים בעניין. עד סוף השבוע המספר בוודאי יוכפל בוודאי. כל זאת בשפה האנגלית לבדה. הכותבים, המגיבים והפרשנים ניתחו מכל זווית זמינה את העסקה, שבוצעה תמורת 12.5 מיליארד דולרים. אני אאיר כאן פינה שנותרה, משום מה, מוצלת לגמרי.
בהנחה שריכוזיות הינה שלילית, אני מבקש להציב מודל פשטני, בן שלוש מדרגות, שמייצגות את מידת חומרתה. בחרתי לבצע את הסיווג באמצעות שני מבחנים: האם מדובר בייצור כלל מרכיבי המערכת והאם המוצרים המדוברים כרוכים בתשלום. ברמה השלילית ביותר ידורגו חברות שגם שולטות בכל הרכיבים וגם גובות תשלום מלא עבורם. בקבוצה זו ניתן בהחלט לשבץ את אפל (Apple). היא מייצרת גם את החומרה וגם את מערכת ההפעלה של הטלפון הסלולרי, וגובה עבורם כסף מלא.
בקטגוריה הפחות קשה ממוקמות חברות בעייתיות אך ורק באחד המבחנים האמורים. מיקרוסופט (Microsoft) אמנם מייצרת מערכות הפעלה סלולריות וגובה עבורן את מלוא המחיר, אולם מאידך, אין לה חלק בחומרה. ברובד השלישי, הנוח ביותר, אני ממקם את החברות שאינן יוצרות קושי באף אחד משני הפרמטרים. כאן שכנה בכבוד, עד השבוע, חברת גוגל. היא יצרה מערכת הפעלה, אך כמעט שלא הייתה לה נגיעה בחומרה. יתרה מכך, היא סיפקה את מערכת ההפעלה שלה, אנדרואיד (Android), חינם אין כסף לכל יצרן חומרה שרק רצה בכך.
מצב זה השתנה משמעותית עם רכישת חברת החומרה מוטורולה מוביליטי. גוגל, הרוכשת, הפכה באחת לחברה יותר בעייתית, מזווית הראיה שלי, וירדה בדירוג, משום שמעתה ואילך היא תייצר גם חומרה, בנוסף למערכת ההפעלה. טמון כאן סיכון שעלול להחריף אם תידרדר מערכת היחסים שלה עם החברות שמשבצות את אנדרואיד בחומרה שלהן, משום שהן הופכות כעת למתחרות של גוגל. מצד שני, התחזקותה של גוגל בתחום בעולם הסלולר עשויה בהחלט להציב תחרות משמעותית לאפל ולסייע בריכוך יחסה הנוכחי המתנשא של חברה זו ללקוחותיה.
במבט רחב קצת יותר, מעבר לגזרה הסלולרית, גוגל מתפשטת ליותר ויותר תחומים. למנוע החיפוש, תוכנות המשרד, שירותי מיחשוב הענן, מערכות ההפעלה וכל סל השירותים הנוספים של הענקית מתווסף כעת ייצור חומרה. אחיזה ביותר מידי קצוות בוודאי שאיננה מוליכה בכיוון נכון, שכן מדובר בריכוזיות יתר.
המהלך הגדול שביצעה גוגל השבוע טומן בחובו סיכויים וסיכונים. אני תקווה שהחברה, שסימלה עבור רבים פתיחות, שקיפות, שוויוניות ושירותים בחינם, לא תעבור, חס וחלילה, לצד השני של המתרס.
מהי לדעתכם ההשפעה על התחרותיות בשווקים ועל כוח הקנייה של הצרכן הסופי?
גם גוגל לא צדיקים גדולים אף אחד לא עובד בחינם
עוד מודל לבחינה?
אני מקווה לטובת גוגל שהם סגרו לעצמם את הפינה בכל מה שקשור למערכת מידע שלהם...אחרת הם תוקעים לעצמם מקל בגלגלים
זה חוק טבע: תאגידים רוצים לרכז בידם כוח. כוח=שליטה. לכן, כשהמצב מאפשר התאגידים ירצו לשלוט גם בתוכן וגם בתשתית. גם בתוכנה וגם בחומרה. הדוגמה של גוגל אינה יוצאת דופן. היא אופיינית. אצלנו בגלל הקוטן המצב אף יותר מסוכן והריכוזיות יותר מרוכזת. זה חייב להעצר וכלי הוא התערבות ממשלתית ורגולציה חזקה.
שיקנו אותי...