צה"ל – אין בעל בית לתיקשוב
על אף שצה"ל של היום מכיר בחשיבות התיקשוב, הרי שהוא לא מקדיש לו את תשומת הלב הראויה ● כך, יוצא לנו צבא עם פרויקטי ERP רבים, ובלא מנהיג הכופה את דעתו
ידיעה בלעדית שדיווחנו עליה אתמול (א') כאן, באנשים ומחשבים, מספרת על עוד פרויקט ERP בצה"ל, הפעם במפקדת זרוע היבשה (מז"י). לכשעצמה, אין בידיעה דבר שניתן להתרגז ממנו, עד שנזכרים בהקשר: החלטת הצבא מלפני יותר משנה, שלא להקים מערכת ERP מרכזית.
מדובר בידיעה מקוממת: מעבר לאלמנט הבזבוז, ההחלטה הזו מצביעה (שוב) על אחד החוליים הכואבים שיש בצה"ל. למרות כל ההישגים, למרות כל השינויים המבניים ולמרות כל התשבחות שרק ניתן להעלות על הדעת – עדיין אין בעל הבית אמיתי בצבא לכל נושא התיקשוב. נכון, יש אגף עם קצין בדרגת אלוף בראשו. נכון, יש גוף מטה מיומן. נכון, יש גוף ביצוע… אבל עדיין אין תפיסה שאומרת, כי תיקשוב הוא חלק ממארג שלם של פעולות, כלים ותפיסות. אלו לא הומצאו עבור עצמם, אלא נועדו לשרת מטרות ויעדים צבאיים.
צה"ל של 2009 מכיר בתיקשוב ככלי מרכזי להעצמת מטרותיו. בשתי המלחמות שהצבא עבר בשנים האחרונות – מלחמת לבנון השנייה בצפון ומבצע "עופרת יצוקה" בדרום – הוכיח התיקשוב שהוא "יורה" – משמע, מספק את הסחורה.
המציאות הזו הייתה קיימת גם לפני שנה וחצי, כאשר הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, החליט לבטל את מינהלת ה-ERP הצה"לית, שהייתה אמורה להתוות את פעילות הצבא בהליכתו לקראת מערכת ERP אחודה וכוללת. הרעיון בבסיס הביטול היה הצורך לחסוך. אבל הסיבות התקציביות האלו לא עומדות על הפרק, כאשר כל זרוע, אגף וחיל מחליט שגם הוא צריך ERP.
צה"ל – כל גוף עושה דין לעצמו
שוו בנפשיכם שדבר דומה היה קורה בארגון עסקי גדול, נניח, שטראוס. שם, במקום שתהיה מערכת ERP אחת מרכזית (כפי שיש במציאות), אזי כל אגף וכל מחלקה היו מכריזים על פרויקט ERP עצמאי. כל גוף בארגון היה עורך בנפרד מכרז, בוחר ספק זה או אחר ומבזבז כספים. מילא הכספים: מועצת המנהלים של אותו ארגון הייתה באה חשבון מייד עם האחראים למצב שלומיאלי זה, בשל אפס התוצאות שהיו מתקבלות.
תהליך דומה חווה כעת הצבא. כל גוף עושה דין לעצמו. אגף התיקשוב, שהוא "האורים ותומים" הטכנולוגי עבור כלל הצבא, אינו מצליח לכפות את סמכותו ולהסביר להנהלת הצבא את האבסורד שבעשיית פרויקט נפרד. מישהו צריך להסביר למנהל, למפקד אשכנזי, מה לא בסדר בכך שהצבא מפזר מערכות ERP על ימין ועל שמאל.
המטה הכללי טרם החליט אם הוא צריך ERP, או שלא. אם לא צריך, הרי שהפרויקט של זרוע היבשה הוא מיותר לחלוטין. ואם צריך, אז מדוע לא לעשות זאת בצורה שכל ארגון עושה אותו, כלומר להחזיר את מנהלת ה-ERP ולפקח על כל הפרויקט?
חוסר ההחלטה הזה אינו נובע מהתלבטות קשה שהמטה כללי מתחבט בה מדי יום. הוא נובע מחוסר מודעות, מתפיסה שגויה לפיה הנושא "אינו מעניין כרגע". הרבה יותר קל ללכת לישיבות הממשלה, לדפוק על השולחן ולבקש עוד תקציבים. קשה יותר לעשות סדר ולמנוע בזבוזים.
צה"ל של היום, עם כל הכבוד וההערצה שיש לכולנו אליו, לקציניו ולחייליו, לא שמע כנראה על המיתון ועל הצורך בחיסכון. וגם אם שמע – בוודאי שלא הפנים את המשמעויות הנגזרות מכך.
תגובות
(0)