מכתב גלוי ליושב ראש הכנסת

הכנסת חוזרת בימים אלה מפגרת הפסח להמשך מושב הקיץ, עד ליציאה לפגרה הבאה – באוגוסט. על אף שבנימין נתניהו, ראש הממשלה החדש, כמעט שסיים את מלאכת שיבוץ השרים למשרדי הממשלה השונים, הרי שבכנסת אין עדיין איוש של חברי הוועדות ושל העומדים בראשיהן.

בטרם ייגש ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, יושב ראש הכנסת, לאיוש הוועדות בהתאם למפתח הקואליציוני, פורסמה אתמול (א') ידיעה קטנה בישראל היום, לפיה ברצונו לצמצם את מספר הוועדות של הכנסת לעשר בלבד, "מטעמי ייעול וחיסכון".

לקצרי הזיכרון שבינינו נעיר שזו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין מציע את הרעיון. כבר בקדנציה הקודמת שבה כיהן בתפקיד יוב הראש, העלה ריבלין את הרעיון. גם אז הוא נימק את הצמצום בחיסכון וייעול. הבעיה היא שהקורבנות הראשונים להצעה מסוכנת זו הן הוועדות ה-"לא סקסיות", וכן כמה ועדות מישנה. בין הוועדות ה-"לא נחשקות" על ידי פוליטיקאים נמנית ועדת המדע והטכנולוגיה, שכבר הייתה כלולה ברשימת הוועדות שאמורות להתאחד, או, במילים אחרות, להיעלם. סערה שקמה אז בכנסת על ידי חברים מכל הסיעות הצילה את הוועדה משיני הצמצום והייעול שריבלין רצה להוביל.

בכנסת האחרונה עמדו בראש ועדת המדע והטכנולוגיה שני ח"כים: זבולון אורלב ובני אלון. הם חלקו את תפקיד היו"ר ביניהם ברוטציה. מתחתם כיהן כיו"ר ועדת מישנה ח"כ מיקי איתן, כיום שר ללא תיק שהולך לטפל בין היתר, בממשל זמין. אלון ואורלב היו יו"רים פעילים ומוצלחים ביותר. שניהם נכנסו לעובי הקורה בנושאים העומדים על סדר היום של הוועדה. הם לא היססו לקיים דיונים נוקבים בנושאים שקשורים ב-IT, בנסיונות לסייע למדען הראשי לקבל תוספות לתקציבים שלו ובמימון לפרויקטים חשובים בתחום. כך, זכתה הוועדה בכנסת האחרונה לארח רבים מאנשי הענף, וסייעה ככל שיכלה לקידום התחום.

גם יושבי הראש הקודמים של ועדת המדע היו פוליטיקאים מוצלחים, שראו ברכה בעמלם. כך, מלי פולישוק שאף הייתה מועמדת לתפקיד שרת המדע, אבל הדבר לא הסתייע. כך, ד"ר לאה נס, שמכהנת כיום כסגנית שר בממשלת נתניהו.

חברי הכנסת: אנחנו משלמים להם שכר על אי-עבודה

ומדוע אנו מזכירים את כל ההיסטוריה הזו? משום שאם ריבלין יצליח לצמצם את מספר ועדות הכנסת, או אז ועדת המדע והטכנולוגיה תהיה מהקורבנות הראשונים של תעלול זה. כל כולו של המהלך הוא לצורך יחסי ציבור. הכנסת אינה סובלת מריבוי ועדות, אלא מהעובדה שחלק מחברי הכנסת אינם עושים את עבודתם: לא מגיעים לישיבות של הוועדות. יוצא, אם כן, כי אנו, הבוחרים, משלמים להם שכר על אי-עבודה.

הסיבה העיקרית לאזהרה שאני משגר כאן ליושב הראש החביב של הכנסת נובעת מסיבות אחרות: המיתון הכלכלי פגע יותר מכל בענף ההיי-טק. דומה שאין עוד מגזר בישראל שנפגע כל כך חזק מהמציאות המשברית הכלכלית שנכפתה על המשק הישראלי.

רק אתמול (א'), נודע, כי ECI טלקום תפטר 50 עובדים בישראל, והיום אף דיווחנו כי לנובו תצמצם 40% מכוח האדם שלה בארץ. פרשנים מזהירים, כי זוהי תחילת הגל השני, הקשה מאוד, של פיטורים שיחל להתרגש עלינו בחודשים הקרובים. הדו"חות הכספיים הלא מעודדים של החברות הציבוריות שהוגשו ערב החג, מאלצים את ההנהלות "להתאים את עצמן למציאות". במילים אחרות – ייעול בעזרת פיטורים. ארגונים אחרים עוברים לארבעה ימי עבודה, פוגעים בשכר העובדים ובתנאי ההעסקה שלהם. ארגונים עסקיים, גדולים כקטנים, שהם הצרכנים העיקריים של ענף ה-IT – מעכבים החלטות ודוחים פרויקטים.

מצב חמור זה יוצר מציאות, לפיה חובה שלמגזר ההיי-טק תהיה נציגות בכנסת. נדרשת ועדה שבה יוכלו ראשי הענף לשפוך את ליבם, לנסות ולהשפיע על חוקים ותקנות שונות. והכל – כדי לסייע ולו במעט לענף השרוי במצוקה הקשה. יש לקוות שגם אם יתמיד ריבלין במהלך הצמצום שלו – הפעם ישאיר את ועדת המדע והטכנולוגיה מחוץ למשחק.