תקלה טכנית או קדימון לסייבר טרור?

פרשת קריסת אתרי ממשל זמין אתמול (ב'), עוררה התעניינות רבה, שלוותה בלא מעט דאגה והיסטריה. בימים כתיקונם, סביר להניח שהתקלה הזו היתה זוכה לתשומת לב מינימלית, שהרי מדובר בשרתים, מערכות מיחשוב ורכיבים שונים – ותקלות יכולות לקרות. אין סיבה לפקפק בהסברים שסיפקה כרמלה אבנר, מנהלת ממשל זמין, לגבי מהות התקלה. זאת, למרות שבעשר השנים האחרונות לא שמענו על תקלות מסוג זה. אין ספק שאבנר והצוות המיומן שלה ילמדו את התקלה, יתקנו את שטעון תיקון, ויהיו ערוכים למקרים דומים.

מה שהעלה את מפלס ההיסטריה והדאגה היה דווקא העיתוי של התקלה: השרתים נפלו שלושה ימים לאחר שחיל הים השתלט על משט שהיה בדרכו לעזה ויממה לאחר שארגון אנונימוס איים לפגוע בשרתים של מדינת ישראל. מה שבטוח הוא, שהתקלה הזו היוותה מעין קדימון להתקפות סייבר טרור על מדינת ישראל.

הניסיונות לפגוע בשרתי הממשלה אינם חדשים. באגף ממשל זמין בירושלים יושבים צוותים שמנהלים מלחמה של ממש, במשך 365 ימים בשנה, נגד האקרים וגורמים עוינים אחרים שמנסים להפיל את אתרי הממשלה ולחדור לשרתיה. עד איש לא הצליח במשימות הזדון הללו – ולא מפני שהתוקפים אינם מתוחכמים. זהו מאבק מוחות מתמשך.

פגיעה בשרתים של ממשלת ישראל היא בעיקר פגיעה מוראלית, שהרי ברובו כולל מערך ממשל זמין אתרים אינפורמטיביים. נכון הוא שיש אתרים שמאפשרים לבצע פעולות חשובות, כמו למשל שרת התשלומים, אולם נפילתו לא תשפיע על אזרחי המדינה כמו חדירה, חלילה, לאתרים של פיקוד העורף, צה"ל או השב"כ.

מלחמה קיברנטית היא מערכה בין שתי מדינות, שמתנהלת בין צבאות של לוחמים דיגיטליים. בצד הישראלי, מהווים אנשי ממשל זמין חלק מהצבא הזה. תפקידם הוא לעשות הכל כדי שבזמן חירום, תימשך השגרה הדיגיטלית של העורף. לשגרה יש כמה סממנים. אחד מהם הוא, שהמידע שחשוב לאזרחים יהיה זמין להם. סממן אחר של השגרה הזו, הוא שכל מערכות המידע במגזרים העסקיים יהיו מוגנים ויאפשרו תפקוד בסיסי של אספקת מזון, תחבורה, תקשורת ועוד.

השאלה המרכזית היא האם מדינת ישראל אכן משקיעה את כל המשאבים הדרושים, בהתחשב בעיתוי הנוכחי, כדי להיות מוכנה לכל תסריט אפשרי? התשובה היא לא. אנחנו נמצאים עדיין בשלב הדיבורים והפרחת הסיסמאות בנוגע לחשיבות של הנושא, אבל רחוקים מאוד מביצוע פעולות רבות שקשורות בכך. לפני שנה הקים ראש הממשלה מטה להגנת הסייבר. עד מהרה נודע שבגלל קיצוצים בתקציב הביטחון, יצומצם גם תקציב מטה הסייבר. מהלכים מסוג זה משדרים מסר לא נכון למשק ולכלל האזרחים – מסר שהשורה התחתונה שלו היא שלא בטוח שהתקלה הבאה בממשל זמין תהיה רק בעוד עשר שנים.