מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל-אביב: "הכסף הגדול לא בא מגימוד העובדים – אלא מאגף IT איכותי"

"בערים רבות בארץ, מחלקות ואגפי המיחשוב מופרטים. לא כך הדבר בעיריית תל אביב-יפו. אני מאמין בלהעצים את העובדים, ליצור בהם גאוות יחידה ותחושת שייכות, וכך אנחנו משיגים תוצאות טובות יותר, שבסופו של דבר מניבות כסף לקופת העירייה", כך אמר מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל אביב-יפו.

לייבה היה דובר מפתח בכנס המיחשוב בשלטון המקומי 2012. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות אנשי IT מהרשויות המקומיות. מנחה הכנס היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

אגף המיחשוב בעירייה, אמר לייבה, "מטפל בכל תשתיות ה-IT המורכבות, כמו גם ביישומים. הוא עוסק בפרויקטים במאות מיליוני שקלים ומונה 320 עובדים". לדבריו, "לא חשבתי על כסף כשהגדלתי את האגף, אלא רציתי אגף חזק ואיכותי. הכסף הגדול לא בא מגימוד העובדים, אלא כתוצאה מאגף מיחשוב איכותי, נחוש ומקצועי".

הוא דיבר על מערכת הגבייה החדשה של העירייה, מחו"ג, ואמר שבעת הקמתה, "עשרות עובדים נוטרלו מעבודתם השוטפת במשך חודשים ושנים, על מנת שהם יאפיינו את הדרישות שלהם מהמערכת".

"לעיתים ניהול הפרויקטים במדינה נעשה באופן רשלני", אמר לייבה. "ניגשים לניהול פרויקט בלי מתודה מסוימת, בלי הבנה, ואז לא מגיעים לסופו. לא נעשה תכנון באופן מפורט, לא נבחנות הטכנולוגיות, מהם קשרי גומלין ומה ההשלכות. כחלק מהשיטה הישראלית הקלוקלת, התכנון נעשה תוך כדי תנועה". "עם הגיעי לתפקיד, קבעתי כלל ברזל: לאחר שהפרויקט ה-IT החל, לא נעשה בו שום שינוי בלא אישורי", הוסיף. "הדבר משפר את התכנון, את הביצוע ואת לוחות הזמנים. כמה זמן מועט מקדישים בתכנון פרויקט ה-IT לעומת כמה זמן רב מקדישים להתלונן על פרויקט המיחשוב לאחר העלייה לאוויר. לאור זאת, קבעתי שכשעולה יישום, עושים מה שניתן במסגרת הכספית, ולאחר מכן אני מאשר פעם אחת בלבד לשפר – וזהו".

"אף אחד לא בא למערכת הציבורית להתבטל"

"מי שהקים את הרשויות המקומיות לא התכוון שהן יתפקדו", אמר לייבה בציניות. "בזמן הקמתן, עשו רשימה של דברים רלוונטיים שיש להכניס לרשויות על מנת שלא תתפקדנה, ואם יש בטעות משהו שגורם לרשות לתפקד – יש לחסום אותו. העובדים קבועים ולא עובדים ואין לפטרם. מאז ימי מאיר דיזנגוף לא פוטר עובד עירייה. יש ועדי עובדים חזקים. מכשול נוסף הוא רגולציה חריפה. ככה נוצר הלך הרוח נגד השירות הציבורי".

לייבה אמר, כי "כשהגעתי לתפקיד, כפרתי מהיסוד בכל הטענות הללו לגבי השירות הציבורי ועובדיו. אף אחד לא בא למערכת ציבורית רק כדי להתבטל 40 שנים – אנשים באים לעבודה גם בשביל עניין. אם נאתגר את העובדים, נייצר לכידות, התוצאות תהיינה בשמיים". הוא הביא לדבריו אסמכתאות כספיות: "רוב שנות העירייה היו שנים של פשיטת רגל או קרוב לפשיטת רגל. לפני תשע שנים הגירעון הנצבר עמד על 900 מליון שקלים, יחד עם חובות לבנקים של 2.2 מיליארד שקלים וחובות ספקים של 200 מיליון. החלטנו לייצר תרבות ארגונית המעצימה את העובדים".

כדוגמה הביא לייבה את מחלקת הגבייה של עיריית תל אביב-יפו. "בעבר היו בה 50 עובדים שגבו 50 מיליון שקלים על דו"חות וחניות", אמר. "העלינו את כמות העובדים ל-176 וההכנסות עלו ל-200 מיליון שקלים. כלומר, שינינו את התפיסה שרווחה שנים רבות שלפיה אם נביא עוד עובדים – הם לא יעבדו והשירות הגרוע יימשך. כל שנדרש הוא לשנות פרדיגמה: בכל ארגון הנכס העיקרי הוא העובדים. השירות הוא הלב הפועם של העירייה. לדבר זה נחמד, השאלה היא מה אתה עושה כדי להשיג את המטרה הזו. כך, שדרגנו אלפי עובדים בעירייה. לא ניתן לשלם משכורת של טוראי ולדרוש עבודה של סגן אלוף".

"עיריית תל אביב-יפו הוכיחה שניתן להגיע להישגים, במיחשוב ומחוצה לו, על ידי טיפוח המשאב האנושי", סיכם לייבה. "יש אצלנו הכרה בהיות המשאב האנושי המשאב העיקרי בעירייה. על ידי טיפול בתרבות הארגונית ותגמול העובדים והכשרתם, העירייה יכולה להגדיל את כוחה ואת משאביה הכספיים ולשפר את השירות שהיא מספקת לאזרחים. אם, בסופו של דבר, מקדשים תרבות ארגונית עם עובדים 'רעים' החפצים בהצלחת הארגון – מצליחים. בעירייה נשארים בגלל האתגר ותחושת השייכות".

המשך הדיווח מהכנס יפורסם ביום א'