בית המשפט דחה את הערעור של מלם נגד זכיית NessPro במכרז ס.ע.ר

בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה את ערעורה של מלם מערכות מקבוצת מלם-תים, שביקשה לבטל את זכיית NessPro במכרז ס.ע.ר – מערך ניהול המסמכים של הממשלה. השופטת נאוה בן אור דחתה את טענותיה של מלם אחת לאחת וקבעה שהתנהלותה של ועדת המכרזים, שבחרה את NessPro, "מצויה במתחם הסבירות"

לפני יותר מחודש הגישה מלם בקשה לצו מניעה, במטרה לפסול את זכייתה של NessPro במכרז הענק, שהיקפו הכספי מוערך בעשרות מיליוני שקלים. לטענת מלם, NessPro זכתה במכרז על אף שלא עמדה בתנאיו. הבקשה הוגשה לאחר שנציגי מלם ניצלו את זכותם על פי החוק לקבל את מסמכי המכרז.

עוד טענה מלם, כי "במכרז התפרסמו שמונה תנאים שמהווים תנאי סף. הצעת NessPro לא עמדה בהם, ועל כן, ועדת המכרזים הייתה צריכה לפסול אותה על הסף".

בדחייתה את הערעור כתבה השופטת בן אור, כי "המכרז הציבורי כפוף לשתי מערכות דינים, היוצרות דואליות נורמטיבית: הדין המנהלי ודיני החוזים. השילוב בין שתי מערכות הדינים הללו, יש בו כדי להגשים את תכליותיהם של דיני המכרזים: השגת יעילות מן הבחינה הכלכלית, תוך הגנה על עקרונות יסוד, בהם עקרון השוויון, שמירה על כללי תחרות הוגנת, היעדר משוא פנים ושמירה על טוהר המידות".

"הדין המנהלי, החולש על המכרז הציבורי, מכפיף את כלליו לעקרונות היסוד, ביניהם עקרון השוויון והתחרות ההוגנת", הוסיפה. "פועל יוצא מעקרונות אלה הוא ההבחנה שעושה הפסיקה בין פגם מהותי שנפל בהצעה והמחייב את פסילתה לבין פגם טכני, שאינו מחייב פסילה".

השופטת קבעה בנוסף, כי "בית המשפט בחן כל אחד מהסעיפים, לגביהם מלם מערכות טענה ש-NessPro לא עמדה בהם וקיבל את קביעתה של ועדת המכרזים. בית המשפט קבע, כי גם בהצעת מלם מערכות היו פגמים, שניתנה לה האפשרות לתקנם על ידי ועדת המכרזים". כמו כן, פסקה השופטת, כי מלם מערכות תשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 100 אלף שקלים הן ל-NessPro והן למשרד האוצר.

אילו חברות ניגשו למכרז?

מכרז ס.ע.ר נועד לספק למשרדי הממשלה תשתית איכותית ואחידה לשם ניהול מסמכים, ניהול ארכיב ידע ביחידות הממשלה השונות וגניזת רשומות אלקטרוניות מול גנז המדינה. כך גם נועד המכרז להפחית עלויות פיתוח ותחזוקה לממשלה. מוצר התוכנה שהרישיונות להפעלתו יירכשו מהזוכה יאפשר לנהל תוכן מסמכים בפורמט אחיד לכל יחידות הממשלה, תוך עמידה בדרישות שונות, ובכללן דרישות של גנז המדינה.

מלם ניגשה למכרז באמצעות פתרונות של Open text. לצידה ולצד NessPro, שניגשה למכרז עם פתרון דוקומנטום (Documentum) מבית EMC, הגיעה מטריקס (Matrix) לשלב הסופי של המכרז. מיקרוסופט (Microsoft) התמודדה אף היא, אולם לא הגיעה לגמר.

חלקו העיקרי של המכרז היה מבוסס על תיחור מחירים וחלקו הקטן יותר – על איכות. IFN ויבמ (IBM) פרשו מהמכרז בשלב מוקדם, בטענה שתנאיו אינם סבירים, מאחר שהוא נפרש על פני 15 שנים ולא כולל כל התחייבות שהיא מהממשלה להשתמש בשירותי החברות הזוכות ובתעריפים קבועים.

לא התקבלה תגובה ממלם על פסק הדין.