צביקה אורן, התאחדות התעשיינים: "ההיי-טק הוא חצי מהייצוא התעשייתי – ויש לסייע לו בכל דרך"

"ייצוא ההיי-טק מהווה מחצית מכלל היצוא התעשייתי במדינה. ההיי-טק הוא הייצוא העיקרי שלנו. בשל תרומתו, כולנו חייבים להמשיך ולסייע לו בכל דרך", כך אמר צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים.

אורן דיבר במליאה המרכזית של הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך שלשום (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב בהשתתפות יותר מ-1,300 מבכירי תעשיית ההיי-טק בישראל. מנחה המליאה המרכזית היה פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים.

לדברי אורן, "יש בעולם מיתון שמייצר אבטלה. זו תגיע למימדים בלתי נסבלים, כי כל הממשלות, גם הנאורות, יזניחו את חוקי הכלכלה החופשית, ישמרו על הכלכלות שלהן ויגנו על החברות במדינות שלהן. הן יבצעו פיחות של מטבעות, יגנו על הייצור המקומי ויתמרצו אותו, ובמקביל יכבידו ויטילו מכסים על ייבוא".

"עלינו לעשות כל שניתן על מנת לקדם את כלל הייצור, ובתוכו את ענף ההיי-טק", הוסיף. "צריך להוריד כפפות ולייצר מקומות עבודה. למזלנו, מצבו של המשק הישראלי טוב יחסית. אחוז האבטחה נמוך יחסית לזה שיש באירופה והצמיחה גבוהה יותר".

הוא הוסיף, כי "יש תוכניות לקיצוץ בייצור טנק המרכבה. אני מעולם לא זוכר הצעות כה דרקוניות בקשר לפרויקט. מדובר בהרס של 200 מפעלים, רובם בפריפריה. אני לא מבין למה צריך לירות לכל הכיוונים בשנה כל כך מסובכת? יש לאפשר לתעשייה להתרגל למצב".

"אנחנו נמצאים במשא ומתן עם הממשלה", ציין. "לטובת הממשלה אומר שלא היה שר שלא הטה לי אוזן קשבת. גם התקשורת אוהדת ומבינה את הבעיה. למרות כל הקשיים, אני אופטימי. עקב הדומיננטיות של היי-טק בייצוא ובכלל התעשייה, נעשה הכול כדי לעזור לכם. נטפל בתקציב המדען הראשי, שכן עלינו להגיע למצב שלא יהיה יזם ונער שיהיה להם רעיון – והוא לא ימומש. נדאג לממן כל רעיון. ההתאחדות הקימה יחידת סטארט-אפים שתפקידה הוא לטפל ולחנוך את כל מי שיש לו רעיון שכזה".

"אתם, תעשיית ההיי-טק, מהווים הקטר של המשק הישראלי ואנחנו נעשה הכול על מנת לסייע לכם", סיכם אורן. "נגדיל את תקציב השיווק ונטפל בהכשרה טכנולוגית – זהו תחום קריטי שיש בו בעיה ויש לנו פתרון. יש הרבה אתגרים, אך למרות הכול, אני אופטימי. נצא מחוזקים בתנאי שנשלב ידיים".

הכדאיות שברכישת סטארט-אפים
איל וולדמן, יושב ראש, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס (Mellanox), אמר ש-"יש בישראל הרבה אקזיטים שהם הצלחות. הכול תלוי בצמצום הסיכון בהמשך של החברה. מי שנהנה מפירות הרכישה של חברת סטארט-אפ הוא החברה הרוכשת, שכן רוב ההחזר על השקעות מגיע ב-10 השנים אחרי שחברה הגיעה לרווחיות. אנחנו עבדנו כמה שנים על מנת להצליח". כך, אמר ולדמן, "VMware נרכשה על ידי EMC תמורת 600 מיליון דולרים, וכיום היא שווה 40 מיליארד".

הוא הוסיף, כי "למשקיעים יש חוסר סבלנות בולט. חברה ששואפת להיות גדולה כמו צ'ק פוינט (Check Point), נייס (Nice) או קומברס (Comverse) צריכה להיות עצמאית. קשה לחברות להגיע לשווי גדול, קשה לעשות עסקים, ואז יש קונסולידציה, משמע – רכישות".

ולדמן מנה כמה היבטים שיש לממש בדרך לבניית חברה והפיכתה לגדולה, ביניהם מימון פיננסי מקרנות הון-סיכון וצוות עובדים שהוא לא רק טכנולוגי, פעילות בשוק גדול מחצי מיליארד דולרים. הוא סיים במסקנה ובעקבותיה בהמלצה: "אין מתכון אחד להצלחה, יש דרכים רבות להצליח, אולם צריך להתמקד בדבר אחד".