לואו-טק

באחרונה התבשרנו על העברת בעלות צפויה בבית התוכנה טריבייס (3BASE). על פי אותה ידיעה, חברת המחשוב הגדולה טלדור עומדת להפוך לבעלים החדשים תמורת כמה מיליוני שקלים, אותם ישלשלו לכיסם שלושת מקימי בית התוכנה ומנהליו בשלוש השנים שחלפו למין הקמתו. מדובר בבית תוכנה  השוכן בעיר החרדית אלעד ומעסיק כיום עשרות עובדות, רובן מתכנתות ומיעוטן בודקות תוכנה. החברה מתגאה בהתמחותה בקוד פתוח ותכנות לסביבת רשת האינטרנט.

מדורי פרשנות, כולל טורי זה, נועדו ליטול אירועים שוטפים, לנתחם לעומקם, לברר משמעותם ולהגיע למסקנות ואפילו המלצות. לעיתים, אירועים קטנים ולכאורה שגרתיים יכולים לשמש פלטפורמה להצגת רעיונות מרכזיים ותובנות בצידן. נדמה שהשבוע נתגלגלה לידי הזדמנות בולטת שכזו. במהלך המתואר של קונסולידציה שגרתית לכאורה, כשהגדולים בענף בולעים את הקטנים, גלומה לדעתי משמעות שראוי לעמוד עליה.

על מה ולמה נרכשה טריבייס? התשובה לכאורה ברורה. באתר האינטרנט של החברה נכתב ללא היסוס, כי היא "פועלת כבוטיק טכנולוגי מתמחה בתחומי הווב ומעסיקה את ההון האנושי האיכותי והמקצועי ביותר בעולם בפיתוח מערכות ווב". לא פחות! יתרה מכך, בראיון עיתונאי לפני כשנה צוטט מנכ"ל החברה כקובע: "יש כאן נשים שיכולות להתחרות בגאון עם כל מפתח תוכנה שיוצא מיחידת 8200". נתן פרידחי, מנהל העסקים הראשי של החברה, הסביר לי ש-"המניע העיקרי לרכישה היה המומחיות של העובדות בתחומים טכנולוגיים מתקדמים בהם אנחנו מתכוונים להגביר פעילותנו".

מבלי לפגוע חס וחלילה בעובדות הללו כקבוצה, ואף לא באחת מהן אישית, אני מאמין שרכישת בית התוכנה נעשתה לא רק בשל היכולות הגבוהות של נשות המקצוע. להערכתי, עלותן הנמוכה יחסית של המתכנתות החרדיות הייתה בהחלט שיקול. קביעתו של פיני מנדל, מנכ"ל טריבייס, בשיחה עמי, כי "שכר העובדות אצלנו גבוה משל מתכנתות חרדיות בחברות אחרות" איננה משנה עקרונית הערכתי זו. כאן מתחילה הבעיה שלי. התחרות בין ספקי שירותי המחשוב בישראל הופכת יותר ויותר למרוץ מחירים.

האשם נעוץ בלקוחות הגדולים ועוד יותר במשרדי הממשלה, השמים בראש מעייניהם את תחשיב העלות ובצורה בוטה. בניגוד לכל הגיון ניהולי, אין להם כלל בעיה שהקבלנים המבצעים בענף ירוויחו רווח מזערי, או אפילו יפסידו במקרים קיצוניים. הפתרון האולטימטיבי של הקבלנים למצב הבלתי נסבל: מציאת כוח אדם זול. כך התנפחה בענף שלנו תופעת עובדי קבלן חסרת פרופורציות. כך גם צומחת לה תופעת העובדות החרדיות. טלדור לא המציאה את השיטה. זכות היוצרים שייכת כנראה למטריקס (Matrix), שהקימה מרכז מתכנתות חרדיות במודיעין עלית כבר ב-2004. מלם הגיבה שנתיים לאחר מכן בהקימה מרכז משלה בבית"ר עלית. כעת, שחקן נוסף קנה יכולת להוריד תחשיבים כלפי מטה ואולי לזכות בעוד כמה מכרזים.

מדובר במצב שבו כולם יוצאים נפסדים. ספקי השירותים מורידים את מתח הרווחים שלהם ומרגילים את השוק למחירים לא סבירים. הלקוחות מפסידים, שהרי עדיין לא נמצאה הנוסחה המאפשרת יצירת יש מאין. אולם בעיקר מדאיגה התופעה של ניצול קבוצות עובדים, שאין להם אלטרנטיבה ראויה. להעסיק אנשים ברמה מקצועית המתיימרת להיות גבוהה במיוחד ולשלם להם משכורות נמוכות לפי כל קנה מידה, זהו עוול מובנה. גוגל (Google) או פייסבוק (Facebook) הגיעו לליגת העל, לא בשל חיסכון בשכר עבודה. נהפוך הוא – מקומן בצמרת נסלל על ידי מדיניות של העסקת מקצוענים, בשכר הגבוה ביותר. היי-טק ומשכורות נמוכות לא הולכים יחדיו.

במדינה הטוענת להיות מעצמת היי-טק חייבים הלקוחות לשלם מחירים ראויים. הכול בארץ יותר יקר מאשר בחו"ל, רק עבור מתכנתים מן השורה משלמים כאן פחות מחצי. חשוב שהחברות ירוויחו כהלכה ויספקו שירותים ברמה גבוהה, כאלה שיהוו תמורה הולמת למזמיני העבודות. העובדים יקבלו את שמגיע להם, יתפתחו ויתקדמו גם מקצועית. כך נוכל לתפוס מקומנו בעולם כמדינת היי-טק שעובדיה מרוויחים הרבה, אך משתלם להעסיקם. אם לא ישתנה כיוון המחשבה, אני כבר רואה בעיני רוחי את בית התוכנה הבא מוקם בדרום תל אביב. הוא יהיה מאוכלס בפליטי דרפור, שיהיו מוכנים לקבל שכר זעום, יעברו הכשרת פלא ויסייעו בהורדת ההצעות במכרזים.