קפד ראשו

משחקי כסאות מוסיקליים נעשים בהנהלות חברות ה-IT ● מטרתם: צמצום ההוצאות

שלשום (ב') הודיעה קבוצת יעל, כי היא מבצעת שינויים ארגוניים במטה החברה, ומשחררת שלושה סמנכ"לים בכירים: דרור גולדשמיד, מנכ"ל יעל פתרונות משולבים, נדב שפיר, סמנכ"ל המכירות והשיווק, ויניב שושני, משנה למנכ"ל IFN. התפקידים של הפורשים הללו לא יאוישו במתכונת שהייתה, וסמנכ"לים במטה הקבוצה, כמו יוסי רודריק, קיבלו על עצמם משימות נוספות.

יעל אינה הראשונה שביצעה מהלך כזה. ההודעה שלה הפנתה את הזרקור לתופעה שחוזרת על עצמה בחברות ה-IT הגדולות, הישראליות והבינלאומיות. השיטה מאוד פשוטה: חותכים בצמרת, בתפקידי מנכ"לים, סמנכ"לים; מן הסתם, הם בעלי השכר הגבוה בארגון; לפעמים לא ממנים אנשים חדשים במקומם, ולעיתים – לוקחים אחרים שכבר נמצאים בארגון. המהלך נועד לאפשר לחברות להתמודד טוב יותר עם המציאות המשתנה, עם פגיעה בהיקף הפעילות כתוצאה מהמיתון, לצד הרצון לשמר את ליבת כוח האדם המקצועי.

דורון ספיר, מנכ"ל טלדור, פרש לפני כמה חודשים מתפקידו, עקב חילוקי דעות עם בעלי המניות. פרישתו אפשרה לבעלי הבית לעשות ארגון מחדש במטה הקבוצה. מעט לפניו פרש שמעון כהן, שהיה מנהל השיווק של טלדור. כהן עבר לנס טכנולוגיות ולפני כן הספיק להתמודד על תפקיד מנכ"ל CA ישראל. במקום ספיר מונה אריה רימיני, שכבר היה בהנהלת הקבוצה. את מקומו של כהן ממלא כיום יואל יסקרביץ, גם הוא חבר הנהלה. התוצאה: חיסכון ניכר בהוצאות שכר הבכירים בטלדור וייעול המטה.

גם בחברת התוכנה הסולידית SRL אירעו כמה זעזועים באחרונה, שבאו לידי ביטוי בשורה של עזיבות. זה החל עם ארי רוזנבאום, CTO החברה שהודיע על החלטתו לפרוש. זמן קצר לאחר מכן הודיע המנכ"ל הוותיק נתן צ'וסנק על סיום תפקידו, עקב חילוקי דעות עם הבעלים. גם מנהלים נוספים בחברה נמצאים בדרכם החוצה. ככל הידוע, עד היום טרם מונו מחליפים לצ'וסנק ולרוזנבאום, מן הסתם בשל שיקולי חיסכון בהוצאות.

מהלך דומה אירע בחברת קונסיסט, כאשר המנכ"לית הדינמית שלה, עדית שרויטמן, הודיעה על פרישה, וזמן קצר לאחר מכן פורסם מינויה כסמנכ"לית שיווק ב-EDS ישראל מקבוצת HP. גם בקונסיסט טרם נודע על גיוס מנכ"ל חדש במקום שרויטמן.

מדיניות דומה ננקטת גם בחברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. כך, השבוע נמסר על פרישתו של שלמה נטף, המנכ"ל הוותיק של נט-אפ ישראל. לפניו פרשו בכירים נוספים בסניף המקומי של ענקית האיחסון, ביניהם אלי לופז, אשר היה דירקטור ערוצים של נט אפ לאזור המזה"ת ואפריקה. אומנם, נטף מסר כי הוא פורש מרצונו לאחר שנים רבות בתפקיד, ואמנם בענף ציינו לשבח את תפקודו, אבל ברור לכל כי הקיצוץ נעשה כדי לחסוך בעלויות שכר ובתקנים. את מקומו של נטף  ימלא מעתה רפי שקולניק, שהגיע גם הוא ממטה החברה.

חיסכון בתקנים בוצע לאחרונה בחברת EMC: תפקידו של יוסי פיקל, ששימש כמנהל אזורי בחברה, בוטל למעשה. אלא שפיקל עצמו לא עזב את החברה אלא קודם לתפקיד אחר לחלוטין: מנהל מכירות של חברת איומגה, שנרכשה לא מכבר על ידי EMC ועוסקת במכירת פתרונות איחסון לשוק ה-SOHO.

גם גוגל הגדולה מתייעלת. אתמול (ג') נודע כי מנהלת מרכז המו"פ של גוגל בחיפה, ד"ר יואל מארק, מסיימת את תפקידה. זאת לאחר שלפני כמה שבועות הוחלט כי את מלאכתה יעשה פרופ' יוסי מטיאס, שינהל את הפעילויות של שני מרכזי הפיתוח של גוגל בארץ – בתל אביב ובחיפה.

בסוף השבוע שעבר גם נודע על פרישתו של גלעד גנס, המנכ"ל הטרי יחסית של סאפ ישראל. הוא לא הספיק לשמש בתפקידו שנה תמימה. את מקומו ימלא מיקי מגדל, שמגיע ממעבדות סאפ רעננה. כך, לא הוסיפה סאפ משרת ניהול.

ב-HP ישראל נעשו גם כן שינויים ארגוניים, אם כי לא דרמטיים. דלית טסל, שהייתה מנהלת השיווק של הסניף המקומי, קודמה – ומכהנת כיום כמנהלת הפעילות השיווקית הגלובלית האזורית של HP. תפקידה הקודם של טסל – לא אויש.

יתרונות וחסרונות

היתרון המיידי ממהלכי צמצום אלה – ברור וניכר לעין: החברות חוסכות עלויות שכר גבוהות, ומצמצמות מרווחים בתוך המטה. הסמנכ"לים הנותרים, עליהם הוטלו משימות נוספות – לא פוצים פה, כי הם שמחים על שלא בחרו בהם לסיים את תפקידם.

צעדים אלה מאפשרים לחברות אורך נשימה רב יותר, כדי לעבור את התקופה, שאיש אינו יודע מתי היא תסתיים. בעלי החברות וראשי מועצות מנהלים מסבירים, כי חיסכון בשכרם של כמה בכירים מונע פיטורי עובדים מן המניין. גם תנאי הפרישה של העובדים הזוטרים אינם דומים לתנאי הפרישה של הבכירים, שדאגו לעצמם מבעוד מועד לחוזים טובים ושמנים.

אלא שלמבול העזיבות הללו יש גם חיסרון, ספק אם רוב ההנהלות חשבו עליו: מה יקרה אחרי המבול? סביר להניח שכאשר יסתיים המשבר, ארגונים יידרשו בצמרת לכישוריהם ולנוכחותם של הטובים ביותר. במציאות כזו, שכולנו מקווים שתגיע במהירות לסיומה – ארגונים שהעזיבו חלק מהבכירים שלהם עשויים להפסיד ולהישאר מאחור.

אפשרות אחרת היא שאותם ארגונים חסרים ייאלצו "לצוד" מחדש את הבכירים שעזבו אותם, או לגייס חדשים. המחיר, מן הסתם, יהיה גבוה יותר מהיום, והארגונים ייאלצו להציע הטבות  מפליגות לאותם בכירים ומנוסים, כדי שיצטרפו לשורותיהם.

גל הפרישה של הבכירים כיום, מהווה הזדמנות פז לחברות אחרות, שלא נזקקות לצעדי ייעול. כך, בימים אלה הן יכולות לגייס לשורותיהם את אותם מנהלים. המפוטרים הבכירים, יש להניח, יסכימו להסתפק בשכר נמוך יותר, ובלבד שימצאו תעסוקה. המעבר של אותם בכירים לחברות מתחרות עשוי להיות מכה קשה מאוד לחברות שהעסיקו אותם בעבר, בהיבטי הידע האגור, והקשרים שלהם, שכעת יופנו לקידום המתחרים.

בצה"ל שגור הביטוי לפיו "לכל שבת יש מוצאי שבת". כך, לכל מבול יש סוף. ארגון חכם הוא זה שמבצע כעת צעדי ייעול מתבקשים, אפילו כואבים – אבל מבטיח את עצמו גם ליום שאחרי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים