מהיום: מכוני מיון יחויבו לחשוף בפני הנבחנים את תוצאות המבדקים
הנחיה חדשה שפרסמה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע בנושא, מבהירה את מעמדם של המעסיקים ומכוני המיון ביחס למידע שנאסף על המועמדים ● בנוסף, מפרטת ההנחיה אלו שימושים מותר למכונים לעשות במידע האישי הנצבר אצלם, מה תוכן ההסכמה שהמכון נדרש לקבל מן המועמדים כתנאי לעיבוד המידע, וכיצד על המכון לממש את זכותו של המועמד לעיין במידע האישי שנאסף עליו ולתקנו
הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, פרסמה הבוקר (ד') הנחיה בנושא תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על הליכי מיון לקבלה לעבודה ופעילות מכוני מיון. כך, קבעה הרשות, כי מכוני המיון יחויבו לחשוף בפני הנבחנים את תוצאות המבדקים.
מהרשות נמסר, כי בשלב גיוס עובדים למקום עבודה חדש או לתפקיד חדש במקום העבודה, נאסף מידע אישי רב על מועמדים פוטנציאלים וכתנאי לקבלה לעבודה דורשים מעבידים רבים שהמועמדים למשרה יעברו מבחני מיון והתאמה. עם זאת, על פי בדיקה שערכה הרשות, לא כל מכוני המיון מקפידים על קיום הוראות חוק הגנת הפרטיות במידע הנאסף אצלם בעת עריכת בדיקות התאמה לעובדים – במיוחד ביחס למימוש זכות הנבדקים לעיין בתוצאות המבחנים וביחס לסוגי השימושים שעושים המכונים במידע.
ההנחיה החדשה מבהירה את מעמדם של המעסיקים ומכוני המיון ביחס למידע שנאסף על המועמדים ומפרטת אלו שימושים מותר למכונים לעשות במידע האישי הנצבר אצלם, מה תוכן ההסכמה שהמכון נדרש לקבל מן המועמדים כתנאי לעיבוד המידע, וכיצד על המכון לממש את זכותו של המועמד לעיין במידע האישי שנאסף עליו ולתקנו.
ההנחיה היא פרי של מגעים ממושכים שקיימה רמו"ט במשך מספר שנים עם מכוני המיון, מעבידים וגורמים אחרים בעלי עניין בנושא. בין השאר פרסמה הרשות שתי טיוטות של ההנחיה להערות הציבור, קיבלה תגובות והתייחסויות בכתב וניהלה סדרה של מפגשים עם בעלי העניין.
בין השאר קובעת ההנחיה, כי כל מעביד ומכון מיון הפועל מטעמו, חייבים לאפשר למועמדים לעבודה שעברו מבחני מיון והתאמה לעיין ללא תשלום בחוות הדעת כפי שנמסרה למעביד שהזמין את המבדקים, ובמקרים המתאימים גם למסור להם העתק מחוות הדעת. רק במקרים חריגים הקבועים בחוק, לצורך מניעת נזק חמור לבריאות של הנבחן, ניתן לסרב לחשוף את המידע ישירות בפני הנבחן. בהסכמה מוקדמת של הנבדקים, ניתן להשמיט מחוות הדעת מספר מצומצם של נתונים החיוניים למניעת פגיעה במהימנות המבחנים או חשיפה של סודות מסחריים, בהתאם לתנאים המפורטים בהנחיה.
כמו כן, למכון המיון אין זכויות שימוש או עיבוד במידע על המועמד המופנה למבדקים אצלו, אלא לצרכיו ועל פי הגדרותיו של המעביד ששלח את המועמד למכון. זאת, בכפוף להוראות החוק והסכמת המועמד.
מכון המיון, קובעת הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, אינו רשאי להשתמש במידע אודות הנבחן למטרות נוספות, ובכלל זה מסירה למעסיק פוטנציאלי אחר, אלא אם הנבחן נתן הסכמה מודעת ונפרדת לכל שימוש ושימוש במידע, לאחר שנמסרה לו הודעה מפורטת כנדרש בחוק.
בנוסף, נקבע בהנחיה, כי הסכמתו של מועמד לעבודה היא הכרחית כתנאי לאיסוף מידע אודותיו ולשימוש בו, אך אינה מספיקה. מבחינת דיני הפרטיות, מדגישה רמו"ט, הסכמת המועמד יכולה להכשיר שימוש במידע אודותיו רק אם השימוש עומד גם במבחן התכלית הראויה ובמבחני המידתיות. זאת, מפני שבפני המועמדים המבקשים להתקבל למקום עבודה, אין ברירה אמיתית, אלא להסכים לביצוע מבדקים במכוני המיון אצל הגורם אליו הפנה אותם המעביד.
לבסוף, קובעת הרשות, כי על מכון המיון חלה החובה למחוק את המידע על המועמד, או להפוך אותו לאנונימי לחלוטין, מיד כשהמידע אינו נחוץ עוד למימוש המטרה לה הסכים המועמד.
עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע: "הנחיה זו היא תוצאת פיקוח שנעשה על ידי רמו"ט, אשר בעקבותיו הסתברו לנו כשלים בהגנת הפרטיות של מועמדים לעבודה העוברים מבדקים במכוני מיון. הנחיה זו מעצימה את מבקש העבודה במערכת יחסי הכוחות מול המעבידים ומכוני המיון, בנקודת זמן בה אין למועמד לעבודה את היכולת לעמוד על זכויותיו החוקיות לפרטיות".
לכל המועמדים במכוני המיון השונים הרוצים לראות את תוצאות מבחניהם. אלו העדכונים האחרונים ישירות מהגוף המוסמך במשרד המשפטים - רמו"ט (רשות למשפט טכנולוגיה ומידע) : 1 – החל מה 21-2-2013 ניתן לקבל את תוצאות מבחני המיון מכל מכוני המיון בארץ ו / או המעסיקים שהפנו למבחנים. ליישום זכות העיון, יש לפעול כמוסבר להלן: ["המבקש" הינו מי שמבקש לעיין אצל המעביד או במכון המיון בחוות הדעת שניתנה עליו]. א. יש לפנות בכתב בטופס המצ"ב למעביד שהפנה את המבקש למכון המיון, ולבקש לעיין בחוות הדעת מאת מכון המיון. ב. אם המידע מוחזק אצל המעביד, עליו לאפשר למבקש לעיין במידע אודותיו. המעביד אינו חייב לתת העתק מחוות הדעת, והוא ממלא אחר חובתו גם אם הוא מאפשר למבקש לעיין בחוות הדעת, ובלבד שתינתן למבקש אפשרות להעתיק את חוות הדעת במלואה בכתב ידו. ג. אם המעביד מחזיק את המידע במכון המיון, עליו להפנות את המבקש למכון המיון, ולהורות למכון המיון לאפשר למבקש לעיין במידע. ד. אם המבקש פנה בכתב תחילה למכון המיון, על מכון המיון להודיע למבקש אם הוא מחזיק במידע אודותיו, וכן להודיע למבקש את שם בעל מאגר המידע (המעביד) ואת מענו. על המבקש לפנות למעביד ולבקש לעיין בחוות הדעת. 2 – חשיפת המידע תהיה ללא שום עלות למועמד 3 – המידע שיועבר למועמד הוא כל המידע במלואו לגבי נתוני המועמד. מידע שמותר להשמיט - מידע או סודות מקצועיים של המעסיק ומידע על פרופיל המועמד המבוקש למשרה. בעת מתן זכות העיון, רשאים המעביד ומכון המיון להשמיט פרטים לגבי המעסיק ולגבי המשרה אליה נבחן, אם אין בהם מידע על הנבחן עצמו. את הנתונים על התכונות והאישיות של המועמדים – על המעבידים ומכוני המיון להמשיך לחשוף בפני הנבחנים באופן מלא. 4 – מיום הפניה , על מכון המיון ו /או המעסיק לחשוף התוצאות בפני המועמד עד מקסימום 30 יום. 5 – במקרה של אי שיתוף פעולה מצד המעסיק ו /או מכון : אם לאחר שחלפו 30 יום מיום פנייתך בכתב למעביד ולמכון המיון, סורבה בקשתך לזכות עיון או שלא התקבלה כלל תשובה לבקשה, באפשרותך להגיש, תוך 30 ימים נוספים, תובענה לבית משפט בהתאם לסעיף 15 לחוק ותקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ"א-1981. לחילופין, באפשרותך להעביר לרמו"ט בחוזר את כל התכתובות הרלוונטיות (כולל פנייתך בכתב למעביד ולמכון המיון, ואת תשובתם, אם ניתנה). פנייתך לרמו"ט מהווה הסכמתך כי נעביר את פרטי תלונתך למעביד ולמכון המיון, אלא אם תודיע כי הנך מתנגד להעברת פרטי תלונתך. ללא הסכמת העברת פרטיך, לא ניתן יהיה לבחון את התלונה. החלטה על פתיחת הליך בעקבות תלונת ציבור מתקבלת לאחר בחינת התלונה ובהתחשב בסדרי עבודתה של רמו"ט, בתוכנית העבודה ובמשאבים העומדים לרשותנו. פרטי רמו"ט זיוית מוזר, עו"ד | ממונה (פרטיות וטכנולוגיה) | הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע | משרד המשפטים | טל. 03-7634081 | פקס. 02-6467064 | אתר: ilita.justice.gov.il טיפים ומידע ש"התקבלו מהשטח " מאלו שכבר מימשו את זכותם : 1 – פנו בכתב ופנו במקביל גם טלפונית. חלק מהמכונים (קינן שפי למשל) מפנים גם למילוי טופס בקשה באתר שלהם. דאגו שיש תיעוד לפנייתכם. 2 – התעקשו ובצעו Follow up שפנייתכם בטיפול. מכוני המיון מנסים לרכז כמה פונים ולתת להם התוצאות ביום מרוכז אחד. 3 – לפחות לגבי פילת, עם הגעתכם יבקשו מכם את הניידים בכניסה (לכאורה כדי לא להפריע להלכה כדי למנוע מכם לצלם). מומלץ מאוד להצטייד בכלי כתיבה וכמות נייר מספקת. לאחר שסיימתם לקרוא את הדוח הוציאו את כלי הכתיבה והתחילו להעתיק את הדו"ח (לצלם, גם אם תציעו את ההצעה ההוגנת וההגיונית בתשלום, לא יאפשרו לכם לפחות לא נכון להיום). וודאו שיש לכם בתיק תדפיס עם התוכן הבא (החוק כתבו כלשונו) : ". אם המידע מוחזק אצל המעביד, עליו לאפשר למבקש לעיין במידע אודותיו. המעביד אינו חייב לתת העתק מחוות הדעת, והוא ממלא אחר חובתו גם אם הוא מאפשר למבקש לעיין בחוות הדעת, ובלבד שתינתן למבקש אפשרות להעתיק את חוות הדעת במלואה בכתב ידו. " בתום 30 דקות יתכן מאוד ותתבקשו ללכת. זה הזמן להוציא, אם יש צורך, את התדפיס ולהוכיח שזכותכם להעתיק הדוח במלואו. הם חייבים (מתוקף חוק) לאפשר לכם זאת גם אם זה אומר שיצטרכו להמתין עד שתסיימו. כמובן שאם מכוני המיון היו מאפשרים לצלם... או "חלילה" פשוט לשלוח את הדוח במייל כל זה היה נחסך. להערכתי זה רק עניין של זמן עד שיתעשתו ויבינו שזמן כוח אדם לתאם הגעה עם כל המועמדים, עלויות הקצאת חדר לאורחים ומשגיחה מטעמם ועוד ועוד ועוד.. יקר להם בהרבה מאשר האלטרנטיבה. בקיצור חומת ברלין הזאת בסוף תתפורר..זה כנראה רק עניין של זמן. ובנתיים יש להעתיק בכתב יד. אם מנסים לאלץ אותכם לעזוב הוציאו את כתב החוק ועמדו על זכותכם. לרוב המועמדים ממש לא מספיקה קריאה אחת או שתיים בדוח. רובם צריכים את ההעתק על מנת לעבור עליו שוב ושוב, להסיק מסקנות ואולי אף להראות ולהתייעץ עם גורמים מקצועיים. ההמלצה החד-משמעית – העתיקו והכל , זה לטובתכם. זה לא נעים, זה מעייף אבל חשוב. 4 – אל אף ה "בטן המלאה" שיש לרבם רבים מאוד בציבור על ההפרה הגסה של זכויות הפרט מצד המעסיקים ומכוני המיון – פנו בצורה עניינית ותעדו/שמרו את ההתנהלות מול גופים אלו. היה ולא קיבלתם תוך 30 יום תאריך לבוא לצפות, אל תחשבו פעמיים ופנו לרמו"ט שפרטיה מצויינים במכתב זה. אין לי ספק שתוכלו לקבל (גם אם יקח זמן) סעד ומענה מצוין בגיבוי הרשות, בטח ובטח היום שכבר יש חקיקה מפורשת !!.
כל הכבוד! הגיע הזמן , בעבר - לפני כמה שנים כאשר זה היה רלוונטי לגביי - היו סוחטים מהנבחן 450 שקל על משוב זה וזה לא היה גילוי מלא של מה שנמסר למעסיק. שערוריה. בכלל צריך לתת את הדעת לכך שכל בחינות המיון הללו הן עקיפה פסולה של חוקי איסור אפלייה בעבודה. באינסוף השאלונים שממלאים שם שואלים שאלות שאסור למעסיק עצמו לשאול- שאלות על מצב משפחתי,דת מגדר ועוד. ומי אמר שהמידע לא עובר למעסיק שמשלם עבור שירותיהם? כל התהליך בכלל משפיל . מי שמע במדינות מתוקנות שצריך לעבור 50 דקות חקירה פסיכולוגית שלא תבייש חקירת משטרה על כל פרט ופרט בקו"ח כדי להתקבל לעבודה...כל דבר למה עשית כך? ולמה כך?מה זה חמודי מקופת חולים? למה?
שימוש במבחני מיון למיניהם הוכח ככלי בעל מהימנות נמוכה מאוד. השימוש במבחנים הנ"ל למעשה פוגע בפרטיות הפרט, מחייב את הנבדק להשקיע זמן וכסף בקורסי הכנה, ולגלות לבסוף כי נפל לא פעם למבחנים שלא מותאמים כלל למשרה המוצעת. במקום לבטל את המושג הקיקיוני הזה, בא הרשם הנכבד ומקבע מסמרות בהתנהלות הירודה של המעבידים ומכוני המחקר. כהרגל בקודש התקנות כוללות מילים מפוצצות כדוגמת "אנונימיזציה מוחלטת" ועוד, אבל בבחינה פרקטית כל נושא האכיפה, פיקוח, קנסות פרקטיים ועוד לא קיים. למעשה, התקנה מהווה בלון נוסף על חשבונו של משלם המיסים.... שאף נהפך לא פעם ל"חיית מעבדה" במכון המחקר... וכל זאת.. .באדיבות מדינת ישראל.. הנחית רשם מאגרי מידע מס' 2/2012 - תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על הליכי מיון לקבלה לעבודה ופעילות מכוני מיון http://www.justice.gov.il/MOJHeb/ILITA/News/2012.htm