מערכת החינוך 2012: מחשב אחד לכל 12 תלמידים; בשליש מבתי הספר אין מחשבים להוראה

מספר עמדות המחשב בבתי הספר בישראל של שנת 2012 עומד על אחת לכל 12 תלמידים, כאשר בחלק מבתי הספר היחס אף גרוע יותר – ועומד על מחשב אחד שזמין לכל 20 תלמידים בממוצע. בשליש מבתי הספר בארץ היו שמחים ליחס שכזה, שכן אין להם מחשבי הוראה כלל. ליקויים חמורים אלה עולים מדו"ח הביקורת השנתי מספר 62 של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, שמתפרסם היום (ג').

בפרק העוסק בתיקשוב מערכת החינוך, עוסק המבקר בין היתר בתוכנית התיקשוב הלאומית של משרד החינוך, עליה הכריז שר החינוך – גדעון סער, מיד עם כניסתו לתפקיד. בין היתר, קובע המבקר, שעם כל ההערכה לתוכנית, הרי שעל פי הממצאים שבידו אין סיכוי שהיא תצמצם את הפער בין כמות התלמידים במערכת החינוך לבין מספר המחשבים הממוצע הנדרש. עוד קבע המבקר, כי התוכנית של השר מתוקצבת לשנתיים בלבד, ולא נראה כי היא תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה.

המבקר ציין, כי סקרים שנעשו על ידי ה-OECD בעבר מיקמו את ישראל במקום נמוך מאוד ביחס למספר המחשבים לכל תלמיד בכיתות. במסגרת הבדיקה גילה המבקר, כי ברוב בתי הספר במגזר החרדי אין בכלל מחשבים, ואף קיימת אפליה ברורה בין מספר המחשבים העומד לרשות התלמידים בכל כיתה, בין המגזר היהודי, הדרוזי והערבי. יצוין, כי המגזר הערבי הוא המקופח ביותר, עם ממוצע של מחשב אחד על כל 20 תלמידים.

עוד עולה מן הדו"ח, כי הפעולות של המשרד להטמעת מחשבים במהלך 2010, היו מעטות. רוב השיעורים בבתי הספר בישראל מתקיימים ללא שום אמצעי תיקשוב, נקבע, והשימוש במחשבים ממוקד במעבדות ובשיעורים המעטים שניתנים בתחום זה.

משרד המבקר דגם את מחוז הדרום בנושא התיקשוב, ויצר קובץ נתונים על מצב הוראת התיקשוב בבתי הספר. הממצאים שהתקבלו בהחלט מדאיגים: במחצית מבתי הספר במחוז הדרום המורים לא יישמו אמצעי הוראה בכיתות, ואילו גם משרד החינוך לא עשה די בעשור האחרון כדי לקדם מורים ולהכשירם ללימודים מתוקשבים. היעדר פעילות זו מורגשת כעת.

כמו כן, קובע המבקר, כי קיים קושי לקבל נתונים מדויקים, שכן נתגלו סתירות בין קובץ הנתונים על 4,300 התלמידים בבתי הספר, לבין קובץ הנתונים על מספר עמדות המחשב. מתברר, כי קיימת חוסר הלימה בין השניים – עובדה תמוהה לכשעצמה. אולם, הליקויים בתוכנית התיקשוב לא מסתיימים כאן. כך, למשל, בחלק מבתי הספר קיימים מחשבים המבוססים על מעבדים ישנים, שאינם מאפשרים לתלמידים לעשות שימוש הולם בטכנולוגיה של היום.

נתון חמור נוסף התגלה בקשר לחלקן של הרשויות המקומיות בתהליך ההצטיידות: על סמך נתונים שקיבל ממפעל הפיס, שהיה שותף למימון תוכנית מח"ר 98, קבע מבקר המדינה, כי 50 רשויות מקומיות מתוך 250 ניצלו את כספי המענקים של מפעל הפיס להצטיידות מחשבים עבור צרכים אחרים, על פי סדרי העדיפויות של ראשי הערים.

המלצותיו של מבקר המדינה מסתכמות בקריאה לפעולה מצד משרד החינוך, כך שיפעל באופן מערכתי וכלל ארצי להטמעת התיקשוב בהוראה ובלמידה, וכן להשלים את המחסור במחשבים הניידים ולחדש את מלאי המחשבים בכלל בבתי הספר.

מבקר המדינה פותח את הדו"ח המדובר בהזכירו שההחלטה על תיקשוב החינוך בישראל התקבלה בישראל בשנת 1994, במסגרת תוכנית "מח"ר 98" (התוכנית היתה ביוזמת ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל – י.ק.). היא נועדה לתת מענה למיחשוב הכיתות בבתי הספר, אך הגיעה לסיומה בשנת 2002, עם ממוצע של עמדת מחשב אחת לכל עשרה תלמידים. עד לאוגוסט 2011, קבע המבקר, הממוצע נשאר ללא כל שינוי. משרד החינוך, לדבריו, לא עשה דבר כדי לשנותה – גם 14 שנים לאחר שהתוכנית נוסדה.

תגובת משרד החינוך
ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי "דו"ח המבקר מתייחס לנתוני העבר וכמעט שאינו מתייחס לתכנית המערכתית אותה מוביל משרד החינוך להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. בתקופת הממשלה הנוכחית היתה קפיצת מדרגה משמעותית בהקצאת משאבים לשילוב טכנולוגיה מתקדמת במערכת החינוך. במהלך השנתיים האחרונות הושקעו חצי מיליארד שקלים להפעלת התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 בכ-1,000 בתי ספר – כל בתי הספר היסודיים במחוזות הצפון, הדרום, בירושלים ובלוד. בבתי ספר אלה הותקנה תשתית טכנולוגית מתקדמת והמורים הוכשרו לשילוב טכנולוגיה מתקדמת בהוראה. יודגש כי משרד החינוך הוא האחראי לגיבוש התכנית האפקטיבית ביותר לשילוב טכנולוגיה מתקדמת במערכת החינוך במגבלות התקציב".

עוד מסר המשרד, כי "במטרה להוביל מהלך משמעותי לשילוב טכנולוגיה מתקדמת במערכת החינוך, משרד החינוך גיבש את התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, לאחר שבחן מודלים שונים והתייעץ עם עשרות מומחים בתחום מהארץ ומהעולם. התכנית להתאמת מערכת החינוך לא נועדה לשנות את היחס בין מספר המחשבים למספר התלמידים במערכת החינוך (בניגוד לדו"ח), אלא לייצר שינוי אמיתי ומהותי בשילוב טכנולוגיה מתקדמת בתהליך ההוראה והלמידה במערכת החינוך. בהתאם לכך הדגש המרכזי בתכנית, כמו בתכניות אחרות במערכת החינוך ובהלימה למסקנות דו"ח מקינזי, הוא על המורים ועל איכות ההוראה".

"בלב התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 הכשרת מורים לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת, פיתוח יחידות הוראה מתוקשבות בכל תחומי הלימוד והצטיידות בתי הספר לטובת הוראה ולמידה באמצעות טכנולוגיה".