ד"ר אראל מרגלית, JVP: "צריך לעבור ממחאה חברתית לעשייה ולכלכלה חברתית"

ענף ההיי-טק המקומי מתחיל לאבד גובה: על אף שהוא נחשב למגזר המוביל במשק הישראלי, חלקו היחסי בתל"ג וביצוא התעשייתי פחת. קרנות הון סיכון, המממנות העיקריות של  סטארט-אפים חדשים, מתקשות לגייס כסף. ללא כסף – אין סטארט-אפים, שהן הבסיס לענף.

ד"ר אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן הון סיכון JVP, סבור שבענף הגלובלי מתחוללים שינויים מהותיים שישראל חייבת להשתלב בתוכם. "ההיי-טק בעולם ובישראל עובר תקופה לא קלה", קבע מרגלית. "יש לכך קשר למשבר הכלכלי שעבר ועובר על העולם. אך יש התפתחויות  עמוקות יותר. יש שוני מהותי בענף ואם לא נתאים את עצמנו לשינויים הללו – נישחק. אסור לתת לזה לקרות, התעשיות עתירות מדע הן ליבת הכלכלה המודרנית, הן שאפשרו לכלכלה שלנו לצמוח ולהגיע לעצמאות כלכלית".

– בישראל יש בעיה של גיוס הון: רוב קרנות ההון סיכון המקומיות לא הניבו תשואה טובה על ההשקעות. מדוע להשקיע בהן?

"המצב הוא לא שחור או לבן. נכון שבגלל המשבר הפיננסי בעולם קשה יותר לגייס השקעות, יש פחות כסף זמין והמשקיעים יותר בררנים. אך לא ניתן לומר בצורה כוללנית שהתשואות של ענף קרנות הון הסיכון של ישראל לא היו טובות. יש להבדיל בין קרן לקרן וגם בין קרנות שהוקמו לפני שנת 2000, כשפרץ משבר ההיי-טק הגדול, שהניבו תשואה טובה, ואלו שהוקמו לאחר המשבר. מאז הקמתה ב-1993, הקימה קרן JVP כ-90 חברות, מתוכן 11 חברות הונפקו בנאסד"ק ו-12 אחרות נמכרו בערכים גבהים מאוד. לנו אין בעיה עם תשואות".

מהפכה של תחייה אורבנית

– מהם השינויים המהותיים שמתחוללים בהיי-טק העולמי?

"השינוי הוא בקונספציה. ישראל בנתה את התשתית הטכנולוגית שלה על תעשייה שהייתה בעיקרה VOICE וטקסט. אנחנו עוברים היום לתעשייה המבוססת על נתונים ו-וידיאו. ההיי-טק הישראלי שירת בעבר את תעשיית התקשורת וארגוני אנטרפרייז. האתגר הוא להפוך מספקי תשתיות לגורמים הרלבנטיים לפרט, ולפרט בתוך קהילתו. זוהי מהפכה שמשרתת את האינדיבידואל, הוא המאסטר החדש שלנו.

כדי להיות רלוונטיים לערכי הפרט, צריך לשלב אמנים, כותבים, פסיכולוגים ואנשי פרסום יחד עם אנשי טכנולוגיה ואנשי עסקים. זוהי מהפכה תרבותית ולא רק טכנולוגית – המצריכה חברה פתוחה, אנשים פתוחים, שיתוף פעולה בין תחומים ויצירתיות. זוהי מהפכה של תחייה אורבנית ולא של אזורי תעשייה. מהפכה שיכולה להחיות ערים שלמות ולהפוך אותן לאטרקטיביות עבור הדור הצעיר, שלעיתים מחפש את מקומו במחוזות אחרים, רחוקים.

כשהלקוח הוא הצרכן, הטכנולוגיה לבד לא מספיקה. יש צורך בענף הוליסטי שעושה שימוש לא רק במתכנתים ומהנדסים, אלא בכותבים, מוזיקאים, קולנוענים, יצרני תרבות וערכים. החברות החדשות המצליחות, הן בעלות מרכיב חברתי גדול, דוגמת פייסבוק (Facebook). מדובר בקונספציה חדשנית ואפילו מהפכנית – והיא בת ביצוע. בקרן שלנו, הממוקמת במתחם הייחודי של רובע המדיה, בבית המדפיס הממשלתי הישן, פועלת חממה טכנולוגית, המאפשרת לכ-300 צעירים לעסוק בפיתוח חברות חדשות בתחום הניו-מדיה. כדי שנשתלב במהפכה החדשה בעולם יש צורך במאמץ כולל, של הממשלה, המגזר הפרטי והחברה.

יש כיום בעיה בגיוס כסף, וכדי להצליח צריך דחיפה מצד הממשלה. הרבה מההטבות שהמדינה מעניקה, מיושנות ולא מתאימות להיום. החוק לעידוד השקעות הון תוכנן בתקופת פנחס ספיר ז"ל. ההשקעה הייתה במכונות ובמלט. כיום נדרש חוק שיעודד את באר שבע, תמרה, נצרת  וישובים נוספים – כדי שיוכלו לקלוט עובדים בצורה טובה יותר. המדען הראשי אמנם מעמיד תקציב, אך הוא מיועד לממן מחקר ופיתוח".

– איך עושים זאת?

"כדי שהתהליך יצליח, צריך ראש פתוח. ההיי-טק הישראלי צריך לצאת מהבועה. צריך להיות חברתי, תרבותי ורב-תחומי. רק כך נוכל להגיע לאזורים חדשים ולאוכלוסיות חדשות, לאזורי פיתוח, למיעוטים ולחרדים. צריך להגדיר זהות חדשה ולתת לצעירים בארץ את הכלים להתפתח: דיור, חינוך, בריאות, תרבות. צריך לעבור ממחאה חברתית לעשייה חברתית ולכלכלה חברתית. הון לא מגיע לבעיות, הוא מגיע לאזורים שיש בהם הזדמנויות. לכן, כולם חייבם לפעול מתוך גישה גלובלית, שכן המוצר המוגמר הכולל אמור להגיע לצרכנים בכל העולם".

– תקופה ארוכה ישראל נחשבה למרכז חדשנות. איך לא נאבד את מיקומנו בעולם?

"אם לא נשכיל להבין מה שקורה בעולם יש סכנה שכך יקרה. הגישה החדשה היא הוליסטית ומשלבת את כל הכישרונות, ולא רק הטכנולוגיים – ביצירת המוצר. יש להביט על חדשנות בהגדרה רחבה יותר מההיבט הטכנולוגי. ההבדל בין אפל (Apple) לסמסונג (Samsung) הוא תרבותי. אפל היא חברה של מוסיקה, סרטים, תרבות ועיצוב – סמסונג היא חברה של חומרה. בעידן המודרני, בצלאל וסם שפיגל חשובים אסטרטגית בדיוק כמו הטכניון".

מרגלית הוסיף, כי "ההיי-טק לא יכול להישאר מבודד באזורי תעשייה. הוא חייב להיכנס למרכזי הערים של ישראל ולסייע להם להגדיר מחדש, בשיתוף פעולה עם הדור הצעיר, את האמירה היצירתית של העיר. ההיי-טק החדש והתרבותי הוא אורבני. הוא זקוק להתפתחות רוחנית ותרבותית. הוא לא יכול להסתגר. הוא חייב להיות קשוב למהפכה שעוברת על הצעירים היצירתיים במדינה".