כרמלה אבנר, מנמ"רית הממשלה: "בגלל ההאקר הסעודי נקדם את אבטחת הפרטיות וננגיש את המידע"

"בעקבות פרשת דליפת פרטי כרטיסי האשראי על ידי ההאקר הסעודי נפעל בשני מסלולים במקביל: נקדם את היבטי אבטחת הפרטיות וננגיש את המידע", כך אמרה כרמלה אבנר, הממונה על התיקשוב הממשלתי.

אבנר חתמה את הסימפוזיון השנתי החמישי ESRL 2012, שנערך אתמול (ג') באוניברסיטת בן גוריון, בחסות אורקל (Oracle) ישראל ובשיתוף אנשים ומחשבים. מנחה הכנס היה ד"ר ליאור פינק מ-ESRL – המעבדה לחקר מערכות מידע ארגוניות, שהוקמה ביוזמת אורקל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. הכנס דן בתחומי מיחשוב נייד, מדיה חברתית, מיחשוב ענן וניתוח מידע צופן פני עתיד (אנליטיקס).

לדברי אבנר, מטרות תפקידה כממונה על המיחשוב הממשלתי – תפקיד שהוקם לא מכבר – הן "שיפור הביורוקרטיה, השקעה במדיה חברתית, סלולר, מיחשוב ענן, IT מתקדם ושיפור התפקוד של המינהל הציבורי בעידן הטכנולוגי". היא ציינה ש-"ה-IT משפר את אמון הציבור בממשלה ואנחנו חייבים לצמצם את הפער מול הלקוחות – האזרחים".

"מדובר בתפקיד טכנולוגי בכיר, בעל סמכות טכנולוגית כמתאם פעילות מרכזי, כמנהיג חדשנות ושינוי וכמרכז פעילויות eGov", ציינה אבנר. "יש מעט מדינות בעולם שיש בהן מנמ"ר ממשלתי".

בהמשך תיארה אבנר את מצב התיקשוב הממשלתי: "לכל משרד יש מנמ"ר ובמקביל פועלת ועדת תיקשוב מרכזית תחת החשב הכללי במשרד האוצר. הוועדה יזמה פרויקטים רוחביים, כגון ממשל זמין, מרכב"ה, תהיל"ה ולהב"ה. עם זאת, אין גוף מטה מרכזי שמהווה גורם שמנחה את הממשלה. הממשלה לא מדברת בשפה טכנולוגית אחידה, חסרה לה ראייה אסטרטגית ארוכת טווח בתחום התיקשוב".

לדבריה, מצב ה-IT הממשלתי הוא מורכב: "אני רוצה כמה מערכות IT הטרוגניות, אבל הלכה למעשה יש כמה פתרונות שונים, כי המשתמש, האזרח, צריך לעבוד בהיבטים שונים. כל משרד מביט על האזרח מנקודת מבטו, אבל את האזרח זה לא מעניין, כי הוא רוצה חוויית משתמש אחידה וידידותית".

"הקווים המנחים את גוף המטה שבראשו אני עומדת הם קידום חדשנות טכנולוגית לטובת שיפור שירותים עבור אזרחים ועסקים; שיפור היעילות התפעולית של משרדי הממשלה; מיסוד תקנים עבור משרדי הממשלה וגופים במגזר הציבורי; הסתכלות על ה-IT בצורה רוחבית", הוסיפה אבנר.

היא ציינה, כי "בשנה הקרובה אנחנו מתכוונים לקדם תוכנית תיקשוב ברמה האסטרטגית לממשלה; להנחיל ארכיטקטורה ותקנים אחידים; לקדם את השיתוף של מאגרי המידע והידע; לפתח את המשאב האנושי המקצועי; ליזום ולנהל פרויקטי IT רוחביים; וכן להקים ולתפעל מערך של דיווח לאזרחים והגברת השקיפות של השלטון".

"בחודשים הספורים שבהם אני פועלת, אני 'מדלגת' בין שני תפקודים: יצירת רציפות והמשכיות של התיקשוב הממשלתי והקמת גוף המטה שבראשותי", הוסיפה.

אבנר סיימה את דבריה בהצגת הדילמות שיש לה במסגרת התפקיד: מהו תיחום התפקיד, היכן נמצא קו התפר בין הגופים השונים, יצירת מנגנון ניהול של מגה-פרויקטים, קביעת מהות מערכת היחסים בין הממשלה לשוק הפרטי וההבנה מהו מבנה ההעסקה הנכון של ההון האנושי בתיקשוב הממשלתי. לדבריה, "יש הרבה עובדים חיצוניים ונדרש לבחון איך משלבים ידע".

"קשרי אקדמיה-תעשייה – אסטרטגיים מבחינתנו"
פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, שכאמור – אירחה את הכנס, אמרה ש-"הנושא של קשרי אקדמיה-תעשיה נמצא במקום אסטרטגי מבחינתה של האוניברסיטה. קיים פער בין מחקר בסיסי טהור באקדמיה מחד ליישום המאוד מעשי בתעשייה". לדבריה, "אוניברסיטת בן גוריון היא היחידה בישראל שמצויה בגשר שבין המחקר המדעי לתעשייה. יש לגשר עוד הרבה על מנת להגיע ליישום מלא. קו התפר הוא קריטי, כי הוא המעבר בין שתי תרבויות שונות".

"מי שישכיל לגשר על הפער הזה יוכל להגיע להישגים שאחרת הם לא מתקיימים", הוסיפה. "נדרש לקדם מחקר יצירתי בישראל, אבל, לצערי הרב, מה שאנחנו רואים לא נראה בקומות האחרונות (הכוונה לממשלה – י.ה.). החשיבות שהם מייחסים לאקדמיה מאוד מוגבלת. אני חרדה מהקיצוצים שישיתו עלינו בתקציב".

היא סיכמה באמרה, כי "התעשייה צריכה ללוות את האקדמיה בעקביות ולהמשיך לחבר בין שתי הישויות באופן אינטנסיבי. השכלנו פה ליצור את דרך המלך – לחבור לתעשייה בלי להתמסחר".