שר הביטחון, אהוד ברק: "אל משוואת הביטחון הלאומי נוסף מימד חדש – הסייבר"

"אל משוואת הביטחון הלאומי של אוויר, ים, יבשה וחלל, נוסף כעת מימד חמישי: הסייבר. פיתוח מערכות הגנה יעילות לתחום זה, קשור באופן הדוק ליכולת של מדינה להגן על עצמה ועל האינטרסים החיוניים שלה, כולל התשתיות הלאומיות. לכן, ישראל נערכת כדי לעמוד בחזית העולמית של תחום הסייבר: במערכת האזרחית, הלאומית, במערכת הביטחון ובצה"ל", כך אמר הבוקר (ד') שר הביטחון, אהוד ברק. השר ברק דיבר בכנס הסייבר הבינלאומי השנתי, שנערך במסגרת סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב.

לדבריו, "במערכת הביטחון אנחנו עוסקים בנושא הסייבר מאוד ברצינות, במטרה להביא את ישראל לרמה גבוהה ולהבנת מערכת ההגנה הלאומית, כדי שתהיה מוכנה באופן מיידי – כולל הכנת התשתיות הרב-שנתיות, במערכות האזרחיות והביטחוניות כאחת. אנחנו נכנסים לתחום הזה בעקבות החלטת הממשלה להקים מטה סייבר בינלאומי. זהו תחום שמתפתח בקצב גובר והולך. גם אנשי הטכנולוגיה הטובים ביותר לא צפו את קצב ההתפתחות המהיר שאנחנו עדים לו היום בתחום הסייבר".

"עם היכולת לפתח טכנולוגיה", אמר שר הביטחון, "מגיעה גם היכולת לפגוע ולשבש. פוטנציאל ההרס העתידי שקיים בזירת הסייבר מהווה איום פוטנציאלי על מערכות רבות, אף שהוא לא גורם בהכרח לאבדן חיי אדם. במישור האזרחי, התשתיות הקריטיות החיוניות של מדינות – כמו מים, חשמל, גז, תקשורת, מידע וקניין רוחני, מערכות פיננסיות וגם ידע פרטי על אנשים – הכול חשוף בפני מיליוני התקפות סייבר בשנייה. מדובר בנזקים של מיליארדי דולרים רבים".

"ההתפתחות האסימטרית של תחום הסייבר, מביאה לשיא חדש את האיומים, כשכל האקר מכל מקום יכול לגרום נזקים עצומים למערכות לאומיות", אמר ברק. "אנחנו צפויים לראות קומות שונות של מורכבות, והבדלים רבים לעומת סוגי המלחמה הקיימים. המרכיב הברור ביותר הוא האפשרות של יחידים לגרום נזקים אדירים, בלי שניתן יהיה לזהות את התוקף או מהיכן הוא מגיע. לכן, העולם החופשי ניצב בפני איום מצד סוג חדש של פשע, שלא מוגבל על ידי גבולות פיזיים או מעטפת".

על פי השר, "בשלב זה לא פותחו עדיין כלים להתמודדות וגם אין עדיין שיתוף פעולה גלובלי מספק. שיתוף פעולה כזה הוא חיוני בגלל אפקט הפרפר: לנזק שהחל במקום אחד, יש השלכות לגבי מקומות מרוחקים, כך שהוא מתפשט במהירות על פני כל העולם. מאפייני המלחמה הזו הן הקושי בזיהוי התוקף והקושי לזהות קוד זדוני שהושתל במערכת, בפרט כשלא ברור אם תקלה היא תקלה 'תמימה' או מכוונת. זה שונה מאוד ממלחמה רגילה או אף התקפות טרור – כשאתה יודע מי תקף אותך ויודע מפני מי להתגונן. בנוסף, יש כאן קושי משפטי, בשל היעדר נורמות, כללים וחוקים. כל אלו מגבירים את נפיצות השימוש בסייבר. סוגיה רביעית היא חוסר היכולת להבחין בין מצב של רגיעה למצב של מלחמה, משום שגם כשאין מלחמה מוצהרת, יש כל הזמן פעילות".

"נושא אחר", אמר שר הביטחון ברק, "הוא ההשלכות של פגיעת סייבר על המגזר הביטחוני והאזרחי, והתלות ביניהם. המערכות שלנו – גם הביטחוניות – נשענות יותר ויותר האינטרנט כיום. לכן, חוזק השרשרת שלנו הוא כחוזק החוליה החלשה ביותר בה. הדרך להתמודד היא התארגנות ברמת הארגון והמדינה. יש צורך בתפיסה אינטגרטיבית כוללת: לעבור מהתקנת פיירוול, לתגובה פרואקטיבית. עלינו לאסוף מודיעין על פעילות אנומלית ודפוסי פעולה ברשת. מדובר בפעולות מניעה ברמה מערכתית".

"התארגנות הגנתית נכונה יכולה למנוע נזק, לא פחות מפעולה התקפית", סיכם שר הביטחון. "כל הדברים האלה ידרשו שיתוף פעולה מתמיד ברמה הלאומית והבינלאומית. הנושא הזה ימשיך להעסיק אותנו שנות דור קדימה. הסייבר הוא לא התמודדות של מדינה בודדת. תידרש כאן מנהיגות שתדע להוביל בתוך הערפל ולראות מה נכון לעשות, כדי לייצר הרתעה ולפעול בעולם החדש. כל זה נשען ביכולות אנושיות בהן ישראל התברכה בשפע".