אות היזם הגלובלי לשנת 2012 הוענק לבני לנדא

בני לנדא, מנכ"ל מעבדות לנדא ומי שייסד ופיתח את הדפוס הדיגיטלי של אינדיגו, הוא הזוכה באות היזם הגלובלי לשנת 2012. האות הוענק על ידי המרכז לחקר עסקים גלובליים באוניברסיטת תל אביב, על שם מקס פרלמן. מדובר במוקד הפעילות האקדמית הבינלאומית של הפקולטה לניהול של האוניברסיטה.

אות היזם הגלובלי מוענק מזה יותר מעשור למובילי העשייה הגלובלית בישראל. בין מקבלי האות בעבר נמנים דב לאוטמן, איציק דנציגר, גיל שוויד, שלמה ינאי, זוהר ויהודה זיסאפל, חיים כצמן ויוסי ורדי.

פרופ' גדי אריאב, ראש המרכז, נימק את הבחירה בכך ש-"בני לנדא הוא חולם ויזם בלתי נלאה, שהתמדתו נבחנה לאורך 36 שנים ושהעז לגעת ברכיב מרכזי בהוויה האנושית – הדפוס".

נבצר מלנדא להשתתף בטקס והאות יוענק לו במהלך הסתיו. הוא נמצא בימים אלה (שוב) בעין סערת ההכרזה על טכנולוגיה שיכולה לשנות סדרי עולם. הפעם מדובר בטכנולוגיה הננו-גרפית.

כפי שפורסם, חברת מעבדות לנדא פיתחה מכונת דפוס חדשה המבוססת על טכנולוגיית דיו ייחודית שמאפשרת למכונות להדפיס באיכויות של דפוס דיגיטלי להדפסות בריצות ארוכות, כלומר – בכמות עותקים גדולה במקום כמות העותקים המוגבלת שמתאפשרת כעת. החברה הציגה בתערוכת הדפוס הבינלאומית Drupa 2012 את הדגם הראשוני של המכונה וזכתה לעניין רב. בשיחה עם אנשים ומחשבים אחרי התערוכה אמר לנדא, כי החברה קיבלה במהלכה מאות הזמנות למכונות החדשות, על אף שהמכונה הראשונה תצא לשוק רק בחלק האחרון של 2013 . בנוסף, חתם לנדא באירוע על הסכמי OEM עם גדולי יצרניות דפוס, ובראשן היידלברג.

במסגרת טקס הענקת האות נערך דיון שעסק בתובנות שונות מ-"סיפור" אינדיגו ו-HP, בפרט לגבי גודלן של חברות ישראליות גלובליות. למעט כמה יוצאים מן הכלל, ישראל מאופיינת בחברות טכנולוגיות קטנות יחסית שלמרות גודלן הן "נולדו גלובליות". בדיון השתתפו פרופ' אריאב, זוהר זיסאפל, מייסד ויושב ראש קבוצת רד, גיא רולניק, המייסד והעורך הראשי של TheMarker וכן סגן מו"ל קבוצת הארץ, ופרופ' זאב הירש, ממייסדי החקר של עסקים גלובליים, איש הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב.

במהלך הדיון הבחין פרופ' אריאב בין חברות גלובליות "מתמחות", בדרך כלל החברות הגלובליות הישראליות והסיניות, וחברות "פלטפורמה גלובלית", בדרך כלל אמריקניות והודיות. פרופ' הירש קרא לא לחזור על ההחמצה של אינדיגו לצמיחה לחברה גלובלית גדולה והביע תקווה שהטכנולוגיה החדשה של מעבדות לנדא תהווה הזדמנות נוספת לגדל חברה שכזו. זיסאפל העריך, מניסיונו כיזם, שאין קושי מהותי לחברות ישראליות לחצות את רף ה-100 מיליון דולרים מכירות, למרות מיעוט בפועל של חברות כאלה בישראל. רולניק זיהה את הכוחות הפיננסיים של השוק שמובילים להיטמעותן – ואובדן ערכן – של חברות ישראליות "מתמחות" בחברות "פלטפורמה גלובלית" גדולות. משתתפי הדיון הסכימו על חשיבותן המכרעת של חברות גדולות להתפתחות הכלכלית המקומית.