פרופ' ישע סיון, המכללה האקדמית ת"א-יפו: "אין כזה דבר IT – יש תהליכים עסקיים הנעזרים ב-IT"

"אין כזה דבר IT לכשעצמו – יש תהליכים עסקיים בארגון, המבוססים IT", כך אמר פרופ' ישע סיון, ראש התכנית למערכות מידע במכללה האקדמית תל אביב-יפו. פרופ' סיון דיבר במפגש פורום C3 מקבוצת אנשים ומחשבים, שביקר היום (א') במכללה. לדבריו, "כל טכנולוגיה חדשה המגיעה לעולם ומאומצת על ידי מערכי IT בארגונים, משפרת ומשפיעה על התהליכים העסקיים".

הוא הציג מודל פרי פיתוחו, NITA – ראשי תיבות לועזיים של אלגוריתם לטכנולוגיית מידע חדשה, המתאר את הדרך אותה עוברת טכנולוגיה חדשה בחמישה שלבים: היעדר – משמע לא מכירים בטכנולוגיה החדשה, או לא מודעים לצורך בה; עולה – משמע הטכנולוגיה בצמיחה, ובתחילת דרכה; קיים – הטכנולוגיה עובדת; שקיעה – הטכנולוגיה לקראת סיום השימוש בה; מוות ("וגם אז נדרש לטפל בטכנולוגיה").

בהתייחסם לטכנולוגיות החדשות, אמר פרופ' סיון, על המנמ"רים לבוא עם "ארגז כלים" ובו סדרת שאלות שעליהם לבחון לגבי הטכנולוגיה, לצד ההחלטה האם עליהם "להזיז" את הטכנולוגיה משלב לשלב, או "להשאירה" במקום.

ב-2007, אמר פרופ' סיון, הוא קיבל הודעה מביז סטון – מייסד טוויטר (Twitter), שקרא לו להיכנס לרשת החברתית. ב-2008, סיפר, הוא נכנס. בשנה שעברה, אמר, "טוויטר הפך להיות מקור המידע בעל הרלוונטיות הגדולה ביותר עבורי". לדבריו, העובדה כי המדובר בתצורה של 140 אותיות, מחייבת את האנשים לכתוב באופן בהיר ותמציתי. יתרון נוסף, ציין, נובע מכך שבטוויטר המשתמשים מנהלים באופן אקטיבי את המעקב, "מהר מאוד אתה מייצר רשימת אנשים שהם מקור ידע לזרם מידע גמיש ומשתנה לפי שינוי תחומי עניין". הוא הוסיף, כי טוויטר פחות נפוץ בארץ, כי פייסבוק (Facebook) גנבו את שורת הסטטוס מהם.

דוגמה עצובה, לדבריו, הייתה האופן בו הוא נפרד ממכשיר הנוקיה E61 שלו. "גם כשקניתי iPhone, המשכתי לעבוד בטלפון עם נוקיה. הייתי שבוי בקונספציה של המערכת הקודמת. לבסוף, הנוקיה מת וחדל מלעבוד. כמעט שנה הסתובבתי עם שני מכשירים".

אינדיקציה חשובה לשימוש בטכנולוגיה ולחשיבותה, ציין פרופ' סיון, היא האם הטכנולוגיה מאומצת על ידי תעשיית הפורנוגרפיה ברשת. הוא הוסיף, כי נדרש להבחין בין טכנולוגיות המשנות סדרי עולם לבין טכנולוגיות שהשינוי הטמון בהן הוא קטן.

"החוכמה שלנו כמנ"מרים", סיכם פרופ' סיון, "היא לדעת להניע את תהליך האימוץ של הטכנולוגיות החדשות בארגון, במיוחד מול המנכ"ל והסמנכ"לים, תוך בחירה בטכנולוגיות הרלוונטיות לארגון, המתאימות לו, כאלו שיניבו לו ערך עסקי. אם המנמ"רים לא יאמצו את העתיד – העתיד לא יאמץ אותם".

"לשנות את תמהיל חלוקת המשאבים"
אבנר מימון, מנהל הפיתוח העסקי באורקל (Oracle) ישראל, אמר כי המנמ"רים כיום "עסוקים בהתמודדות מול משימות ודרישות רבות הניחתות עליהם. ההיבט העסקי בארגונים כיום הוא דינמי ומהיר מבעבר, ומנגד – תקציבי ה-IT שלהם מוקפאים או מצומצמים". למרות זאת, אמר מימון, "זוהי התקופה הטובה ביותר עבור המנמ"רים".

מימון ציין ארבע מגמות בעולם ה-IT אשר משפיעות על המנמ"רים: האחת, התכנסות של טכנולוגיות לכלל מכשיר אחד, כגון iPhone המשמש כמכשיר טלפון, מחשב, מצלמה ונגן, או האקסהדטה (Exadata) – שהיא מכונת בסיס נתונים המשלבת חומרה ותוכנה. השניה, ירידה דרמטית בעלויות המכשירים הדיגיטליים, החומרה והאחסון. השלישית, הכניסה לעידן הרשתות החברתיות, והרביעית – הגלובליזציה. תהליכים אלה, אמר מימון, יכולים להביא את המנמ"רים למצב בו הם יהיו אלה אשר יובילו את האסטרטגיה בארגון, ולא שהם יהיו נותני שירות למנכ"ל.

על המנמ"רים, אמר מימון, לשנות את המיצוב שלהם, ולהביא לכך שהמנכ"ל וסמנכ"ל הכספים לא יביטו בעין צרה על הוצאות ה-IT, אלא יבינו את הערך העסקי הגלום במיחשוב. בהקבלה לצבא, אמר, "על ה-IT לעבור מלהיות תומך לחימה אל החזית".

הוא ציין, כי תקציב המיחשוב מחולק לשלושה: החלק הארי, 66%, מוקדש לתחזוקה ולשימור הקיים. 20% מהתקציב מיועד להגדלת הערך העסקי בארגון ו-14% מוקדשים לשינוי ההיבטים העסקיים. "על המנמ"רים לשנות את התמהיל של חלוקת המשאבים הזו, כדי שיותר משאבים יוקצו להגדלת הביזנס", סיכם מימון.