יש עבודה לכולם!

שוק העבודה בהיי-טק שינה את אופיו בשנה האחרונה. כתוצאה מהמשבר הכלכלי הפך משוק של דרושים בלבד, להיות שוק של מחפשי עבודה. נתוני חברת ההשמה מנפאואר לרבעון הראשון של 2009 מצביעים על ירידה של כ-20% בביקוש למנהלים. זאת, בהמשך לירידה של כ-30% בביקוש למנהלים במהלך כל שנת 2008. לפי נתוני שירות התעסוקה, מאז חודש יולי 2008 ועד פברואר 2009 פוטרו יותר מ-6,800 מנהלים – עלייה של כ-50% בהשוואה לתקופה המקבילה שנה קודם.

האתר JobPulse מגלה כי כבר כיום מורגשת נהירה חזרה של מפוטרי היי-טק לשירות קבע. על פי האתר, בשנה שעברה נקלטו בצה"ל יותר מאלף אנשי קבע, כפול מקצב הקליטה בכל שנה. בצה"ל מתייחסים לתופעה ברגשות מעורבים, מצד אחד זו הזדמנות פז לגייס מוחות טובים שיתרמו לצה"ל, אבל מצד שני גם היכולת של הצבא לקלוט אנשים – מוגבלת. על פי כותב המאמר באתר, בשנה האחרונה קיבלו רשויות צה"ל 4,000 פניות מאנשים שרוצים לחזור לשירות הצבאי.

הערכת מצב של גורמים בשוק מעלה, כי אנחנו בסיומו של השלב הראשון במיתון, שהוגדר כ-"שלב ההלם". בשלב זה עובדים התבצרו במקומות העבודה שלהם ולא עזבו מרצונם. כעת מצפים לשלב השני, שבו ארגונים יתחילו לשחרר פרויקטים, לנסות לגייס שוב אנשים, ומקביל עובדים ייצאו מה-"בונקר", וינצלו את המצב לשפר את מעמדם בשוק.

נראה ששוק העבודה בהיי-טק עדיין סוער. מקורות ההזנה שלו הם שלושה: כוח אדם צעיר וטרי, בוגרי מכללות ומוסדות אקדמיים; פליטי היי-טק מובטלים, שעזבו מקומות עבודה בתפקידים בכירים; וכן עובדים בענף שמחפשים קידום. כל אלו יוצרים לחצים אדירים על מנגנוני הגיוס של החברות.

דפוסי הגיוס של העובדים על ידי החברות לא השתנו בהרבה. ככלל, הם נשענים על חברות כוח אדם, פרסום מודעות דרושים באתרי אינטרנט וגיוס באמצעות אתרי הבית שלהם. מי שסופג את מרבית הלחץ והתסכולים הן חברות כוח האדם. אלו מוצפות בקורות חיים ובפניות של מובטלים. ההצפה הזו יוצרת תסכול רב בקרב המובטלים, שחשים נעלבים, נפגעים מהיחס שהם מקבלים. כך, פרסם מוסף עסקים של מעריב, ביום שישי האחרון כתבה, המביאה את תסכולם של המובטלים מהטיפול בהם על ידי חברות כוח האדם.

מנגד, מנהלי חברות כוח האדם אומרים שעיקר הבעיה היא אצל עובדי ההיי-טק. הם, כך לדברי מנהלי חברות כוח האדם, לא מוכנים לקבל את העובדה שהערך המוסף שלהם – כבעלי ידע וניסיון מקצועי – אינו רלבנטי כעת. הם מסבירים למפוטרים שבקורות החיים מסתכלים על סוגי התוכנות שהעובד מכיר – ותו לא. הנה מתגלה לה תופעה מעניינת: העובדים עצמם אינם מסייעים למעסיקים הפוטנציאליים לסגור על מישרה. הסיבה: חלקם הם "מובטלים דה לוקס", משמע עובדים בדרגות בכירות, שהשתכרו היטב טרם פיטוריהם. יש להם עדיין רזרבות כספיות. אמנם הם מאוד רוצים לעבוד, אבל הצעות השכר שהם מקבלים נמוכות בהרבה ממה שנהגו לקבל בעבר.

אחד ממנהלי מרכזי הכשרה למקצועות המחשב, המכשיר גם מובטלים שהופנו להסבה מקצועית ממשרד העבודה, אמר לי, כי "למען האמת, אין לבוא בטענות למובטלי ההיי-טק על שהם מפונקים. מדוע שאיש כזה יסכים לעבוד בשכר של 6,000 שקלים בחודש, כשאת אותו הכסף הוא מקבל מלשכת העבודה?".

לדברי אותו מנהל, "הישראלים אוהבים להמר. חצי שנה הם ייהנו מדמי אבטלה, ילכו לראיונות עבודה, ישלחו קו"ח. אחרי שהזכאות לדמי האבטלה תסתיים, הם משוכנעים שהג'יפ עם הג'קוזי שוב יחכו להם באחת החברות הנחשקות".

כאן, כך סבור בן שיחי, צריכה הממשלה להתערב, ולהפסיק את העיוות. כמו מנהלי הדרכה רבים, גם הוא  משוכנע שאין היום בעיה למצוא עבודה למרבית המובטלים. כל הקורסים להכשרת אנשי היי-טק, מצליחים, בסופם, להסב את המשתתפים בקורס למקומות עבודה. נכון, יתכן והשכר בתחילה לא יהיה שכר החלומות של כל אחד, אבל כל מקום עבודה הוא בסיס להתקדמות עתידית.

כך, למשל, ענף בדיקות התוכנה. זהו ענף עתיר כוח אדם. מומחים אומרים כי ענף זה צריך להיערך לקלוט מפוטרי היי-טק רבים, שיראו בו תחנה ראשונה בדרך חזרה להשתלבות במעגל העבודה בהיי-טק. החשש הוא שמפוטרים רבים לא ימצאו את מקומם באותה תקופת הביניים, ואז הם יעשו הסבה מקצועית ויעזבו את הענף.

אין ספק שערוץ האינטרנט מהווה מקור בלתי נדלה למחפשי עבודה. אבל כאן גם חל הכלל של "תפסת מרובה – לא תפסת". ים של הצעות, של מישרות, של חברות שמתפרנסות מהאפשרות לתת לך לחפש – ועדיין כל מה שהמובטל חפץ בו הוא משרה ראויה אחת.

באחרונה מסתמנת תופעה, לפיה ארגונים חוזרים להשקיע בגיוס במסגרת אתר הבית שלהם. המטרה היא הוזלה משמעותית של עלויות הגיוס דרך חברות כוח אדם, משמע דילוג מוחלט מעליהן, לצורך חיסכון בעמלות. לא כל ארגון בנוי לכך, אולם לעיתים העסקת פקידת גיוס או מנהל זוטר לצורך הטיפול בנושא – זולים יותר מההתעסקות עם חברות חיצוניות.

מלכודת השכר

בעת חיפוש עבודה מומלץ מאוד להקדיש תשומת לב רבה לאופן בו אתם ממלאים קורות החיים שלכם. זכרו תמיד, כי בעבר השני יושבים אנשים שתפקידם לקרוא את קו"ח הללו. גם בהנחה שהם לא קוראים כל מילה במסמך, עדיין הוא זה שיקבע אם הדלת תיפתח בפניכם, אם לאו. חשוב לציין פרטים מדוייקים, לא לשכוח ניסיון מעשי, ולפרט כמה שיותר בקשר לניסיון הרלבנטי לעבודה המבוקשת.

מומלץ שלא לשכוח לציין כמה שכר אתם דורשים. מנהלים לא אוהבים לראיין אנשים שלא כותבים בכוונה את דרישות השכר שלהם, או את השכר אותו קיבלו במקום עבודתם האחרון. נתונים אלו יהוו את הבסיס למו"מ שייעשה לאחר מכן.

עובד ש-"שכח" לציין את סעיף השכר, נתפס על ידי המעסיקים הפוטנציאליים כמי שאינו "חי" את השוק. והיה וזומנתם לראיונות עבודה, הגיעו בזמן, הקפידו על לבוש סביר והשיבו בנימוס ובחיוך לכל השאלות. אבל, השיבו רק למה שאתם נשאלים. אל תנדבו מידע שלא נתבקשתם. רצוי להרבות בפרטים שמראים על בקיאותכם בתהליכי העבודה של הארגון אליו אתם רוצים להתקבל. תנו למראיין להבין שתהליך הלמידה שלכם הוא מהיר וכי הכל "קטן" עליכם. היבט זה בראיון העבודה חשוב ביותר, בשל רצונם של המעסיקים לקצר את משךל ההכשרה של העובדים החדשים.

השורה התחתונה: לא קל בשוק העבודה בהיי-טק כיום. למרות זאת, ניתן למצוא עבודה, עם מעט מאמץ, היערכות מתאימה, והתנהגות ראויה במהלך הקשר עם המעסיק העתידי.

בהצלחה למובטלים.