רב-שיח: המשבר הכלכלי בעולם יכול להוות מנוף לצמיחת ההיי-טק הישראלי

"דווקא בעת משבר גלובלי, יכולים תעשיית ההיי-טק הישראלית והממשלה להגדיל את הפעילות הכלכלית בארץ. זאת, מאחר שמצבו של המשק הישראלי טוב יותר בהשוואה לשווקים אחרים בעולם", כך סבור אלון ברמן – מנכ"ל אריקסון (Ericsson) ישראל. לדבריו, "ישראל יכולה להפיק תועלת רבה מהסרת חסמים בירוקרטיים ועידוד השחקנים המרכזיים במשק לשפר את תשתיות התקשורת הלאומיות ולהשקיע בתקשורת רחבת פס".

ברמן אמר את הדברים ברב-שיח שיזמה מערכת אנשים ומחשבים לקראת ועידת ההיי-טק של ישראל, שתיפתח מחר (ב') ותיערך על ידי הארגון הישראלי לתעשיות מתקדמות, ITAI. הוועידה, שתוקדש השנה ל-100 שנות טכניון, תחל בחיפה ותימשך בירושלים.

גבי טל, האחראי על שיתופי פעולה עם מפתחים וחברות פיתוח ב-יבמ (IBM) אירופה, אמר כי "קהילת המשקיעים יודעת להבחין בין היכולת היזמית והחדשנית של ישראל, לבין מרכיבים אחרים ושיקולים חיצוניים לעולם הטכנולוגיה והיזמות". בהתייחסו למחסור בכוח אדם בתעשייה, אמר טל, כי אין ספק שהפתרון מתחיל בהוראת מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב בבתי הספר התיכוניים – ולא פחות מכך בהוראת אנגלית, דקדוק ולשון, המהווים בסיס לחשיבה לוגית.

בתשובה לשאלה לגבי תחזית הגיוסים בשנה הבאה, אמר טל, כי "עד כה ביצעה יבמ 11 רכישות של חברות ישראליות שהפכו לנדבכים מרכזיים בסל המוצרים של החברה. בנוסף, המודל הייחודי של היחידה לטכנולוגיות גלובליות (GTU) אותה הקימה יבמ בישראל, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה בין החברה העולמית לתעשייה המקומית. שיתוף הפעולה הזה יימשך בישראל גם בעתיד".

חיים טייכהולץ, מנכ"ל אלקטל-לוסנט (Alcatel-Lucent) ישראל, אמר ברב-השיח כי תעשיית ההיי-טק הישראלית מתאימה באופי התרבותי שלה למזרח – ודווקא בגלל זה יש להיזהר מהשפעות של הבדלי תרבות. "התרבות במזרח דוגלת בחדשנות וביצירתיות", אמר טייכנהולץ. "אין להם כל עכבה לאמץ את הטכנולוגיה הבאה, גם אם לא תמיד ברור מלכתחילה מהי ההיתכנות העסקית שלה. מצעד החברות הישראליות, אשר הלקוחות הראשונים שלהם הם דווקא במזרח, מעיד בדיוק על כך".

טייכהולץ פסימי מאוד לגבי הסיכוי שלנו להצמיח פה "גיל שוויד חדש". לדעתו, "הבעיה נעוצה בתרבות הישראלית, אשר מחבלת ביכולת שלנו לתרגם את היצירתיות והמשימתיות לארגון גדול ומסודר, העובד באופן שיטתי וממנף את כל זה לעסקים גדולים באמת. כולנו הפנמנו את 'תרבות האקזיט', במסגרתה מתחילים משהו, אך נותנים למישהו אחר לסיים את העבודה".

טייכהולץ מסכים גם הוא, שהחברות הרב-לאומיות הן מקור חשוב מאוד לפיתוח התעשייה בישראל, כי הן הוכיחו שהן לא רגישות לתנודות שוק עונתיות. הוא ציין, שאלקטל-לוסנט תמשיך להשקיע במרכזי הפיתוח שלה בארץ ואמר, כי לדעתו על ישראל להמשיך ולעודד פיתוח רעיונות וטכנולוגיות חדשות. עם זאת, ציין, כי "בנוגע לייצור, זוהי יכולת שעדיין לא הוכחנו שיש לנו יתרון בה".

איל בר-דוד, מנכ"ל קוואלקום (Qualcomm) ישראל, הסביר שסין, הודו ומדינות אפריקה הן התורמות הגדולות לצמיחה בעולם התקשורת. לדעתו, אחת הסיבות לכך היא העובדה שתשתית התקשורת האלחוטית היא תשתית התקשורת הראשונה שהוקמה אי פעם בחלקים גדולים של אזורים אלה. "לכן, קרוב לוודאי שהתקן התקשורת הראשון שירכוש משתמש במדינות אלה יהיה טלפון נייד או סמארטפון בסיסי מבוסס אנדרואיד (Android)", אמר.

באשר לכיווני התפתחות של ענף ההיי-טק הישראלי, אמר בר דוד, כי "ישראל היא מעצמת-על בתחומי המכשירים הרפואיים והתקשורת האלחוטית, וחייבת לנצל את הפוטנציאל הטמון בשילוב בין הטכנולוגיות הללו. נוסף לכך, ישראל הוכיחה בעבר יכולת חזקה – ואף נחלה הצלחה רבה – בכל הנוגע להסבת טכנולוגיות צבאיות לחיי היומיום האזרחיים. אני סבור שיש הזדמנויות נוספות בתחום הזה".

עינת גליק, סמנכ"לית בקומטאץ', ציינה שההתמחות הגדולה באבטחה מידע המיוחסת לישראל, מגבירה את הביקושים לטכנולוגיות מתקדמות, דווקא בתקופת אי-ודאות ביטחונית. לגבי הכשרת דור העתיד בטכנולוגיה, אמרה גליק, כי "אין עוררין על כך שישנם מגזרים לא קטנים בחברה הישראלית, אשר שילובם בתעשייה אפשרי ותרומתם הפוטנציאלית יכולה להוות מכפיל כוח משמעותי".