הגברת הראשונה של עולם הסייבר
הילה מלר, שעומדת בראש חטיבת מכירות אבטחת המידע של ענקית התקשורת הבריטית הבינלאומית BT, מספרת בראיון מיוחד על האתגרים הטכנולוגיים של לוחמת סייבר ועל ההתברגות שלה בתחום שנותר מעוז סגור לנשים
קצת מוזר לחשוב על זה, אבל הילה מלר, מהאנשים החזקים בגלובוס בתחום לוחמת הסייבר, הגיעה לשם בטעות. מלר, ישראלית תושבת מילאנו שמובילה את מערך מכירות הסייבר בקונצרן התקשורת הבריטי הבינלאומי בריטיש טלקום סקיוריטי (BT Security), הגיעה לסייבר סקיוריטי עוד בימים שקראו לתחום אבטחת מידע – אם בכלל קראו לו.
"זה היה לפני יותר מ-25 שנה", נזכרת מלר, "הסייבר היה בחיתוליו וראיתי שמחפשים עובדים בתחום ה-Information Security. האמת שכחיילת ממר"מניקית משוחררת חיפשתי עבודה בתחום ה-Quality Assurance, על פניו זה נראה דומה, החלטתי לגשת והתקבלתי. התחלתי מלמטה ומשם התקדמתי ובניתי את מעמדי".
לא עניין מובן מאליו עבור אישה שמגיעה מישראל לעולם הסייבר.
"האמת היא שיש מחסור של נשים בסייבר – יש נוכחות צנועה בעמדות מקצועיות, אבל בעיקר לא רואים נשים בדרגים ניהוליים בכירים, ובמיוחד לא כחברות דירקטוריון. ולכן, בנוסף לפעילות היומיומית שלי ב-BT, אני עוסקת לא מעט גם בתחום הזה. בשנת 2015 חברתי לקרן אלעזרי והקמנו תנועה גלובלית בשם Leading Cyber Ladies, שפעילה כיום בקנדה, אירופה, אנגליה ויפן. בישראל מובילה אותה רעות מנשה.
שמנו למולנו שתי מטרות: לייצר נטוורקינג בין נשים בתפקידים בכירים בתחום וכן לסייע לפתוח דלת לנשים בתחילת הקריירה ולאפשר להן להשתלב בתפקיד הראשון שלהן בתעשייה, בתקווה שכשיהיו נשים בתפקידים זוטרים הן יצמחו גם לעמדות המפתח".
דואגת לביטחונם של מיליארדי משתמשים
מלר עצמה פילסה היטב את דרכה לעמדות מפתח בתעשייה ואחראית מתוקף תפקידה (Managing Director Global Security Sales) על אבטחת חברות ענק גלובליות עליהן נשענת הכלכלה העולמית. כך שלמעשה היא זו שניצבת בקצה הפירמידה וגורמת לכך שמיליארדי צרכנים, כמעט בכל נקודה על הגלובוס, יזכו ליהנות מתעבורת רשת נקייה ומפעילות דיגיטלית בטוחה – בין אם כלקוחות BT ובין אם באמצעות ספקיות מקומיות שעמן החברה עובדת ברחבי תבל.
"חלק מהתפקיד הוא לעבוד בקשר צמוד מול השותפות שלנו בעולם ולכן מאוד שמחתי להתארח לאחרונה במפגש מיוחד של בזק בינלאומי, שהיא אחת מהשותפות האסטרטגיות שלנו", מדגישה מלר את הקשר הישראלי שלה.
מה הכוונה בשותפות אסטרטגית?
"זה אומר שלבזק בינלאומי יש גישה מלאה לכל השירותים של BT Security המתופעלים ממערך של רשת גלובלית של מרכזי תפעול סייבר (SOC – Security Operation Center) שפרוסים ברחבי הגלובוס. בהתאמה – גם יכולת לוחמת הסייבר של בזק בינלאומי עולה מדרגה בזכות הגישה לפעילות סייבר גלובלית כל כך רחבה.
בהקשר זה מוסיף עודד אלכסנדרוני, מנהל השותפים של BT בישראל: "הרחבת הפעילות עם בזק בינלאומי בתחום הסייבר סקיוריטי מהווה נדבך נוסף בפעילות ארוכת השנים בין החברות ומאפשרת לבזק בינלאומי לספק ללקוחותיה הגלובאליים את כלל סל השירותים תחת קורת גג אחת בניהול מלא של BT ביחד עם בזק בינלאומי, וזו למעשה המהות האמיתית של השותפות המוצלחת הזו: השירותים המתקדמים של BT ביחד עם יכולות האינטגרציה והניסיון של בזק בינלאומי."
מימין: קובי מזרחי – מנהל שיווק עסקי בבזק בינלאומי, דורון מידן – מנהל מחלקת דטה גלובלית בבזק בינלאומי, הילה מלר – ראש חטיבת מכירות אבטחת המידע של בריטיש טלקום, ועודד אלכסנדרוני – מנהל השותפים של בריטיש טלקום בישראל. צילום: בזק בינלאומי
כיצד מקרה בו BT זיהו אנומליה שחשפה מתקפת סייבר בבנק בסינגפור יועיל למנהל פירמה בישראל, שנהנה מהגנת רשת של בזק בינלאומי?
מלר עונה: "BT Security קיבלה החלטה אסטרטגית להשקיע ביכולות בתחום הבינה המלאכותית (AI) ואוטומציה. כחברה גלובלית, שלה גם שותפים רבים גלובליים, אנחנו נחשפים להרבה מאוד מידע על פעילות ברשת, במערכות שונות וכן מודיעין סייבר ברמות שונות. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו AI מאפשר לנו לנתח במהירות כמויות עצומות של מידע ולקבל החלטות אוטומטיות לגבי סוג הפתרון בהתאם לרמת הסיכון.
ספציפית לגבי התרחיש בשאלה – ככל הנראה בעל הפירמה לא יוכל להרשות לעצמו להשקיע בקנייה ותחזוקה של מערכות סייבר מתוחכמות, די בוודאות הוא גם יתקשה למצוא עובדים מומחים בתחום, כי יש מחסור גלובלי של מיליוני מומחים. רכישה של שירות מנוהל, כדוגמת אלה שמוצעים דרך השותפות של בזק בינלאומי וBT, תאפשר לו גישה למערכות ויכולות מתקדמות".
איפה דובי הדוברמן כשצריך אותו?
אחד האתגרים המרכזיים עמם נדרשו להתמודד חברות כמו בזק בינלאומי ו BTבשנתיים האחרונות היה השינוי העצום בדפוסי השימוש בטכנולוגיה – ובראשם המעבר הגלובלי לעבודה ממחשבים מרוחקים ממקום העבודה והזליגה הנלווית לשימוש בטכנולוגיית ענן. עבור האקרים מדובר היה בעידן מוזהב שבו מערכות רבות נתפסו לא מוכנות.
דורון מידן, מנהל מחלקת דאטה גלובלית בבזק בינלאומי, מרחיב על השותפות עם BT כמענה לאתגרים אלו: "במהלך השנתיים האחרונות חברות רבות נאלצו לחשב מסלול מחדש ולמצוא פתרון לשאלת המפתח: איך ממשיכים מפה? בתקופת הקורונה ראינו עלייה משמעותית בצריכת תשתיות אינטרנט וביקושים לפעילויות IT , ובמקביל עלייה במתקפות הסייבר בתוך ישראל ועל אירגוניים ישראלים גלובליים. לכן, הרחבנו עם השת"פ עם BT כדי לספק מענה לאיומים אלו, וכיום בריטיש טלקום היא שותפה למגוון רחב של לקוחות שלנו הפועלים ברחבי העולם ויכולים לקבל מאתנו הגנה גלובאלית בכל מקום ובכל שעה, תרתי משמע".
מלר בוחרת לסיום לשים את הזרקור על גורם קריטי נוסף במערך ההגנה הארגוני: "במהלך תקופת הקורונה ארגונים למדו להבין שמעבר לטכנולוגיה יש גם פיירוול אנושי. משתמשי הקצה יכולים להיות נקודת תורפה באבטחת המידע, אבל בעזרת הנחיה נכונה הם גם יכולים להיות המנעול על הדלת. ברגע שמספקים לעובדים ידע כיצד להתמודד עם פישינג או כל ניסיון אחר לפרוץ את מעגלי האבטחה – רמת האבטחה עולה פלאים".
בעצם, את אומרת שמהלך אבטחת מידע מרכזי הוא פשוט להכניס את כל הנושא הזה למודעות?
"בהחלט, ואני מקבילה את זה לתחום בטיחותי כמו חציית כביש. מגיל מאד צעיר מכניסים לנו לראש מודעות לסכנות בכביש, לדוגמא עם סדרות טלוויזיה כמו דובי דוברמן, ולאורך שנים זה חלחל לתודעה של כולנו. באותה מידה צריך ללמד התנהגות רשת, ההבדל המרכזי הוא שאין לנו עשרות שנים להטמיע מודעות כי הסכנה כבר בחוץ".
