דיילי רוחני
מחשבות חיוביות בתחנת האוטובוס
מה עושים ברבע השעה הפנויה שפתאום נוצרה? אפשר לא לעשות כלום. פשוט לחכות. בסיכום רגעי היום, נוכל לציין את רבע השעה הזו כחלל ריק, וזו בהחלט אפשרות מקובלת ומצויה, אך הרשו נא לי להציע אפשרות אחרת, כיוון מחשבה שונה...
המפגש המרתק של בעל החנות עם הקונה המסתורי
יום קייצי אחד, אחר הצהרים, עמד דוד בחנותו ושירת נאמנה לקוח אמיד, כך בכל אופן עשה אותו אדם רושם, לפי רשימת הקניות הארוכה שהחזיק בידיו. דוד עלה וירד ללא הרף בסולם העץ הגבוה ששירתו מימים ימימה. "תביא, תקח, תראה, תושיט, תפתח, תסגור, תארוז, תחליף, תוסיף, תפחית", הורה הלוקח כהנה וכהנה, ודוד עומד וממלא את מבוקשו בסבר פנים יפות...
המילים שנחקקו על המצבה
משחזרה תופעה זו ונשנתה, הבין יוסף כי ראייתו אינה תקינה. ימי החורף הערפיליים חלפו עברו, ועדיין ראייתו נותרה מעורפלת. משכך, חש יוסף למלומדי הרפואה שבירושלים עיר הקודש, כדי שיאבחנו את מצב עיניו. משך הדוקטור בעפעפיו של יוסף, צבט את שמורות עיניו, ולאחר שהביט ממושכות לתוך אישוניו לאורה של עששית מסנוורת, קבע בפסקנות שעליו לעבור ניתוח מסובך להצלת ראייתו
חנוכה עוצמתי ללא חיבור לחשמל
נצנוץ השלהבות הקטנות בחשכת הבית, גרם לנו לחזור אחורה בזמן. בפעם הראשונה הרגשתי שאני מבין לעומק את שלהבת התקווה הקטנה שבערה כפי הנראה בליבות המכבים, כאשר הדליקו את המנורה בבית המקדש המשוקם, מתפללים שאיכשהו יספיק השמן בכד הקטן שמצאו לשבוע שלם - עד ששמן חדש ימוצה ויגיע...
מה אני אגיד לאבא?
ערב אחד הייתי טרוד ביותר בעבודתי וויתרתי על תפילת מעריב... וזה היה הצעד הראשון שלי בהחלקה במדרון התלול של ההתרחקות מהיהדות. במשך הזמן דילגתי גם על שחרית בתירוץ שזה רק היום ומחר אני ודאי אתפלל, אבל המחר הזה לא הגיע...
שיחות קירבה – סוד האושר הזוגי והבסיס להצלחה בעבודה
תוכנית עבודה עצמית בת שמונה שבועות, אשר תעלה באופן ניכר את רמת הקירבה וההנאה שתחוו עם בני זוגכם, כשהעיקרון המנחה הוא, בכל שבוע להוסיף כלי חדש בנוסף לכלים שרכשתם בשבוע שעבר
מדוע התחפש הרב היהודי למוסלמי ודרש במסגד
במהלך הדרשה החל החכם לשלב פסוקים וציטטות אשר בדה מלבו בו ברגע ואינם כתובים כלל וכלל בקוראן, והקהל, עדיין באותה התלהבות, חזר על פסוקיו ומשפטיו בהתלהבות ובנענועי ידיים נמרצים. הוזיר שידע את האמת וחזה כיצד החכם היהודי מתעתע בקהל המוסלמי רתח מזעם...
דרך מאירת עיניים לפקוח את העיניים במפעל החיים
בפעם הבאה שיש לכם הזדמנות, צאו לצומת הומה אדם, עמדו בפינה והסתכלו... פשוט הסתכלו. אנשים באים והולכים – כולם עסוקים בענייניהם. חלק רצים במהירות, אחרים פוסעים לאט. אילו יכולתם לראיין אותם ולשאול אותם לאן הם הולכים, הייתם מקבלים כל מיני תשובות...