מה היה קורה אילו פייסבוק הייתה קיימת מיד אחרי השואה?

כ-"שואולוג", שמתעניין רבות בשואה ובמלחמת העולם השנייה בכלל, אני מרבה לעסוק בשאלות המאוד מעניינות וחסרות המענה בעליל: מה היה קורה אילו? – אילו בנות הברית היו מפציצות את מחנות הריכוז וההשמדה? אילו הוטלה על יפן רק פצצת אטום אחת, ולא שתיים? אילו צ'רצ'יל – שאותו אני מעריץ – לא היה נבחר לראשות ממשלת בריטניה? אילו אחד מעשרות ניסיונות החיסול של היטלר היה מצליח? ועוד ועוד ועוד. מלחמת העולם השנייה, והשואה במרכזה, הן כר נרחב לשאלות מעין אלה.

יש עוד שאלה: מה היה קורה אילו פייסבוק הייתה קיימת ב-1946, שנה (או קצת יותר מחצי שנה, אם מדברים על ינואר 1946) לאחר סיום השואה? כמה עוד אלפי, עשרות אלפי או מאות אלפי ניצולי שואה היו מוצאים את קרובי משפחותיהם שנעלמו ונפוצו לכל עבר במהלך שנות המלחמה המזוויעות? התשובה, אין ספק, מחמיצת לב.

כידוע, בשנות ה-50' לא הייתה קיימת פייסבוק – היא קמה יותר מ-50 שנה אחר כך. המדור לחיפוש קרובים ולריכוז מענים היה גוף בסוכנות היהודית שפעל באותן השנים, לאחר מלחמת העולם השנייה, ומטרתו הייתה לסייע לניצולי השואה לאתר קרובים ומכרים שאבדו במהלך הזוועות. במשך עשרות שנות קיומו של המדור תועדו בו יותר ממיליון פניות.

בסרט הקיץ של אביה, שמתרחש בישראל הצעירה, מאזינות אביה (קאיפו כהן) ואמה, הניה (גילה אלמגור), לפינת המדור לחיפוש קרובים ברדיו. הפינה שודרה פעם ביום, בסוף מהדורת החדשות, בימי המנדט בקול ירושלים ולאחר קום המדינה בקול ישראל, ומחוץ לגבולות ישראל ניתן היה להאזין לה בקול ציון לגולה. אין ספק שלו הייתה קיימת אז פייסבוק, ההצלחה של המדור לחיפוש קרובים באיתור בני משפחה שאבדו בימים הנוראים ההם הייתה גדולה עשרות מונים.

אחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק מאוכזב מפייסבוק

ריד הופמן הוא מיליארדר ויזם אמריקני יהודי. הופמן, שעבד בעבר בפוג'יטסו ובאפל, הוא המייסד המשותף של הרשת החברתית-מקצועית לינקדאין. אלא שלפני יותר משני עשורים היה מיודענו סטודנט למדעי הקוגניציה שמתפרנס בדוחק. מה שכן, הופמן היה בחור שאפתן, והוא רצה לשנות את העולם.

טור על שני הצדדים של מטבע המדיה החברתית. צילום: BigStock

לאחר שעבד באפל ובפוג'יטסו, הופמן הקים ב-1997 את החברה הראשונה שלו, SocialNet.com, שעסקה בדייטים דיגיטליים וביצירת היכרויות בין אנשים שיש להם תחומי עניין דומים. הבעיה של הופמן הייתה שהמיזם שלו, שבישר את עלייתה של המדיה החברתית, הייתה בתזמון: הרעיון שלו בא לעולם כמה שנים מוקדם מדי. רק כאשר הקים הופמן את לינקדאין, ב-2002, הגיע תורו להיכנס להיכל התהילה של עולם הטכנולוגיה.

וכאן החיבור: הופמן הוא גם אחד המשקיעים המוקדמים בפייסבוק, שהחלה אף היא בגלל הרצון של מארק צוקרברג וחבריו באוניברסיטת הרווארד להכיר. השבוע אמר הופמן לסוכנות הידיעות בלומברג כי "פייסבוק איבדה את האמון של אנשים מסיבות טובות… היא לא מגיבה כיאות לטענות שנחשפו נגדה בתקשורת. אני מאוכזב: פייסבוק הייתה צריכה לחזק את ההגנות שלה בתגובה לסימנים מטרידים שנחשפו במחקרים שלה עצמה. כל הכבוד שפייסבוק ערכה מחקר, אבל גיליתם שכמה דברים הם מזיקים – אז מה אתם עושים (לתיקון – י"ה) הנושא?".

הופמן מתייחס לעשרות אלפי המסמכים שפרנסיס האוגן הדליפה לוול-סטריט ג'ורנל והתראיינה עליהם בתוכנית היוקרתית 60 דקות של רשת CBS. אפשר לומר שחשיפתם של המסמכים האלה והעדות של האוגן בסנאט בעקבותיה חשפו, שוב, את ערוותה של פייסבוק.

המדור השבועי החדש יעסוק בחשיבותה של המדיה החברתית, כמו גם בחסרונות, שלא לומר העוולות, שהטכנולוגיה הזו הביאה עמה. כמאמר הקלישאה, אין טוב ללא רע, והמציאות, מה לעשות, מורכבת.