ממשיכים לנגוס במו"פ

חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, נפגשו שלשום (ג') עם נציגי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (מולמו"פ), ועם יושב הראש שלה, פרופסור עודד אברמסקי. הייתה זו פגישת היכרות בין אנשי המולמו"פ ובין יו"ר הוועדה בכנסת, ח"כ מאיר שטרית (קדימה), וחברי הכנסת החברים בוועדה.

תפקיד המולמו"פ הוא לייעץ לממשלה בגיבוש מדיניות, לניצול המאגר המדעי-טכנולוגי האזרחי של מדינת ישראל, ובדרכים לפיתוחו. בחודש יולי 2008 אישרה הממשלה את העברת תקציב המולמו"פ למשרד המדע, עובדה שהייתה אמורה להפוך אותו לגוף עם יותר תקציבים. בפועל, דבר לא קרה, כי הדיונים בכנסת על הצעת הממשלה לא הסתיימו. לכן, גם תקציב שהוועדה הלאומית לתכנון ותקצוב (ות"ת) הייתה אמורה להעביר למולמו"פ, בסך שלושה מיליוני שקלים, לא הגיע אליה. בסוף 2008 ניאות האוצר להעביר למולמו"פ סכום ביניים, של כמיליון שקלים, עד שהכנסת תאשר את הכפפת המולמו"פ למשרד המדע. כעת, בא ח"כ שטרית ומבקש להפריט לגמרי את המולמו"פ ולהפוך אותה לתאגיד.

הנחת העבודה של המולמו"פ הינה, כי המו"פ הפך ממטרה לכלי. לשיטתה, המערכת הלאומית של המו"פ והכשרת כוח אדם בתחום, היא כלי ממדרגה ראשונה להשגת יעדים לאומיים. לכן, ישנה חשיבות לאומית גדולה בהכרת ערכה, משקלה וחשיבותה של המערכת, דרכי לימוד וחקירה, דרכי טיפוחה ואפשרויות הפעלתה.

המידע שמסרו חברי המולמו"פ לחברי הכנסת, לא חידש. הוא היה בבחינת מסירת תמונת מצב עגומה, על הקיצוץ ההולך ונמשך בחלקה של הממשלה במימון מחקרים. הנתונים העצובים לא הפתיעו את חברי הוועדה ולא את שטרית היו"ר. שטרית סיפר לנוכחים בישיבה כי הוא עומד להגיש לכנסת הצעת חוק פרטית, שמטרתה להפוך את המולמו"פ לתאגיד. כך, הוא מעריך, ניתן יהיה לנסות לחלץ אותה מהסד התקציבי בו היא נתונה, ולהצילה מפקידי האוצר והממשלה שלא מפסיקים לנגוס בתקציביה, ללא רחם וללא כל בושה.

אברמסקי מסר לחברי הוועדה בכנסת, כי למרות שישראל נחשבת לאחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום המו"פ, הרי עדיין קיימת ירידה מתמדת במימון הממשלתי למו"פ בעשרות אחוזים. המשך מגמה זו, התריע, ייצור מחסור חמור של חוקרים ומהנדסים תוך פחות מעשור. הפתרון אותו הציע פרופסור אברמסקי, הוא הקמת קרן ש-"תייבא" 1,200 אקדמאים ומהנדסים מחו"ל, ישראלים לשעבר שימצאו סיבות טובות מספיק לחזור כעת הביתה.

הרעיון של הפיכת המולמו"פ לתאגיד, משמע הוצאתו מידיים ממשלתיות, קוסם מאוד לחברי המולמו"פ. יגאל ארליך, המשנה ליו"ר המועצה, כיהן בעבר כמדען הראשי, ואמר שמדינת ישראל צריכה להתוות את החזון המדעי שלה, ולקבוע סדרי עדיפויות לתקצוב החינוך והטכנולוגיה. זאת, על מנת למשוך חברות בינלאומיות לישראל.

רוני דיין, מנהל המועצה, הדגיש כי אחת המשימות של המועצה היא תיאום בין כל גופי הפיתוח האזרחי בישראל. הוא הוסיף, כי "קיים צורך אדיר בהגברת המודעות למו"פ ובהקמת מאגר נתונים לאומי, שיאגד את כל הנתונים על הגופים העוסקים במדינה במחקר", בדומה למדינות ערב. פרופסור מינה טייכר, שהשתתפה בדיון, אמרה כי יש צורך בקרנות בין-ממשלתיות, וכי המצב היום טוב בהרבה, בגלל תדמיתה החיובית של ישראל בעיני העולם המדעי.

סיכוייה של הצעת החוק של ח"כ שטרית, להפוך את המועצה לתאגיד – נמוכים, כמו כל הצעות חוק פרטיות, המגיעות מהאופוזיציה. את זאת יודע שטרית לא מהיום. אולם עצם הגשת הצעת החוק, מעלה לסדר היום הלאומי את הנושא הכאוב הזה. זהו נושא שרלבנטי לכולם – לא רק לחוקרים ולאקדמאים הפועלים בתחום המחקר המדעי והפיתוח. להם, כפי שכבר למדנו, יש אלטרנטיבה. הבעיה היא של המדינה: זו מאבדת את הנכסים הייחודיים שלה, ואת הידע וההון האנושי.

הבעיה נדונה בעבר באינסוף מסגרות, לרבות בכנסת ובממשלה, במוסדות אקדמיים ובתקשורת. כל מי שמוזמן לדיון כזה נשבע בנקיטת חפץ שיעשה הכל, כדי להגדיל את תקציבי המו"פ. כמה דקות אחרי שהוא מסיים את הישיבה בנושא, הבטחותיו מושלכות לסל. כך זה היה בכנסות קודמות ולמרבה הצער זה גם מה שיקרה בכנסת הנוכחית. כוונותיו של שטרית טהורות. הוא מבין שרק שינוי סטטוטורי ומבני של המולמו"פ יחלץ אותה ממלתעות התקציב ומאנשי האוצר. גם הם מבינים שמו"פ זה חשוב, עד לרגע שצריך להעביר לו כספים.