שיפור לא מספק

אחרי שמונה ימים של לחימה הסתיים אתמול (ד') מבצע עמוד ענן. הדי הטילים, המטוסים וההפגזות ישככו בקרוב, אבל ההדים הקיברנטיים של המבצע יהיו כאן עוד זמן רב.

אחד הלקחים שהופקו לאחר סיומו של המבצע הקודם ברצועת עזה, עופרת יצוקה, היה קשור לנוכחות האפסית של העמדה הישראלית ברשת. כתוצאה מכך הוקמו, בין היתר, יחידות מיוחדות לטיפול בנושא בגופים רלוונטיים כמו צה"ל, משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ. בינתיים המשיך האינטרנט לצבור משקל סגולי, ויותר ויותר אנשים הופכים את התקשורת המקוונות למקור משמעותי, שרק או בעיקר בו הם צורכים את החדשות שלהם.

עם שוך המבצע הנוכחי, אני מנסה להבין מה נשתנה. כיצד השפיעו מסקנות הסבב הקודם על המערכה במרחב הקיברנטי בפעם הזאת. לצורך זה מצאתי טעם להתייחס רק לאתרים כלל עולמיים. הלוא ישראל חפצה להשפיע על אזרחי העולם, מאחר שבארצות הנאורות, האזרחים בוחרים את המנהיגים ומכתיבים להם עקרונית את קו הפעולה, ומכאן שמידת הפיכתם לאוהדי ישראל משליכה מפורשות על גורלנו.

מיקדתי את הבדיקה ביו-טיוב (YouTube) ובטוויטר (Twitter). האתר האחרון נוסד כשנתיים בלבד לפני עופרת יצוקה. מאז הוא התפתח ונעשה ערוץ תקשורת מרכזי, עד כדי כך שהמנהיגים המשמעותיים בעולם לא יכולים להרשות לעצמם שלא להשתלב בו באופן אישי ולצייץ לעוקבים אחריהם בתדירות גבוהה. בימים האחרונים פורסמו בטוויטר אין ספור ציוצים ברשת שנגעו לעימות הצבאי הנדון. פשוט זרם בלתי פוסק, כמעיין המתגבר.

הפעילות במבצע עמוד ענן התבצעה קודם כל על ידי גופים הרשומים בטוויטר. זה התחיל בישויות נושאות משרה (למשל: איסמעיל הנייה, ראש ממשלת החמאס) ובמשרדים רשמיים. הפעם הייתה הנוכחות הישראלית בטוויטר גדולה לאין שיעור לעומת הסבב הקודם. בין היתר, בלטו בציוצים שלהם צה"ל, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, משרד ראש הממשלה, דובר צה"ל, משרד החוץ, שגרירות ישראל בארצות הברית, מנהלת התיאום עם הפלסטינים והקונסוליה הישראלית בניו-יורק.

אין ספק שהשיפור גדול ומשמעותי, אולם נראה שהוא לא מספיק. עם כל ההתקדמות בצידנו, עדיין, בכל חיפוש שתעשו בטוויטר סביב המילה GAZA (עזה) וצירופים שלה עם מילים רלוונטיות נוספות, עיקר התוצאות שתמצאו שייכות לתומכי הצד השני. בעיקר ארגונים והתארגנויות המתגודדים תחת כותרות (באנגלית) כגון: "עזה תחת מתקפה", עזה חיה", "עזה תנועת 2012" ו-"תנועת עזה החופשית". הכריעו את הכף בעיקר אין סוף הציוצים של אנשים פרטיים מרחבי העולם שתמכו בעמדת החמאס. לצורך המדידה התעלמתי מציוצים ניטראליים. הישראלים, באופן עקרוני, טרם גילו את נפלאות הטוויטר וממעטים לצייץ או לעקוב במסגרת אתר זה. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בציוצים באנגלית. עובדות אלה מקרינות על תומכינו, שנותרו בודדים מידי במערכה זו.

הגוף הישראלי היחיד שבלט לחיוב בהקשר זה הוא צה"ל, שיש לו כ-190 אלף עוקבים בטוויטר. מיום תחילת הפעילות של צה"ל באתר, זמן רב לפני עמוד ענן, ועד אתמול נצברו בו 7,777 ציוצים. בימי המבצע, מטבע הדברים, חלה גאות בפעילות ושכיחות שחרור הציוצים הגיעה במקרים רבים לאחד לשעה. אין ספק שאפשר למצוא גם בפעילות הטוויטר של צה"ל נקודות ראויות לתיקון, אולם בכל יתר הגופים התמונה גרועה הרבה יותר. בחלק מהישויות הרשמיות, תדירות הציוץ בימי המבחן לא הגיעה אפילו לפעם ביממה.

מה קורה ביו-טיוב?
זירה בולטת נוספת בעמוד הענן הקיברנטי על דעת הקהל היא יו-טיוב. בימים בהם בחנתי המצב, הגעתי למסקנה שעלו שם סרטים עם תגיות רלוונטיות למערכה בקצב של סרטון חדש מידי דקות בודדות במשך כל שעות היממה. חיפשתי באתר לפי מושגי מפתח (באנגלית) כגון "עזה", או "ישראל פלשתין" ומצאתי רבע מיליון סרטונים לכל חיפוש בנפרד. גם כאן יש נחיתות מספרית לסרטונים הישראליים הרשמיים ולכאלה שתומכים בעמדה הישראלית. סידור תוצאות החיפוש בכל אחת מאפשרויות הסינון: רלוונטיות, תאריך עליה, מספרי צפיות ו-דירוג, מותיר אותנו ואת דורשי טובתנו במיעוט בתוך כלל התוצאות אליהם יגיעו הגולשים.

נכון שגם ביו-טיוב ניתן למצוא הרבה יותר סרטונים משלנו העוסקים בעמוד ענן, או כאלה התומכים בעמדת ממשלת ישראל, בהשוואה למערכות הקודמות. אולם גם כאן הפרופורציה דומה – לא הרבה ישראלים משחררים לרשת סרטונים המלווים בכיתוב ובמלל לועזי. אלה שבכל זאת עולים לרשת היו יכולים להיות הרבה יותר אפקטיביים. תמונה של אם ישראלית המגוננת בגופה על צאצאיה בעת אזעקה (ראיתי שתיים מרגשות כאלה אתמול ברשת חברתית בעברית) יכולה לעשות עבורנו עבודה יעילה מזו של עשרות שגרירים. זאת, בתנאי שתלווה במלל וכיתוב הולמים ותגיע למיליונים רבים של גולשים מעבר לים.

הישראלים מוכנים ללא כל היסוס להתגייס למילואים ולחרף נפשם למען המולד וממשיכים לתמוך במנהיגים תוך ספיגת מטחי טילים, אבל הנעתם להפעיל את היכולות והקשרים שלהם ולהעלות מסרים שונים לרשת העולמית בשפות זרות נראית, משום מה, בלתי אפשרית. עם קצת מחשבה ומעט התארגנות אפשר לשנות את התמונה מקצה לקצה. ניתן לרתום לעשייה, שהיא כיום ספוראדית ולא משמעותית, גם את יהודי הגולה וידידים נוספים של ישראל בעולם. ניתן להצליח הרבה יותר בזירה זו – כולנו נצא נשכרים מכך.