ציוצי ההמון

הציוצים שאנחנו מפרסמים בחשבונות הטוויטר (Twitter) שלנו מכילים מידע רב מאוד. חלק גדול ממנו לא רלוונטי לכלל, אבל יש בו גם תגובות שלנו למאורעות שונים, שיתוף ידע ועוד ציוצים בעלי ערך.

ספריית הקונגרס האמריקני הודיעה לפני ימים אחדים, כי היא שוקדת על הכנת ארכיון שיכלול את כל הציוצים שהועלו לטוויטר מאז ומעולם. כבר כיום עולה מספרם על 170 מיליארד. למעשה, מדובר בהסכם שנחתם בין הרשת החברתית לקונגרס עוד לפני כשנתיים ומגיע כעת לשלב המימוש. בעיניי, יש להכרזה זו משמעויות בכל הנוגע לחברה שלנו ולכיוונים אליה היא צועדת.

מאז היווסדו לפני שש שנים הפך טוויטר, במהירות גבוהה, לאחד האתרים הפופולריים ביותר ברשת. רשומים בו כיום מאות מיליוני חברים, שהחלק הפעיל בהם מייצר כבר כיום כחצי מיליארד ציוצים מדי יממה! מפורסמים רבים מצייצים בטוויטר, ממנהיגי המעצמות ועד לגיבורי התרבות והביבים למיניהם. האתר מהווה מקור גדל והולך למידע והוא שני רק לגוגל (Google) בתחום החיפוש.

המצייצים בטוויטר מגיעים מכל שכבות האוכלוסייה ומכל קצוות תבל. כל מי שנרשם לרשת החברתית יכול לקבל מידע בדחיפה מכל חבר ברשת אחריו בחר לעקוב. הוא יכול גם לאחזר מידע באמצעות חיפוש מילות נושא (Hashtags). מעתה, כל מה שמפורסם שם יונצח לעד, נוכל לראות כל הגיג, אמירה או דברי ביבים של כל גולש עם ידיים קלות יותר או פחות על המקלדת.

ספרייה והיפוכה
ספריית הקונגרס, שנוסדה לפני יותר מ-200 שנים, ידעה גם ימים אחרים. פעם היא אכסנה בראש ובראשונה ספרים. באותם הימים ניתן היה לאפיין בית ספרים לאומי שכזה באמצעות קווים בולטים. היו בו יצירות מופת שנוצרו בהשקעת זמן וממון, של מתי מעט, מורמים מעם, שהניבו בכתיבתם עבור כל היתר. התכנים עמדו באמות מידה מקובלות, אם כי הסטנדרטים השתנו מעת לעת. התכנים עברו הגהות רבות לפני שיצאו לאור.

ספריית הציוצים מסמלת כמעט את היפוכו של הדבר. היוצרים הינם הכלל, הרבים כותבים עבור הרבים. בהינף יד גולש משרבט משהו, אפילו לא ראוי לכאורה, וכבר דבריו מונצחים בפנתיאון. הכול נעשה בחוסר סטנדרטים ומוסכמות מוחלט. שגיאות כתיב וניבולי פה אינם פסולים ואף לא נדירים. היצירה מתממשת במהירות הבזק וללא כל עלות, מה שמבטיח שבטווח הנראה לעין ימשיך מספר הציוצים ביום לעלות עד כדי מיליארד ומעבר לכך.

יש כאן היבטים שליליים לא מעטים, אך גם היבטים חיוביים. לכף השלילה ניתן "לזקוף" את הריקנות והרדידות שהן מנת חלקם של חלק גדול מהציוצים בטוויטר. כך, למשל, גולשים שכותבים "פחחחח…." ולא יותר. גם האמירות דלות המשמעות הללו יונצחו בספרייה החדשה. בכף הזכות, שגוברת במקרה שלנו, בולטת קודם כל ההתקרבות לדמוקרטיה האמיתית. כל אחד יכול לקרוא את כל מגוון הדעות – המקובלות והחריגות, המנומסות והמחוספסות. טוויטר מהווה כר מצוין ללמוד על הלכי הרוח וכיווני המחשבה, ללא גורמים מתווכים או מסננים. לראש הממשלה ולאחרון האזרחים יש את אותו כלי ואותה זכות להשמיע ולנסות לשכנע. מדובר בלא פחות ממהפך שמשנה את פני העולם.

יתרון נוסף נעוץ ביכולת לחקור ולהבין את פשר ההתרחשויות, לקבל תמונה אמיתית ומלאה, גם כשזה לא נעים. רמת השיח, יכולת האיות, המילים השכיחות, הנושאים המעניינים את אזרחי העולם וחלקים מוגדרים בתוכו, הקשר שבין הדעות והמאפיינים האישיים של הכותב, הדעות הרווחות בכל תחום שהוא וכן הלאה. בעצם, יש כאן מכרה בלתי נדלה וחסר תקדים של מידע שניתן ללמוד באופן קל ומהיר, באמצעות עיבוד מידי.