יוזמה ברוכה לעבודה

אני מטפח כאן, בטור השבועי, מסורת של הצגת פרויקטים חדשים ויפים, כאלה שזה עתה נבטו ומבקשים להכות שורש. מתן הזדמנות של חשיפה ראשונה לעשייה ראויה הינה מצווה שסיפוק בצידה. הפעם הרחקתי דרומה לבאר שבע, בה החל לפעול בחודשים האחרונים אתר האינטרנט Negev Jobs. כמשתמע משמו, מדובר בלוח דרושים שמתמחה באזור הדרום, פלטפורמה לחיבור בין מחפשי עבודה למעסיקים בנגב. יש במיזם הזה כמה נקודות ראויות להדגשה, שמהוות את ההצדקה להקדשת הטור השבועי לעניין זה.

בהשוואה למקובל בענף, יש באתר מרכיבים מבדילים. ראשית, לא מדובר בהתייחסות כלל ארצית אלא באזור גיאוגרפי מסוים, ועוד בפריפריה. כך קטן מאוד קהל היעד, אולם מאידך, הרלוונטיות גבוהה ואמורה לייצר אחוז לא שגרתי של מפגשים מוצלחים בין היצע לביקוש.

תהליך חיפוש עבודה נמשך בארץ בממוצע מספר חודשים, במהלכו ישלח המחפש את קורות חייו אל קרוב ל-200 מעסיקים. לכל משרה יפנו כ-300 מועמדים ופחות מ-10 מהם יזומנו לראיון. מדובר כאן בשחיקה מובהקת של אנרגיה, ציפיות ופרטיות. אנשי האתר החדש מקווים לצמצם זאת ולהפוך את התנועות ליעילות בהרבה. כמו כן, מדובר באתר שקוף יחסית שהמשרות בו מפורסמות ישירות על ידי המעסיקים. מבקש העבודה יודע כאשר מי מהמעסיקים פותח את קורות החיים שלו והיכן הוא ניצב בתהליך החיפוש אחר עובדים.

בשלושת חדשי פעילותו הראשונים של האתר ביקרו בו כבר כ-50 אלף גולשים, בקצב שכבר עלה לכ-1,000 ביום. מעניין לגלות שמקור התעבורה העיקרי של Negev Jobs הוא הרשתות החברתיות. שם שורשיו. המקור השני בחשיבותו לכניסות הוא תנועה ישירה, שנובעת כנראה מהפצה ויראלית מהירה של הידיעה על האתר בקרב אזרחים ובעיקר סטודנטים ובוגרים.

קדם ללידה של הפרויקט תהליך מתמשך, שהחל ברעיון שקדח במוחו של רוני קום, בן 27, סטודנט לתקשורת ופילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון. קום, פעיל חברתי עם הניסיון בשיווק וניו-מדיה, ידע מה הוא רוצה. היה חסר לו מי שיוכל לממש הרעיון ולהפכו לאתר.

במקביל, ביישוב הבדואי לקייה הקים איברהים א-סנע, בן 33, חברת פיתוח קטנה בתחום טכנולוגיית המידע. א-סנע הוא בוגר בהצטיינות בהנדסת מערכות מידע בטכניון ומוסמך בהצטיינות בהנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון, והוא החליט גם הוא לעשות מעשה. אחרי 10 שנות ניסיון בפיתוח אינטרנטי בחברות מפורסמות, הוא שב הביתה, לנגב. כך הקים את Topxite, חברת הפיתוח ובדיקות התוכנה הראשונה במגזר הבדואי.

המפגש בין שני היזמים הצעירים הוליד אתר שאיננו מאופיין בכך שהוא עתיר השקעות או נתון לגחמות משקיעים מנוכרים.

מיזם ציוני – ומרפא לתסכול
כשיושבים לשוחח עם היזמים על עשייה טכנולוגית עדכנית שומעים צלילים אחרים מהמקובל. ל-א-סנע חשוב להדגיש, כי "יצירת הזדמנויות עבודה מתקדמות אצל צעירי המגזר הנן המרפא הטוב ביותר לתסכול, שמצידו עלול להוביל לתופעות שליליות". קום אומר, כי "זהו מיזם ציוני שמבוסס על קוד אתי ושואף להביא רווחה לתושבי האזור בפן החברתי. יש בזה אמירה שאם נשתף פעולה נוכל להביא תועלת גדולה לאזור שאנחנו חיים בו". אני השתכנעתי מכנות הדברים, ששידרו גם אמינות. אנשים שהחליטו ועשו דבר. זה שונה בהחלט מכל מפריחי הסיסמאות הנבובות להם אנחנו מורגלים.

האתר הזה הוא חלק ממה שיש המכנים "המגזר הרביעי" – עסק חברתי, או, אם תרצו, מלכ"ר עסקי. במילים אחרות, מדובר ביישות שיש לה שורת רווח, אך בה בעת היא משרתת מטרה נעלה.

השבוע התראיין בתל אביב סגן הנשיא של הבנק ההולנדי ראבובנק (Rabobank). מדובר בבנק חברתי מובהק, מה שלא מפריע לו להיות מדורג בין 30 הבנקים הגדולים בעולם. הוא הסביר בטבעיות שהמוסד שבו הוא עובד שואף אמנם להרוויח, אבל בהחלט לא למקסם רווחים. מוזיקה לא מוכרת לאוזניים ישראליות.

כעת נותר רק לקוות שגם הצד הגשמי של הרעיון שעומד מאחורי Negev Jobs יוכיח עצמו ושורת הרווח תחייך ליזמים. אמנם, בחדשי הפעילות המעטים מצאו כבר כ-650 גברים ונשים משרות באמצעותו, אולם חשוב להבין שחלומות נשגבים ואמונה יוקדת אין בהם לבדם כדי להבטיח שרידות ויציבות כלכלית. ליזמים הנלהבים ובורקי העיניים כדאי לזכור שניהול נכון לאורך זמן הוא מפתח הקסם. נצא כולנו נשכרים אם צעירים מהפריפריה, ללא הררי ממון ועם מוטיבציה חברתית בולטת, יוכיחו שאפשר גם אחרת.