התפוח נפל רחוק מהעץ

אפל (Apple) ביצעה באחרונה שורה של השקות: בשבוע שעבר יצאה iOS 7, מערכת ההפעלה החדשה שלה למכשירים ניידים, ושבוע לפני כן – שני מכשירי iPhone חדשים. כרגיל אצל אפל, היו שם הרבה תקשורת ויחסי ציבור, יצירת ציפיות, ערפל קרב לפני ההשקות ואירוע רב משתתפים.

עם זאת, משהו אחד, או יותר נכון מישהו אחד, היה חסר בשני המעמדים האלה: סטיב ג'ובס. בהשקות אותן הוא ביצע, היה המייסד והמנכ"ל של אפל עד ליום מותו מרתק את הקהל ומהלך עליו קסם בדרך הצגתו את המכשירים החדשים.

חייו ומותו של ג'ובס הפכו כבר לנושא לספרים ולשני סרטים לפחות: אחד הסרטים נמצא בימים אלה בתהליכי הפקה אולם השני, "ג'ובס", כבר מוקרן בבתי הקולנוע. "ג'ובס" הוא סרט פרי יוזמה פרטית של בית הפקה קטן, והוא עוסק בחייו של סטיב ג'ובס מהרגע שבו החליט להגשים את חלומו, לייצר PC חדש לעולם, ועד להשקת ה-iPod ב-2001. כנראה שהסרט השני, שמופק על ידי אולפני סוני (Sony), ישלים את החסר ויספר את הסיפור המלא של האיש – עד למותו ב-2011.

הסרט על ג'ובס הוא הסרט השני הבולט שנעשה בשנים האחרונות על טייקוני היי-טק ששינו את פני העולם. קדם לו "הרשת החברתית", שמתמקד במארק צוקרברג ובהקמת פייסבוק (Facebook).

אין כל מקום להשוואה בין הסרטים על שני הענקים. שניהם כמובן קצת חרגו מהמציאות והציגו את הדמויות שעומדות במרכזם כמוזרות, אבל בעוד שדמותו של צוקרברג שיצר במאי "הרשת החברתית" הצליחה לשכנע שהיא דומה למציאות, הרי שבסרט על ג'ובס לא ברור מה רצה הבמאי להראות. לא מובן איזו דמות בדיוק הוא רצה לצייר, ומדוע.

למעשה, "ג'ובס" מספר על תחילתה של תעשיית המיחשוב האישי בעולם. ענקית כמו יבמ (IBM), שהייתה גם אז מאוד דומיננטית בשוק, פספסה אז את ההזדמנות להשתלט על עולם ה-PC. אולם, לא היה זה מול ג'ובס, כפי שהסרט רומז, אלא הרבה יותר מול גאון אחר – ביל גייטס.

בין סטיב ג'ובס לישו
אשטון קוצ'ר, שמגלם בסרט את סטיב ג'ובס, מייצר דמות בעייתית: סוג של יזם גאון, עד כדי כך שבתחילת הסרט ובמהלכו עשוי הצופה לערוך הקבלה בינו לבין ישו או דמות רוחנית דומה לו. ייתכן שיש בו רמיזה שבחלק הראשון של הקריירה שלו, ג'ובס נצלב כמו מחולל הנצרות.

הסרט מציג סיטואציות שאז, כשאפל עשתה את מהפכת המקינטוש (Macintosh), נראו נועזות, אבל כיום הן ידועות לכל יזם מתחיל: יש לך רעיון מצוין, אתה מצליח לגבש צוות, הלהבת את העולם, יצרת ציפיות והנפקת את החברה שלך לציבור. מאותו הרגע אתה כבר לא בעל בית בחברה שלך. אם אתה לא מצליח לשכנע את בעלי המניות או נציגיהם שאתה לא משוגע ולא שורף מזומנים, תמצא את דרכך הביתה. הדברים האלה מקבלים ביטוי נרחב בסרט. למשל, העימות של ג'ובס עם מועצת המנהלים של אפל, שממחיש את הנתק המוכר בין היזם למשקיעים. ג'ובס הלוחמני הצליח להוציא את המשקיעים באפל משלוותם כאשר פרסם מודעות ענק בוול-סטריט ג'ורנל (Wall Street Journal) שמתגרות ביבמ. "איך אתה מעז להיאבק בענק כמו יבמ, שמצליח להמשיך למכור, בניגוד לנו?", שאלו אותו חברי מועצת המנהלים.

במבט כללי, אפל של ימי המקינטוש היא חברה אחרת, שייצרה מוצרים ופתרונות מעולים לקהילות שלמות, שעד היום נאמנות לה, אבל לא כבשה את כל עולם ה-PC. את זה עשה ביל גייטס. לעומת זאת, אפל שאחרי השקת ה-iPhone היא חברה שכבשה את עולם הטלקום, שדחק הצידה את עולם ה-PC, העלים ענקיות כמו נוקיה (Nokia), מוטורולה (Motorola), אריקסון (Ericson) ואחרות, ומאתגר בצורה מעוררת דאגה אפילו את הענקית מיקרוסופט. את כל זה לא תראו בסרט על ג'ובס. יש לקוות שהסרט השני שייצא לאקרנים יעסוק בכך.

בשורה התחתונה, הסרט הנוכחי יכול להיות שיעור בתולדות המחשב האישי לצעירים שבינינו, אחרי שקראו על כך בוויקיפדיה (Wikipedia) או בגוגל (Google). עם זאת, ה-"תפוח" הזה רחוק מאוד מה-"עץ" ששמו ג'ובס ומהמותג אפל של היום. לא נותר אלא לחכות לדבר האמיתי הבא.