המיחשוב הפסיד את הבחירות

צפיתי אתמול (ג') במשדרים השונים שסיקרו את הבחירות לרשויות המקומיות ותהיתי לעצמי: האם אנחנו ב-2013 או ב-1983? אולי אפילו 1953? הסיבה לא הייתה המשדרים עצמם – האולפנים נראו היי-טקיים כתמיד – או התוצאות, אלא שגם כשהמשדרים הסתיימו, אחרי 2 בלילה, עדיין לא היו נתונים על אחוזי ההצבעה הסופיים. יותר מארבע (!) שעות מסגירת הקלפיות.

השדרנים והכתבים אמנם העירו על כך, אבל חשבתי: אולי הם פספסו משהו? אולי התוצאות אכן מפורסמות והם לא עלו על זה? כדי לבדוק את העניין, נכנסתי לאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל ועדת הבחירות המרכזית. גלשתי לכל דף אפשרי שהעליתי על דעתי שיכול להכיל את הנתונים – ויוק. מצאתי שם מידע מפורט על הליך הבחירות, על דיני בחירות ואפילו תוצאות ואחוזי הצבעה – של הבחירות הקודמות. שום אזכור לאחוזי הצבעה ולתוצאות אמת ראשונות של המערכת הנוכחית.

יש לי חדשות למשרד הפנים: אנחנו מצויים בעידן חדש, טכנולוגי. אין לנו זמן, ואנחנו רוצים לקבל את אחוזי ההצבעה בתוך זמן כמה שיותר קצר לאחר סגירת הקלפיות ואת תוצאות האמת מיד כשהן מתקבלות. הרבה יותר מדי אנשים כוססים ציפורניים לקראתן.

בעידן הטכנולוגי של היום, שבו הכול זמין ונייד, כשחדשות עולות לרשת לפעמים אפילו לפני שהן קורות ומערכות המיחשוב מקצרות זמנים ומרחקים, אין שום סיבה שממשלת ישראל לא תואיל בטובה, תתאים את עצמה ותיערך בהתאם. אנשי המיחשוב של הממשלה יכולים להעלות פרויקט להנפקת תעודות זהות חכמות ומאגר ביומטרי של כל אזרחי המדינה, מאובטח (לטענתם), ופרויקטי IT גרנדיוזיים אחרים, אבל לספק אחוזי הצבעה אונליין – לא? זה מוזר, במיוחד לנוכח העובדה שהם סיפקו במהלך יום הבחירות אחוזי ביניים בכל בערך שעתיים ופרסמו די מהר את אחוזי ההצבעה הכלליים בבחירות לכנסת, שאירעו רק בתחילת השנה.

טוב יהיה אם מישהו במשרד הפנים יתעשת ויעשה בדק בית, כדי שפארסה כמו זאת שהייתה אתמול לא תחזור עוד. ובכלל, אולי כדאי להעביר את כל תהליך ההצבעה מהפתקים הישנים אל המחשב. נכון, יש לפתקים האלה ערך נוסטלגי, אבל תמיד עדיפה החדשנות.