התחזיות האופטימיות היו מוקדמות מדי

ההודעה של מלם-תים על שינויים ארגוניים בהנהלת הקבוצה ופרישתם של ספי גל עזר וחיים מזרחי היא אות נוסף לטלטלה העוברת על שוק המיחשוב הארגוני. זהו שוק שבמשך שנים צמח מעבר לתל"ג המקומי, בין היתר בזכות העמקת החדירה של ה-IT לארגונים. ההשקעה ב-IT הפסיקה להיות בגדר הוצאה והנהלות ראו בה כלי שבעזרתו הם יוכלו להתמודד עם המיתון. אלא שגם זה לא עזר, כנראה.

הדו"חות הכספיים של החברות הגדולות בענף שנסחרות בבורסה – מטריקס, One1 ומלם-תים – הראו שחיקה חזקה בהכנסות ורווחיות קטנה ביותר. חברות בסדרי גודל כאלה לא יכולות להמשיך לתפקד במצב זה כאילו שום דבר לא השתנה. קשה במיוחד הוא מצבן של החברות שחלק גדול ממרכיב ההכנסות שלהן בנוי מחומרה, למשל One1 ומלם-תים. כך או כך, כשהדו"חות לא מלהיבים את בעלי המניות מגיע שלב ה-"רווח והסבר".

השחיקה ברווחיות בשוק זה נובעת מסיבות רבות שלא קשורות דווקא לחברות אבל החמירה את מצבן. החודשים האחרונים היו רוויי חגים וחופשות ברצף, מה שמצמצם בהכרח את הביקושים לשירותי IT. תרמו למצב גם הבחירות שהיו בתחילת השנה והעובדה שבמשך תקופה ארוכה לא היה למדינה תקציב, מה ששיתק את השוק הממשלתי-ציבורי למשך יותר מחצי שנה. גם התקציב שאושר סומן באותיות אדומות, עקב הנתונים שהעידו על גרעון ענק והתוכניות להעלאת מסים. השינויים הארגוניים בשוק מלמדים שראשי החברות הגדולות, כמו שלמה איזנברג, מוטי גוטמן ושי אוזון, צופים שהנתונים במחצית השנייה של השנה לא יהיו טובים יותר.

צריך לזכור שמאז ומתמיד, שוק ה-IT היה מעין ברומטר למה שקורה בכלכלה הישראלית. במשך שנים רבות, כולל בתקופות מיתון כלל משקיות, צמח שוק ה-IT באחוזים גדולים מסך הצמיחה במשק ומהתל"ג הלאומי. בשנים האחרונות התבצעו "תיקונים" והשוק צמח במקביל לאחוזי הצמיחה של המשק. אולם כבר בחודש מרץ השנה צפה ד"ר ג'ימי שוורצקופף, מנכ"ל STKI, שהצמיחה תהיה בשיעור של פחות מ-1% בלבד. על פי מה שקורה בשוק בחודשים הקרובים, הסיכוי שתחזית זו תהיה אופטימית מדי הוא גבוה, למרבה הצער.

המצב לא מבשר טובות
המהלך של מלם-תים הוא המשך לשינויים ארגוניים שעשתה באחרונה חברה גדולה אחרת בענף – נס טכנולוגיות. נס אמנם כבר לא בורסאית אבל בעליה עדיין בוחנים אותה בין רבעון לרבעון. מהלך דרמטי כמו שעשתה החברה – סיום עבודתו של עופר שגב כמנכ"ל נס ישראל והבאתו בחזרה של שחר אפעל לתפקיד – עלול להשפיע על התוצאות.

מיד עם כניסתו ביצע אפעל "התאמות" של החברה לשוק הארגוני – מילה מכובסת לפיטורי עובדים. בנס התאמצו להדגיש כי מדובר בשינויים ארגוניים בשכבת ההנהלה. גם במלם-תים השינויים הם בשכבת ההנהלה: הבכירה ומנהלי הביניים.

בסך הכול ייפלטו לשוק בחודשים הקרובים כמה עשרות מנהלים מנוסים ו-ותיקים, שעבדו בחברות ה-IT ועתה הם נאלצים לחפש מקום חלופי. הם יצטרפו ל-2,000 עובדי היי-טק שעל פי נתוני התאחדות התעשיינים נפלטו לשוק בשנתיים האחרונות, 700 מתוכם מאז תום תקופת החגים. זאת בניגוד לתחזיות הקודמות של המנהלים בענף, שצפו כי תקופת "אחרי החגים" תהיה ראשיתה של פריחה בשוק. אלא שהשוק טרם חזר לעצמו. הפרויקטים שאושרו בהנהלות בשנה שעברה עדיין במצב של Hold, מנמ"רים מסתובבים שוב ושוב סביב טבלאות אקסל (Excel) עם משחקי מספרים, בניסיון ליישר את השמיכה הקצרה, לא לפגוע בתפקוד השוטף של הארגון ולא להיכנס להוצאות חדשות, וההזמנות לרבעונים הבאים, שאמורות לתת חמצן לאותן חברות גדולות ולחברות אחרות, בוששות לבוא. אף מנהל כספים לא ממהר לשחרר סכומים והמנמ"רים מבינים זאת.

השינויים המבניים באים בעיקר לשטח את שכבת הניהול של החברות הגדולות, שבתקופות קודמות עבדו על בסיס מצבת כוח אדם גדולה, ככל הנראה הרבה מעבר להכנסות, אולם הבשורה הקשה יותר היא התחושה בענף – שאנחנו רחוקים מאוד מסוף המיתון. החורף המתקרב צפוי להביא עימו התכנסות של החברות בתוך עצמן והודעות נוספות על שינויים ארגוניים והתאמות לשוק.

השורה התחתונה: כל החברות, הגדולות והקטנות, ימשיכו להתחרות על פרויקטים אצל המנמ"רים, בהנחה שבשלב מסוים הברז ייפתח. הן יצטרכו להגיע לכך עם הרבה מאוד יצירתיות ופתרונות חדשניים. על המנמ"ר לבקש מההנהלה תקציב ולהראות ROI, שיכלול גם התייעלות פנים ארגונית. ספקים שלא יגלו רגישות ויכולת להתאים לצרכי המנמ"ר בשעות קשות אלה לא יוכלו ליהנות מפירות הצמיחה שתמיד מגיעה בסופו של מיתון.